9:1
(Yehoshua ben Prachya and) Nittai the Arbelite would say: Stay away from a bad neighbor, do not befriend the wicked, and do not think there is no punishment. Stay away from a bad neighbor. Whether a neighbor in your house, a neighbor outside, or a neighbor in the field. (This teaches us) that afflictions come only [upon the house of the wicked, as it says (Proverbs 5:22), “A wicked person will be trapped by his sins.” This teaches us that] afflictions come only for the sins of the wicked. But the sins of the wicked cause him to knock down the wall of the righteous. [How so?] If there is a wall between a wicked person and a righteous person, and an infestation appears in the house of the wicked one [on the wall that stands between him and the righteous one, they will end up knocking down the wall] of the righteous one for the sins of the wicked. (Rabbi Yishmael the son of Rabbi Yohanan ben Beroka would say:) Woe to the wicked, and woe to his neighbor (for the sins of the wicked cause them to knock down the wall of the righteous).
(יהושע בן פרחיה ו) נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפורענות. הרחק משכן רע אחד שכן שבבית ואחד שכן שבחוץ ואחד שכן שבשדה. (מלמד) שאין הנגעים באין [אלא על ביתו של רשע שנאמר (משלי ה׳:כ״ב) עוונותיו ילכדונו את הרשע מלמד שאין הנגעים באים] אלא בעונו של רשע. עונותיו של רשע גרמו לו לסתור כתלו של צדיק [כיצד] כתלו שבין רשע לבין צדיק נראה נגע בביתו של רשע בכתלו [שבינו לבין הצדיק נמצא סותרין כתלו] של צדיק בעונו של רשע. (רבי ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה אומר) אוי לרשע אוי לשכינו (עונותיו של רשע גרמו לסתור כתלו של צדיק):
9:2
Our ancestors tested the Holy Blessed One ten different times, but they were punished only for the sin of slander ([which was one of them]). These are the ten: Once at the sea, once when the manna was first given, once when the manna stopped coming down, once at the first appearance of quails, once at the latter appearance of quails, once at Marah, once at Refidim, once at Horev, once [at the Calf, and once] with the spies. And the sin of the spies was the worst of them all, as it says (Numbers 14:22), “They have tested Me these ten times, and have not heeded My voice.” And also (Numbers 14:37), “The men died before God by plague, for spreading bad reports about the Land [of Israel].” And from this we can reason that if the Holy Blessed One punished the spies for insulting the land, which has no mouth to speak, no reaction, and no shame, then all the more so would the Holy Blessed One punish someone who speaks ill of his friend and shames him. Rabbi Shimon would say: Afflictions come upon those who speak slander. For so we find with Aaron and Miriam, who spoke slanderously about Moses, and punishments came upon them – as it says (Numbers 12:1), “Miriam and Aaron spoke against Moses.” And why does the verse place Miriam before Aaron? [This teaches us that Tziporah (the wife of Moses)] went and talked to Miriam, and then Miriam went and told everything to Aaron, and then the two of them began to speak against this righteous man. And because these two spoke against a righteous man, punishments came upon them, as it says (Numbers 12:9), “And the Eternal became angry with them, and departed.” What do we learn from “and departed”? This teaches us that God departed from Aaron and attached to Miriam, because Aaron was not as engaged as Miriam in spreading slanderous words around, so she was (immediately) punished more. Miriam said: Prophecy has come to me even though I have not separated from my husband. And Aaron said: Prophecy has come to me even though I have not separated from my wife. And even our earliest ancestors received prophecy even though they did not separate from their wives. But Moses, because he is so arrogant, separated from his wife. They did not take this up with [Moses] directly, nor did they know for certain that it was true. It was not at all clear that he was being arrogant. We can reason from this that if Miriam, who spoke against her brother only secretly, was still punished, then if one speaks against his friend publicly, and shames him, all the more so will he be punished. At that time, Aaron said to Moses: Moses, my brother, you think that this skin disease affects only Miriam, but it is also upon the flesh of our father Amram. I will give you a parable to tell you what this is like: Like someone who has a hot coal placed in his hand. Even if he tosses it around from place to place, his flesh is still burned.” This is why it says (Numbers 12:12), “Please, do not let her be like one who is dead [when she emerges from her mother’s womb, with half of her flesh eaten away].” Meanwhile, Aaron attempted to pacify Moses by saying: Moses, my brother, have we ever done harm to anyone in the world? He replied: No. Aaron continued: So if we have done no harm to anyone in the world, would we have wished to harm you, who are our brother? Now what can I do? Will this mistake come between the covenant between us? (For he had established a covenant with Aaron and his sons,) as it says (Amos 1:9), “They did not remember the covenant of brotherhood.” At that moment, Moses drew a small circle on the ground and stood inside it, and asked for mercy for Miriam. He said: I will not leave this spot until my sister Miriam is healed, as it says (Numbers 12:13), “Please, God, heal her.” Then the Holy Blessed One said to Moses: If a king had reprimanded her, or if her father had reprimanded her, it would have been appropriate for her to sit in shame for seven days. And since it is I, the King of all kings, all the more so is it just for her to sit in shame for fourteen days! However, for your sake, I will forgive her, as it says (Numbers 12:14), “The Eternal said to Moses: If her father spat in her face [would she not sit in shame for seven days?]” “Now Moses was a very humble man” (Numbers 12:3). Could it be that he was meek and not beautiful and praiseworthy? But we learn from the verse (Exodus 40:19), “He spread the tent over the Tabernacle”: That just as the Tabernacle was ten cubits high, so was Moses also ten cubits high. Could it be that he was as humble as the angels, who serve God? But we learn from that [same] verse [that Moses was humble] “more than any other person”; more than other people, that is, but not more than the angels who serve God. Could it be that he was humbler than those in previous generations? But we learn from that [same] verse, “on the face of the earth”; in his own generation, that is, and not previous generations. There are three types of skin-afflicted people in the world: moist, dry, and polypous, and Moses made himself lowlier than them all.
עשרה נסיונות נסו אבותינו את הקב״ה ולא נענשו אלא על לשון הרע ([שהוא אחד מהם]) ואלו הן אחד על הים ואחד בתחלת המן ואחד בסוף המן ואחד בשליו הראשון ואחד בשליו האחרון אחד במרה ואחד ברפידים ואחד בחורב וא׳ [בעגל ואחד] במרגלים. זה של מרגלים קשה מכולם שנאמר (במדבר יד) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. כיוצא בו (שם) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה׳ והלא דברים ק״ו ומה ארץ שאין לה לא פה לדבר ולא פנים ולא בשת בקש הקב״ה עלבונה מן המרגלים המדבר דברים כנגד חבירו ומבייש אותו על אכ״ו שיבקש הקב״ה עלבונו. ר״ש אומר על מספרי לשון הרע נגעים באים עליו שכן מצינו באהרן ומרים שספרו לשון הרע במשה ובא עליהם את הפורענות שנאמר (שם יב) ותדבר מרים ואהרן במשה [למה הקדים הכתוב מרים לאהרן. מלמד שהלכה] צפורה ושחה לה למרים הלכה מרים ושחה לו לאהרן עמדו שניהם ודברו בצדיק ההוא מתוך שעמדו שניהם ודברו בצדיק בא עליהם את הפורענות שנאמר (שם) ויחר אך ה׳ בם וילך מה ת״ל וילך מלמד שנסתלק מאהרן ודבק במרים מפני שלא היה אהרן עסקן בדברים אבל מרים שהיתה עוסקת בדברים (מיד) נענשה יותר. מרים אמרה אלי היה דבור ולא פרשתי מאצל בעלי. אהרן אמר אלי היה דבור ולא פירשתי מאצל אשתי ואף אבותינו הראשונים היה דבור עליהם ולא פרשו מאצל נשותיהן אבל הוא מפני שדעתו גסה עליו פירש הוא מאצל אשתו. ולא היו דנין אותו בפניו אלא שלא בפניו ולא היו דנין אותו בודאי אלא בספק ספק שדעתו גסה עליו ספק שאין דעתו גסה עליו. והרי דברים ק״ו ומה מרים שלא דברה אלא באחיה [ולא דברה אלא בהחבא] ולא דברה אלא שלא בפניו של משה נענשה אדם הדיוט המדבר דברים בפני חבירו ומביישו עאכ״ו שיהא עונשו מרובה. באותה שעה א״ל אהרן למשה משה אחי כסבור אתה בעצמך שצרעת זו על מרים נתונה אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם. אמשול לך משל למה הדבר דומה לאחד שנתן גחלת בתוך ידו אע״פ שהופכה ממקום למקום מ״מ בשרו נכוית שנאמר אל נא תהי כמת באותה שעה התחיל אהרן לפייס במשה א״ל משה אחי כלום עשינו רעה עם אחד בעולם א״ל לאו ומה עם אחד בעולם לא עשינו רעה אתה שאחינו אתה האיך נעשה רעה עמך אבל מה אעשה שגגה היא בינותינו ברית שבינינו לבינך (מפני שהברית כרותה לאהרן ולבניו) שנא׳ (עמוס א׳:ט׳) ולא זכרו ברית אחים באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי שנאמר (במדבר י״ב:י״ג) אל נא רפא נא לה. באותה שעה א׳׳ל הקב״ה למשה אילו מלך נזף בה אילו אביה נזף בה כראוי היה לה שתכלם שבעת ימים אני שאני מלך מלכי המלכים עאכ״ו לא דין הוא שתכלם ארבעה עשר יום אלא למענך מחול לה שנא׳ (שם) ויאמר ה׳ אל משה ואביה ירק ירק בפניה וגו׳. (שם) והאיש משה ענו מאד יכול שהיה ענו ולא נאה ומשובח ת״ל (שמות מ׳:י״ט) ויפרוש את האהל על המשכן מה משכן י׳ אמות אף משה י׳ אמות קומתו. יכול שהיה ענו כמלאכי השרת ת״ל מכל האדם מאדם אמרו ולא ממלאכי השרת יכול שהיה ענו כדורות הראשונים ת״ל על פני האדמה מדורו אמרו ולא מדורות הראשונים. ג׳ מיני מוכי שחין נבראו בעולם לח יבש בעל פוליפוס והיתה נפשו של משה נמוכה מכולם:
9:3
Rabbi Shimon ben Elazar would say: Afflictions come upon those who speak slanderously. This is what you see with Gehazi, who slandered his teacher and was afflicted with a skin disease that clung to him until the day he died, as it says (II Kings 5:27), “May the skin disease of Na’aman cling to you…and he left him, and he was flaky like the snow.” He would also say: Afflictions come upon the arrogant. This is what we find with Uzziah, as it says (II Chronicles 26:16–19), “And when [King Uzziah] became strong, his heart became so proud that he became corrupt, and trespassed against the Eternal [his God by entering the Temple of the Eternal to offer incense on the altar. And after him came] the priest Azariah, with eighty other brave priests of the Eternal. They stood up against King Uzziahand said to him: It is not for you, Uzziah, to offer incense to the Eternal, but for the priests, who are the descendants of Aaron, who have been consecrated, to offer incense. Get out of the Sanctuary, for you have trespassed, and there will no glory for you from the Eternal God. Uzziah, holding the incense lighter, became angry; but as he became angry with the priests, a skin disease broke out on his forehead.” At that moment, the Temple split apart into two halves, twelve miles apart. The priests, panicking, rushed to get out, “and he, too, rushed to get out, for the Eternal had afflicted him. And he was a leper until the day he died. He stayed in isolated quarters, as a leper, and he was cut off from the House of the Eternal, while Jotham his son was put in charge of the king’s house, and governed the people of the land” (II Chronicles 26:20–21).
ר״ש בן אלעזר אומר אף על מספרי לה״ר נגעים באין שכן מצינו בגחזי שספר לשון הרע ברבו ודבקה בו צרעת עד יום מותו שנאמר (מלכים ב ה׳:כ״ז) וצרעת נעמן תדבק בך [וגו׳] ויצא מלפניו מצורע כשלג. הוא היה אומר על גס הרוח נגעים באין עליו שכן מצינו בעוזיהו שנאמר (ד״ה ב כו) ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל מעל בה' [אלהיו ויבא אל היכל ה׳ להקטיר על מזבח הקטורת ויבוא אחריו] עזריהו הכהן ועמו כהנים לה׳ שמונים בני חיל ויעמדו על עוזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עוזיהו להקטיר לה׳ כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מה׳ אלהים ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו. באותה שעה נבקע היכל אילך ואילך שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והיו הכהנים מבוהלים לצאת וגם הוא נבהל לצאת כי נגעו ה׳ ויהי מצורע עד יום מותו וישב בית החפשית מצורע כי נגזר מבית ה׳ ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ:
9:4
Do not befriend the wicked. This teaches us that a person should not befriend a bad person, nor a wicked person. For so we find with Jehoshafat, that he befriended Ahab and went up with him to Ramot Gilad, and the Eternal’s rage came out upon him. Then he befriended Ahaziah [and they made ships in Etzion Gever, and the Eternal destroyed his work, as it says,] (II Chronicles 20:37), “‘Because you have befriended Ahaziah, the Eternal will destroy your work,’ and so the ships were broken up.” And so, too, we find with Amnon, who befriended Jonadab, who then gave him bad advice, as it says (II Samuel 13:3), “Amnon had a friend named Jonadab, son of David’s brother Shim’ah; and Jonadab was a very wise man” – that is, wise in the ways of wickedness. Another interpretation of Do not befriend the wicked: Even to study Torah.
ואל תתחבר לרשע מלמד שלא יתחבר אדם עם אדם רע ולא עם אדם רשע שכן מצינו ביהושפט שנתחבר באחאב ועלה עמו רמות גלעד ויצא עליו קצף (מאת) ה' שוב נתחבר לאחזיה [ויעשו אניות בעציון גבר ופרץ ה׳ את מעשיו שנא׳] (דברי הימים ב כ׳:ל״ז) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה׳ את מעשיך וישברו אניות. וכן מצינו באמנון שנתחבר עם יונדב ויעץ לו עצה רעה שנא׳ (שמואל ב י״ג:ג׳) ולאמנון ריע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד חכם לרע. דבר אחר אל תתחבר לרשע ואפילו לתורה:
9:5
Do not think there is no punishment. How so? This teaches us that a person’s heart should be fearful every day [and he should say: Woe is me! Perhaps punishment will come upon me today, or perhaps tomorrow. So he ends up being fearful every day], as it says in Job (3:25), “I have feared and feared.”
ואל תתייאש מן הפורענות כיצד. מלמד שיהא לבו של אדם מתפחד בכל יום [ויאמר אוי לי שמא יבא עלי פורענות היום ושמא למחר ונמצא מתפחד בכל יום] שנאמר כן באיוב (איוב ג) פחד פחדתי:
9:6
Another interpretation of Do not think there is no punishment: How so? When a person sees that he is successful, he should not say: Because I deserve it, the Omnipresent God has given me food and drink in this world (as interest), and the principal will remain for me in the World to Come. Rather, he should say: Woe is me! Perhaps I have only one good deed to show for, and so God has given me food and drink in this world in order that I will lose all reward in the World to Come.”
דבר אחר אל תתייאש מן הפורענות כיצד. בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח אל יאמר בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא אלא יאמר אוי לי שמא לא נמצא לי לפניו אלא זכות אחד בלבד נתן לי מאכל ומשתה בעולם הזה כדי שיאבדני לעולם הבא: