---
title: "Mishnah Chagigah"
author: "The Rabbinic sages"
translator: "Joshua Kulp"
languages: [en, he]
shelf: "Rabbinic"
url: https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/
cite: "The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp, Mishnah Chagigah. Scriptura (scriptura.si), https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/"
---

# Mishnah Chagigah

*The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp*

The festival pilgrimage offerings and purity at the Temple.

## Contents

1. [Chapter 1](https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/1.md)
2. [Chapter 2](https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/2.md)
3. [Chapter 3](https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/3.md)

## 1. Chapter 1

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/1/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/1/#p-N

### 1:1

[¶1] All are obligated to appear [at the Temple], except a deaf person, an imbecile and a minor, a person of unknown sex [tumtum], a hermaphrodite, women, unfreed slaves, a lame person, a blind person, a sick person, an aged person, and one who is unable to go up on foot. Who is a minor? Whoever is unable to ride on his father’s shoulders and go up from Jerusalem to the Temple Mount, the words of Bet Shammai. But Bet Hillel say: whoever is unable to hold his father’s hand and go up from Jerusalem to the Temple Mount, as it is said: “Three regalim” (Exodus 23:14).

> Hebrew: הכל חייבין בראיה. חוץ מחרש. שוטה. וקטן. וטומטום. ואנדרוגינוס. ונשים. ועבדים שאינם משוחררים. החיגר. והסומא. והחולה. והזקן. ומי שאינו יכול לעלות ברגליו. איזהו קטן. כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו. ולעלות מירושלם להר הבית. דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית. שנאמר שלש רגלים:

### 1:2

[¶3] Bet Shammai say: the pilgrimage-offering (re’eyah) must be worth [at least] two pieces of silver and the hagigah one piece (ma’ah) of silver. But Bet Hillel say: the pilgrimage-offering must be worth [at least] one ma'ah of silver and the hagigah two pieces of silver.

> Hebrew: בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף. וחגיגה מעה כסף. ובית הלל אומרים. הראייה מעה כסף. וחגיגה שתי כסף:

### 1:3

[¶5] Burnt-offerings during the festival [week] are to be brought from [animals bought with] unconsecrated money, and thanksgiving offerings, from [animals bought with] tithe money. On the first festival day of Pesah: Bet Shammai say: [they must be brought] from [animals bought with] unconsecrated money. And Bet Hillel say: [they can be brought also] from [animals bought with] tithe money.

> Hebrew: עולות במועד באות מן החולין. והשלמים מן המעשר. יום טוב הראשון של פסח. בית שמאי אומרים מן החולין. ובית הלל אומרים מן המעשר:

### 1:4

[¶7] Israelites fulfill their obligation with vow-offerings, freewill-offerings and cattle tithe. And priests with sin-offerings and guilt-offerings, firstlings, the breast and the shoulder, but not with bird-offerings, and not with meal-offerings.

> Hebrew: ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים. ונדבות. ובמעשר בהמה. והכהנים בחטאות. ואשמות. ובבכור. ובחזה ושוק. אבל לא בעופות. ולא במנחות:

### 1:5

[¶9] He that has many people to eat [with him] and little money, brings many thanksgiving-offerings and few burnt-offerings. [He that has] a lot of money and few to eat [with him] brings many burnt-offerings and few thanksgiving-offerings. [He that has] little of either, for him is it is said: “One ma'ah of silver’, ‘two pieces of silver.” He that has a lot of both, of him it is said: “Every man as he is able, according to the blessing that the Lord your God has bestowed upon you” (Deuteronomy 16:17).

> Hebrew: מי שיש לו אוכלים מרובים. ונכסים מועטים. מביא שלמים מרובים. ועולות מועטות. נכסים מרובים. ואוכלין מועטין. מביא עולות מרובות. ושלמים מועטין. זה וזה מועט. על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף. זה וזה מרובים. על זה נאמר (דברים טז, יז) איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך:

### 1:6

[¶11] He who did not bring his hagigah on the first day of the festival of Sukkot, may bring it during the whole of the festival, even on the last festival day of Sukkot. If the festival, passed and he did not bring the festival offering, he is no longer liable for it. Of such a person it is said: “A twisted thing cannot be made straight, a lack cannot be made good” (Ecclesiastes 1:15).

> Hebrew: מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל. ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג. אינו חייב באחריותו. על זה נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:

### 1:7

[¶13] Rabbi Shimon ben Menasya says: Who is “a twisted thing that cannot be made straight?” He who has intercourse with a forbidden relation and bears by her a mamzer. Should you say that it applies to a thief or robber, he is able to restore [the stolen object] and make straight. Rabbi Shimon ben Yohai says: They only call something “twisted” if it was straight at first and then became twisted. And who is this? A disciple of the sages who forsakes the Torah.

> Hebrew: רבי שמעון בן מנסיא אומר איזהו מעוות שאינו יכול לתקון. זה הבא על הערוה. והוליד ממנה ממזר. אם תאמר בגונב וגוזל. יכול הוא להחזירו ויתקן. רבי שמעון בן יוחי אומר אין קורין מעוות. אלא למי שהיה מתוקן בתחלה. ונתעוות. ואיזה. זה תלמיד חכם הפורש מן התורה:

### 1:8

[¶15] [The laws concerning] the dissolution of vows hover in the air and have nothing to rest on. The laws concerning Shabbat, hagigot, and trespassing are as mountains hanging by a hair, for they have scant scriptural basis but many halakhot. [The laws concerning] civil cases and [Temple] worship, purity and impurity, and the forbidden relations have what to rest on, and they that are the essentials of the Torah.

> Hebrew: היתר נדרים פורחין באויר. ואין להם על מה שיסמכו. הלכות שבת. חגיגות. והמעילות. הרי הם כהררים התלויין בשערה. שהן מקרא מועט והלכות מרובות. הדינין. והעבודות. הטהרות והטומאות. ועריות. יש להן על מי שיסמכו. הן הן גופי תורה:

## 2. Chapter 2

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/2/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/2/#p-N

### 2:1

[¶1] They may not expound upon the subject of forbidden relations in the presence of three. Nor the work of creation in the presence of two. Nor [the work of] the chariot in the presence of one, unless he is a sage and understands of his own knowledge. Whoever speculates upon four things, it would have been better had he not come into the world: what is above, what is beneath, what came before, and what came after. And whoever takes no thought for the honor of his creator, it would have been better had he not come into the world.

> Hebrew: אין דורשין בעריות בשלשה. ולא במעשה בראשית בשנים. ולא במרכבה ביחיד. אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים. ראוי לו כאילו לא בא לעולם. מה למעלה מה למטה. מה לפנים. ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו. ראוי לו שלא בא לעולם:

### 2:2

[¶3] Yose ben Yoezer says that [on a festival] the laying of the hands [on the head of a sacrifice] may not be performed. Yosef ben Johanan says that it may be performed. Joshua ben Perahia says that it may not be performed. Nittai the Arbelite says that it may be performed. Judah ben Tabai says that it may not be performed. Shimon ben Shetah says that it may be performed. Shamayah says that it may be performed. Avtalyon says that it may not be performed. Hillel and Menahem did not dispute. Menahem went out, Shammai entered. Shammai says that it may not be performed. Hillel says that it may be performed. The former [of each] pair were patriarchs and the latter were heads of the court.

> Hebrew: יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך. יוסי בן יוחנן אומר לסמוך. יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך. ניתאי הארבלי אומר לסמוך. יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך. שמעון בן שטח אומר לסמוך. שמעיה אומר לסמוך. אבטליון אומר שלא לסמוך. הלל ומנחם לא נחלקו. יצא מנחם. נכנס שמאי. שמאי אומר שלא לסמוך. הלל אומר לסמוך. הראשונים היו נשיאים. ושניים להם אב בית דין:

### 2:3

[¶5] Bet Shammai say: They may bring thanksgiving offerings [on Yom Tov] but they may not lay their hands on them, and [they may not bring] wholly burnt-offerings. And Bet Hillel say: They may bring thanksgiving offerings and wholly burnt-offerings and lay their hands on them.

> Hebrew: בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם. אבל לא עולות. ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם:

### 2:4

[¶7] Atzeret (Shavuot) which fell on a Friday: Bet Shammai say: the day of the slaughter [of the wholly burnt offerings] is after Shabbat. And Bet Hillel say: the day of the slaughter is not after Shabbat. They agree, however, that if it falls on Shabbat, the day of the slaughter is after Shabbat. The high priest does not [in that case] put on his [special] garments, and mourning and fasting are permitted, in order not to confirm the view of those who say that Atzeret is after Shabbat.

> Hebrew: עצרת שחל להיות בערב שבת. בית שמאי אומרים יום טבוח אחר השבת. ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת. ומודים שאם חל להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת. ואין כהן גדול מתלבש בכליו. ומותרין בהספד ובתענית שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת:

### 2:5

[¶9] They wash hands for [eating] unconsecrated [food], and [second] tithe, and for terumah [heave-offering]. But for sacred food they must immerse [their hands in a mikveh]. With regard to the [water of] purification, if one’s hands became impure, one’s [whole] body is impure.

> Hebrew: נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה. ולקודש מטבילין. ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו:

### 2:6

[¶11] If he immersed for unconsecrated [food], and was presumed to be fit to eat unconsecrated [food], he is prohibited from [eating second] tithe. If he immersed for [second] tithe, and was presumed to be fit to eat [second] tithe, he is prohibited from [eating] terumah. If he immersed for terumah, and was presumed to be fit to eat terumah, he is prohibited from [eating] holy things. If he immersed for holy things, and was presumed to be fit to eat holy things he is prohibited from [touching the waters of] purification. If one immersed for something possessing a stricter [degree of holiness], one is permitted [to have contact with] something possessing a lighter [degree of holiness]. If he immersed but without special intention, it is as though he had not immersed.

> Hebrew: הטובל לחולין והוחזק לחולין. אסור למעשר. טבל למעשר והוחזק למעשר. אסור לתרומה. טבל לתרומה והוחזק לתרומה. אסור לקדש. טבל לקודש והוחזק לקודש. אסור לחטאת. טבל לחמור מותר לקל. טבל ולא הוחזק. כאילו לא טבל:

### 2:7

[¶13] The garments of an am haaretz possess midras-impurity for Pharisees. The garments of Pharisees possess midras-impurity for those who eat terumah. The garments of those who eat terumah possess midras-impurity for [those who eat] sacred things. The garments of [those who eat] sacred things possess midras-impurity for [those who occupy themselves with the waters of] purification. Yose ben Yoezer was the most pious in the priesthood, yet his apron was [considered to possess] midras-impurity for [those who ate] sacred things. Yohanan ben Gudgada all his life used to eat [unconsecrated food] in accordance with the purity required for sacred things, yet his apron was [considered to possess] midras-impurity for [those who occupied themselves with the water of] purification.

> Hebrew: בגדי עם הארץ מדרס לפרושין. בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה. בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש. בגדי קודש מדרס לחטאת. יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה. והיתה מטפחתו מדרס לקודש. יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו. והיתה מטפחתו מדרס לחטאת:

## 3. Chapter 3

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/3/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-chagigah/3/#p-N

### 3:1

[¶1] Greater stringency applies to sacred things than to terumah, that they may immerse vessels within vessels [together] for terumah, but not for sacred things. The outside and inside and handle [of a vessel are regarded as separate] for terumah, but not for sacred things. One that carries anything possessing midras-uncleanness may carry [at the same time] terumah, but not sacred things. The garments of those who eat terumah posses midras-uncleanness for [those who eat] sacred things. The rule [for the immersion of garments] for [those who would eat terumah is not the same as the rule for [those who would eat] sacred things: for in the case of sacred things, he must [first] untie [any knots in the unclean garment], dry it [if it is wet, then] immerse it, and afterwards retie it; but in case of terumah, it may [first] be tied and afterwards immersed.

> Hebrew: חומר בקודש מבתרומה. שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה. אבל לא לקדש. אחוריים. ותוך. ובית הצביטה. בתרומה אבל לא בקודש. הנושא את המדרס נושא את התרומה. אבל לא את הקדש. בגדי אוכלי תרומה. מדרס לקדש. לא כמדת הקדש. מדת התרומה. שבקדש מתיר. ומנגב. ומטביל. ואחר כך קושר. ובתרומה קושר. ואחר כך מטביל:

### 3:2

[¶3] Vessels that have been finished in purity require immersion [before they are used] for sacred things, but not [before they are used] for terumah. A vessel unites all its contents [for impurity] in the case of sacred things, but not in the case of terumah. Sacred things become invalid [by impurity] of a fourth degree, but terumah [only by impurity] of a third degree. In the case of terumah, if one hand of his hands became impure, the other remains clean, but in the case of sacred things, he must immerse both [hands], because the one hand defiles the other for sacred things but not for terumah.

> Hebrew: כלים הנגמרין בטהרה. צריכין טבילה לקדש. אבל לא לתרומה. הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש. אבל לא לתרומה. הרביעי בקדש פסול. והשלישי בתרומה. ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו. חברתה טהורה. ובקדש מטביל שתיהן. שהיד מטמא את חברתה בקדש. אבל לא בתרומה:

### 3:3

[¶5] They may eat dry foods with impure hands when it comes to terumah, but not when it comes to sacred things. The one who has not yet buried his dead (an onen) and one who lacks atonement require immersion for sacred things but not for terumah.

> Hebrew: אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות. בתרומה. אבל לא בקדש. האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה:

### 3:4

[¶7] Greater stringency applies to terumah [than to sacred things], for in Judah [the people of the land (amei haaretz)] are trusted in regard to the purity of [sacred] wine and oil throughout the year; and at the season of the wine-presses and olive-presses even in regard to terumah. If [the season of] the wine-presses and olive-presses passed, and they brought to him a jar of wine of terumah, he [the priest] should not accept it from him, but [the am ha-aretz] may leave it for the coming [season] of the wine-press. But if he said to him, “I have set apart a quarter log [of wine] as a sacred thing,” he is believed [in regard to the purity of the whole jug]. [When it comes to] jugs of wine and jugs of oil that are meant for terumah, they are believed during the season of the wine-presses and the olive-presses and prior to [the season of] the wine-presses seventy days.

> Hebrew: חומר בתרומה. שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה. ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה. עברו הגיתות והבדים. והביאו לו חבית של יין של תרומה. לא יקבלנה ממנו. אבל מניחה לגת הבאה. ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן. כדי יין וכדי שמן המדומעות. נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים. וקודם לגיתות שבעים יום:

### 3:5

[¶9] From Modi’im inwards [the potters] are trusted in regard to [the purity of] earthenware vessels; from Modi'im outwards they are not trusted. How so? A potter who sells the pots entered inwards of Modi'im, then the same potter, the same pots and the same buyers are trusted [to be pure]. But if he went out [from Modi’im outwards] he is not trusted.

> Hebrew: מן המודיעית ולפנים. נאמנין על כלי חרס. מן המודיעית ולחוץ אין נאמנין. כיצד. הקדר שהוא מוכר הקדירות. נכנס לפנים מן המודיעית. הוא הקדר. והן הקדירות. והן הלוקחים נאמן. יצא. אינו נאמן:

### 3:6

[¶11] Tax-collectors who entered a house, and similarly thieves who restored [stolen] vessels are believed if they say, “We have not touched [anything].” And in Jerusalem they are believed in regard to sacred things, and during a festival also in regard to terumah.

> Hebrew: הגבאין שנכנסו לתוך הבית. וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר לא נגענו. ובירושלם נאמנין על הקדש. ובשעת הרגל אף על התרומה:

### 3:7

[¶13] One who opened his jar [of wine] or broke into his dough [to sell them] on account of the festival [and an am haaretz touched the wine or dough]: Rabbi Judah says: he may finish [selling them after the festival]; But the sages say: he may not finish. When the festival was over, they undertook the purification of the Temple court. If the festival ended on Friday, they did not undertake [the purification of the Temple court] because of the honor of the Shabbat. Rabbi Judah said: even not on Thursday, for the priests are not free.

> Hebrew: הפותח את חביתו. והמתחיל בעיסתו על גב הרגל. רבי יהודה אומר יגמור. וחכמים אומרים לא יגמור. משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה. עבר הרגל ביום ששי. לא היו מעבירין מפני כבוד השבת. רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויין:

### 3:8

[¶15] How did they undertake the purification of the Temple court? They immersed the vessels which were in the Temple, and they say to them: “Be cautious lest you touch the table or menorah and defile them.” All the vessels that were in the Temple had second and third sets, so that if the first was defiled, they might bring a second set in its place. All the vessels that were in the Temple required immersion, except the altar of gold and the altar of bronze, for they are like the ground, the words of Rabbi Eliezer. But the sages say: because they were overlaid [with metal].

> Hebrew: כיצד מעבירים על טהרת עזרה מטבילין את הכלים שהיו במקדש. ואומרין להם הזהרו שלא תגעו בשלחן. ובמנורה ותטמאוהו. כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים. שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן. כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה. חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת. מפני שהן כקרקע דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים מפני שהן מצופין: