---
title: "Mishnah Demai"
author: "The Rabbinic sages"
translator: "Joshua Kulp"
languages: [en, he]
shelf: "Rabbinic"
url: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/
cite: "The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp, Mishnah Demai. Scriptura (scriptura.si), https://scriptura.si/works/mishnah-demai/"
---

# Mishnah Demai

*The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp*

Produce of doubtful tithing status.

## Contents

1. [Chapter 1](https://scriptura.si/works/mishnah-demai/1.md)
2. [Chapter 2](https://scriptura.si/works/mishnah-demai/2.md)
3. [Chapter 3](https://scriptura.si/works/mishnah-demai/3.md)
4. [Chapter 4](https://scriptura.si/works/mishnah-demai/4.md)
5. [Chapter 5](https://scriptura.si/works/mishnah-demai/5.md)
6. [Chapter 6](https://scriptura.si/works/mishnah-demai/6.md)
7. [Chapter 7](https://scriptura.si/works/mishnah-demai/7.md)

## 1. Chapter 1

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/1/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-demai/1/#p-N

### 1:1

[¶1] The [following] are treated leniently in regard to [the rules of] demai: unripe figs, wild jujuba, azarolus, wild white figs, young sycamore figs, fallen dates, fennel and capers. In Judea also sumac, Judean vinegar, and coriander. Rabbi Judah says: all unripe figs are exempt, except for those from a tree that bears fruit twice a year. All wild jujuba are exempt, except the wild jujuba of Shikmonah. All young sycamore figs are exempt, except those that have been scarified.

> Hebrew: הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגופנין והנצפה. וביהודה האוג והחומץ שביהודה והכסבר. רבי יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ משל דופרה. כל הרימין פטורין חוץ מרימי שקמונה. כל בנות שקמה פטורות חוץ מן המוסטפוס:

### 1:2

[¶3] The [second tithe of] demai is not subject to [the rules of adding a] fifth. It has no mandated time of removal. It may be eaten by an onen. It may be brought into Jerusalem and taken out again. They may allow a small amount to be lost on the road. One may give it to an am haaretz and consume its equivalent in Jerusalem. [Second tithe money of demai] may be redeemed silver [coins] for [other] silver [coins], copper [coins] for [other] copper [coins], silver for copper, and copper for produce, provided that the produce is again redeemed for money, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the produce itself must be brought up and eaten in Jerusalem.

> Hebrew: הדמאי אין לו חומש ואין לו ביעור ונאכל לאונן ונכנס לירושלם ויוצא ומאבדין את מעוטו בדרכים ונותנו לעם הארץ ויאכל כנגדו ומחללים אותו כסף על כסף נחשת על נחשת כסף על נחשת ונחושת על הפירות ובלבד שיחזור ויפדה את הפירות. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים יעלה הפירות ויאכלו בירושלם:

### 1:3

[¶5] If a man bought [grain from an am haaretz] to be used for seed or for animal [feed], flour for hides, oil for a lamp, or oil for greasing utensils, it is exempt from [the rules of] demai. [Produce grown] beyond Cheziv and north is exempt from [the rules of] demai. The hallah of an am haaretz, produce mixed with terumah, produce bought with second tithe money, and the leftovers of minhah offerings are exempt from [the rules of] demai. Oil spiced [with spices from an am haaretz]: Bet Shammai makes it liable [to the rules of demai]. But Bet Hillel exempts it.

> Hebrew: הלוקח לזרע ולבהמה קמח לעורות שמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי. מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי חלת עם הארץ והמדומע והלקוח בכסף מעשר שני ושירי המנחות פטורין מן הדמאי. שמן ערב בית שמאי מחייבין. ובית הלל פוטרין:

### 1:4

[¶7] Demai may be used to make an eruv, and to make an [alley] partnership, and they recite a blessing over it, and they make an invitation [to recite Birkat Hamazon] over it, and one may separate [tithes] from it even when one is naked, or when it is twilight [on the eve of Shabbat]. And if he took out second tithe from it before the first tithe, it doesn’t matter. The oil with which the weaver greases his fingers is liable to [the rules of] demai, but [the oil] which the wool-comber puts on the wool is exempt from [the rules of] demai.

> Hebrew: הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו. ומברכים עליו. ומזמנין עליו. ומפרישין אותו ערום. בין השמשות. הא אם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום. שמן שהגרדי סך באצבעותיו חייב בדמאי. ושהסורק נותן בצמר פטור מן הדמאי:

## 2. Chapter 2

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/2/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-demai/2/#p-N

### 2:1

[¶1] The following things must be tithed as demai in all places: pressed figs, dates, carobs, rice, and cumin. As to rice from outside the land [of Israel], whoever uses it is exempt from tithing it.

> Hebrew: ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום. הדבילה והתמרים והחרובים האורז והכמון. האורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור:

### 2:2

[¶3] One who accepts upon himself to be trustworthy (ne’eman), must tithe whatever he eats and whatever he sells and whatever he buys, and he may not be the guest of an am haaretz. Rabbi Judah says: even one who is the guest of an am haaretz can still be considered trustworthy. They said to him: He is not trustworthy in respect of himself! How can he be considered trustworthy in respect of others?

> Hebrew: המקבל עליו להיות נאמן מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח ואינו מתארח אצל עם הארץ. ר' יהודה אומר אף המתארח אצל עם הארץ נאמן. אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים:

### 2:3

[¶5] One who takes upon himself to become a “chaver” may not sell to an am haaretz either moist or dry [produce], nor may he buy from him moist [produce], nor may he be the guest of an am haaretz, nor may he host an am haaretz as a guest while [the am haaretz] is wearing his own garment. Rabbi Judah says: he may not also raise small animals, nor may make a lot of vows or merriment, nor may he defile himself by contact with the dead. Rather he should be an attendant at the house of study. They said to him: these [requirements] do not come within the general rule [of being a chaver].

> Hebrew: המקבל עליו להיות חבר אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש ואינו לוקח ממנו לח ואינו מתארח אצל עם הארץ ולא מארחו אצלו בכסותו. ר' יהודה אומר אף לא יגדל בהמה דקה ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק ולא יהא מטמא למתים ומשמש בבית המדרש. אמרו לו לא באו אלו לכלל:

### 2:4

[¶7] Bakers the sages did not obligate them to separate [from demai produce] any more than suffices for terumat maaser and for hallah. Grocers may not sell demai [produce]. All [merchants] who supply in large quantities may sell demai. Who are those who supply in large quantities? Those such as wholesalers and grain-sellers.

> Hebrew: הנחתומים לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה. החנונים אינן רשאין למכור את הדמאי. כל המשפיעין במדה גסה רשאין למכור את הדמאי. אלו הן המשפיעין במדה גסה כגון הסיטונות ומוכרי תבואה:

### 2:5

[¶9] Rabbi Meir says: [if produce] which is usually measured out [for sale] in a large [quantity] was measured out in a small [quantity], the small quantity is treated as if it was a large [quantity]. If [produce] which is usually measured out for sale in a small [quantity] was measured out in a large [quantity], the large [quantity] is treated as if it was a small [quantity]. What is considered a large quantity? For dry [produce] three kavs, and for liquids, the value of one dinar. Rabbi Yose says: baskets of figs, baskets of grapes, and bushels of vegetables when he sells them in lumps, they are exempt [from the rules of demai].

> Hebrew: רבי מאיר אומר את שדרכו להמדד בגסה ומדדו בדקה טפלה דקה לגסה. את שדרכו להמדד בדקה ומדד בגסה טפלה גסה לדקה. איזו היא מדה גסה ביבש שלשת קבין. ובלח דינר. ר' יוסי אומר סלי תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק כל זמן שהוא מוכרן אכסרה פטור:

## 3. Chapter 3

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/3/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-demai/3/#p-N

### 3:1

[¶1] They may feed demai to the poor and to guests (alt. passing troops). Rabban Gamaliel used to feed demai to his workmen. [As for] charity collectors: Bet Shammai says: they should give tithed [produce] to one who doesn’t tithe, and untithed [produce] to one who does tithe. In this way it will turn out that every one will eat [produce] that has been fixed (tithed). But the sages say: they may collect indiscriminately and distribute indiscriminately. And one who wishes to fix [his produce by tithing it], let him fix it.

> Hebrew: מאכילין את העניים דמאי ואת האכסני' דמאי. רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי גבאי צדקה. בית שמאי אומרים נותנין את המעושר לשאינו מעשר ואת שאינו מעושר למעשר נמצאו כל האדם אוכלין מתוקן. וחכמים אומרים גובין סתם ומחלקין סתם והרוצה לתקן יתקן:

### 3:2

[¶3] One who wants to cut off leaves of vegetables in order to lighten his burden, he may not throw them down until he has [first] tithed them. One who takes vegetables from the market [with the intention of buying them], and then decides to put them back, he should not put them back until he has [first] tithed them, for nothing is missing [after they are tithed] except for their quantity. But if he was standing [there and deciding what to] buy and then saw another load of better quality, he may put them back [untithed], since he had not yet drawn them into his possession.

> Hebrew: הרוצה לחזום עלי ירק להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר. הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר שאינו מחוסר אלא מנין. היה עומד ולוקח וראה טוען אחר יפה ממנו מותר להחזיר מפני שלא משך:

### 3:3

[¶5] If one finds produce on the road and picks it up in order to eat it, and then decides to hide it, he may not hide it unless he has [first] tithed it. But if from the outset he picked it up only in order to guard it against being destroyed, he is exempt [from tithing it]. Any produce which one may not sell [in the condition of] demai, he may not send it [as a gift] to his friend [in the condition of] demai. Rabbi Yose permits [one to send as a gift produce] that is certainly untithed, on condition that he makes the matter known to the recipient.

> Hebrew: המוצא פירות בדרך ונטלן לאוכלן ונמלך להצניע לא יצניע עד שיעשר. ואם מתחלה נטלן בשביל שלא יאבדו פטור. כל דבר שאין אדם רשאי למכרן דמאי לא ישלח לחברו דמאי. רבי יוסי מתיר בודאי ובלבד שיודיענו:

### 3:4

[¶7] One who takes his wheat to a Samaritan miller or to an am haaretz miller, [the wheat when ground] retains its former status in respect of tithes and the law of seventh year produce. [But if he carried it] to a Gentile miller, [the wheat when ground has the status of] demai. One who deposited his produce with a Samaritan or am haaretz, [the produce] retains its former status in respect of tithes and the law of seventh year produce. [But if he left it] with a Gentile, it is like the produce of the Gentile. Rabbi Shimon says: [it becomes] demai.

> Hebrew: המוליך חטים לטוחן כותי או לטוחן עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית. לטוחן עובד כוכבים דמאי. המפקיד פירותיו אצל הכותי או אצל עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית. אצל העובד כוכבים כפירותיו. רבי שמעון אומר דמאי:

### 3:5

[¶9] One who gives [produce] to an innkeeper [to prepare it for food], he must tithe what he gives to her and what he takes back from her, because she is suspected of exchanging it [with her own produce]. Rabbi Yose said: we are not responsible for deceivers. Rather, he must tithe only that which he takes from her.

> Hebrew: הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף. אמר רבי יוסי אין אנו אחראין לרמאין אינו מעשר אלא מה שהוא נוטל ממנה בלבד:

### 3:6

[¶11] One who gives [produce] to his mother-in-law [to prepare it], he must tithe what he gives to her and what he takes back from her, because she is suspected of changing any [food] which has spoiled. Rabbi Judah said: she desires the welfare of her daughter and is ashamed [of serving spoiled food] to her son-in-law. Rabbi Judah agrees [with the other sages] that if one gives his mother-in-law seventh year produce, she is not suspected of changing it and giving her daughter to eat of seventh year produce.

> Hebrew: הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלוף את המתקלקל. אמר רבי יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה. מודה רבי יהודה בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להחליף להאכיל את בתה שביעית:

## 4. Chapter 4

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/4/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-demai/4/#p-N

### 4:1

[¶1] One who buys produce from someone who is not trustworthy in respect of tithes, and he forgot to tithe it, and he asked [the seller] on Shabbat [if they were tithed], he may eat based on his word. At nightfall of Shabbat, he may not eat of it unless he had first tithed it. If he could not find the seller, and another person who was not trustworthy in respect of tithes said to him “they are tithed,” he may eat of it at his word. At nightfall of Shabbat, he may not eat of it unless he had first tithed it. Terumat maaser of demai which had become mixed up again [with the produce] from which it had been taken: Rabbi Shimon Shezuri says: even on a week day he may ask the seller and eat based on his word.

> Hebrew: הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן ושואלו בשבת יאכל על פיו. חשכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר. לא מצאו אמר לו אחד שאינו נאמן על המעשרות מעושרין הן אוכל על פיו. חשכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר. תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמעון שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו.

### 4:2

[¶3] One who vowed [that his friend could not benefit from him] unless he eats with him, and the friend does not trust him in respect of tithes, he may eat with him on the first Shabbat even though he does not trust him in respect of tithes, provided that his friend said to him that the food had been tithed. But on the second week, even though he had vowed that he would not benefit from him, he may not eat with him unless he first tithed [the produce].

> Hebrew: המדיר את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות. אוכל עמו בשבת הראשונה ואף על פי שאינו מאמינו על המעשרות ובלבד שיאמר לו מעושרין הן. ובשבת שניה אף על פי שנדר ממנו הנייה לא יאכל עד שיעשר:

### 4:3

[¶5] Rabbi Eliezer says: a man need not designate the poor man’s tithe of demai. But the sages say: he must designate it, but he need not separate.

> Hebrew: רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי. וחכמים אומרים קורא שם ואינו צריך להפריש:

### 4:4

[¶7] One who had designated the terumat maaser of demai, or the poor man’s tithe of produce that had certainly not been tithed, he should not separate them on Shabbat. But if the priest or the poor man regularly ate with him, they may come and eat provided that he informs them.

> Hebrew: מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי לא יטלם בשבת. ואם היה כהן או עני למודים לאכול אצלו יבואו ויאכלו ובלבד שיודיעם:

### 4:5

[¶9] One who says to another who is not trustworthy in respect of tithes: “Buy [produce] for me from one who is trustworthy or from one who gives tithes,” [the messenger] may not be trusted. “Buy it for me from so-and-so,” he is to be trusted. If he went to buy it from him [and then came back] and said: “I did not find him, so I bought for you from another man who is trustworthy,” he may not be trusted.

> Hebrew: האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר אינו נאמן. מאיש פלוני הרי זה נאמן. הלך ליקח ממנו ואמר לו לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן אינו נאמן:

### 4:6

[¶11] One enters a city and doesn’t know anyone. He says: “Who here is trustworthy? Who gives tithes here?” One person one responds: “I am.” He may not be trusted. [But if] he replied: “So-and-so is trustworthy,” he may be trusted. He went to buy from so-and-so, and he asked him: “Who here sells aged produce?” and so-and-so replied: “He sent you to me,” though they appear to be repaying each other, they may be trusted.

> Hebrew: הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם אמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר אמר לו אחד אני אינו נאמן. אמר לו איש פלוני נאמן הרי זה נאמן. הלך ליקח ממנו אמר לו מי כאן מוכר ישן אמר לו מי ששלחך אצלי אף על פי שהן כגומלין זה את זה הרי אלו נאמנין:

### 4:7

[¶13] If donkey-drivers entered a city and one of them declared: “My produce is new but my friend’s produce is old,” or, “My produce has not been tithed but my friend’s produce has been tithed,” they may not be trusted. Rabbi Judah says: they may be trusted.

> Hebrew: החמרים שנכנסו לעיר אמר אחד שלי חדש ושל חבירי ישן. שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אינן נאמנין רבי יהודה אומר נאמנין:

## 5. Chapter 5

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/5/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-demai/5/#p-N

### 5:1

[¶1] One who buys bread from a baker how should he tithe? He should take sufficient for the terumat maaser and for hallah and say: “A hundredth part of what is here shall be tithe on this side, and what is nearest to it shall be the rest of the tithe. That which I made tithe will become terumat maaser for the rest, the remainder will be hallah, and the second tithe tithe is to the north or to the south of it and that will be exchanged for money.”

> Hebrew: הלוקח מן הנחתום כיצד הוא מעשר נוטל כדי תרומת מעשר וחלה ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו והשאר חלה. ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות:

### 5:2

[¶3] One who wishes to separate terumah and the terumat maaser together:He should take one thirty third and say: One hundredth part of what is here, on this side is non-sacred produce (hullin), and the rest shall be terumah for the whole. And the one hundred parts of non-sacred produce which is here on this side shall be tithe, and the rest that is next to it is tithe. That which I made tithe shall become the terumat maaser for it. The remainder will be hallah, and the second tithe tithe is to the north or to the south of it and that will be exchanged for money.”

> Hebrew: הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת נוטל אחד משלשים ושלש ושליש ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה חולין והשאר תרומה על הכל ומאה חולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו והשאר חלה. ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות:

### 5:3

[¶5] One who bought [bread] from a baker, he may give tithe from hot bread for cold bread or from cold bread for hot bread, even when they are of various moulds, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah prohibits it, because I say that yesterday’s wheat was bought from one man and today’s wheat from another man. Rabbi Shimon prohibits it in the case of terumat maaser, but permits it in the case of hallah.

> Hebrew: הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה אפילו מטפוסין הרבה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר. שאני אומר חטים של אמש היו משל אחד ושל היום היו משל אחר. ר' שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה:

### 5:4

[¶7] If one bought from a bread seller he must tithe every mould [separately], the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: he may give tithes from one mould for all the others. But Rabbi Judah agrees that one who bought from a monopolist he must tithe every mould [separately].

> Hebrew: הלוקח מן הפלטר מעשר מכל טפוס וטפוס דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מאחת על הכל מודה ר' יהודה בלוקח מן המנפול שהוא מעשר מכל אחד ואחד:

### 5:5

[¶9] One who buys from a poor man, and similarly a poor man to whom they given slices of bread or pieces of fig-cake, he must tithe every piece. But in the case of dates and dried figs he may mix them together and take [the tithes from the mixture]. Rabbi Judah said: When is this so? When the amount [of dates or dried figs] given to the poor man was large; but when the amount was small, he must tithe each separately.

> Hebrew: הלוקח מן העני וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה מעשר מכל אחד ואחד ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל. אמר ר' יהודה אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה מועטת מעשר מכל אחד ואחד:

### 5:6

[¶11] One who buys from a wholesaler, and then buys from him again, he may not give tithes from the one [purchase] for the other, even when both came from the same basket and even from the same kind. But the wholesale merchant may be trusted if he says that both came from the same one.

> Hebrew: הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שניה לא יעשר מזה על זה אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין. נאמן הסיטון לומר משל אחד הם:

### 5:7

[¶13] One who buys from a field owner, and then buys from him again, he may give tithes from the one [purchase] for the other, even when [the purchases come] from two baskets and even from two towns. A field owner who was selling vegetables in the market: when he brings them from his garden, he may tithe from one for all; But [if he brings them] from other gardens, he must tithe each lot separately.

> Hebrew: הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שניה מעשר מזה על זה אפילו משתי קופות אפילו משתי עיירות. בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר מאחת על הכל. ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד:

### 5:8

[¶15] One who buys untithed produce from two places, he may tithe from one lot for the other. Although they have said one may not sell untithed produce except in the case of necessity.

> Hebrew: הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה אף על פי שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך:

### 5:9

[¶17] They may give tithes from produce from a Jew for produce [bought] from a Gentile, from produce [bought] from a Gentile for produce from a Jew, from produce [bought] from a Jew for produce [bought] from Samaritans, and from produce [bought] from Samaritans for produce [bought] from [other] Samaritans. Rabbi Eliezer prohibits [tithing] from produce [bought] from Samaritans for produce [bought] from [other] Samaritans.

> Hebrew: מעשרין משל ישראל על של נכרי. משל נכרי על של ישראל. משל ישראל על של כותים. משל כותים על של כותים. רבי אליעזר אוסר משל כותים על של כותים:

### 5:10

[¶19] A perforated pot is considered like land. If one gave terumah from [produce grown in] the soil for [produce grown in] a perforated pot, or from [produce grown in] a perforated pot for [produce grown in] the soil, his terumah is terumah. [If he gave terumah] from [produce grown in] a pot that was not perforated for [produce grown in] a pot that was perforated, [it is] terumah, but he must go back and give terumah again. [If he gave terumah] from [produce grown in] a perforated pot for [produce grown in] a pot which was not perforated, [it is] terumah, but it may not be eaten until he first gives terumah and tithes for it.

> Hebrew: עציץ נקוב הרי זה כארץ. תרם מהארץ על עציץ נקוב מעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה. משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום. מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות:

### 5:11

[¶21] If one gave terumah from [produce of] demai for [other produce of] demai, or from [produce of] demai for [produce] which was certainly untithed, [this becomes] terumah, but he must give terumah over again. [If he gave terumah] from [produce] which was certainly untithed for [produce of] demai, [this becomes] terumah, but it may not be eaten until he first gives terumah and tithes for it.

> Hebrew: תרם מן הדמאי על הדמאי מדמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום. מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות:

## 6. Chapter 6

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/6/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-demai/6/#p-N

### 6:1

[¶1] One who has received a field from a Jew, or from a Gentile, or from a Samaritan [for a share in the produce], he divvies up the produce in front of them [without first separating tithes]. One who has hired a field from a Jew [for a fixed amount from the produce], he first gives terumah [from the rental] and then gives it to him (the field owner). Rabbi Judah said: When is this so? When he pays him [the rental with produce] of the same field and of the same kind; but when he pays him with the produce of another field or of another kind, he must [also] tithe [the rental first] and then give it to him.

> Hebrew: המקבל שדה מישראל מן העובד כוכבים ומן הכותי יחלק לפניהם. החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו:

### 6:2

[¶3] One who has hired a field from a Gentile [for a fixed amount from the produce], he first gives tithes [from the rental] and then gives it to him (the field owner). Rabbi Judah says: even if one rented from a Gentile a field which had formerly belonged to his fathers [for a share in the produce], he first gives tithes and then gives it to him.

> Hebrew: החוכר שדה מן העובד כוכבים מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר אף המקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים מעשר ונותן לו:

### 6:3

[¶5] A priest or a Levite who rented a field from an Israelite [for a share in the produce], just as they divide the non-sacred produce, so they divide the terumah. Rabbi Eliezer says: the tithes belong to them (the tenants), for they entered the field with this expectation.

> Hebrew: כהן ולוי שקבלו שדה מישראל כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה רבי אליעזר אומר אף המעשרות שלהן שעל מנת כן באו:

### 6:4

[¶7] If an Israelite rented a field from a priest or from a Levite [for a share in the produce] the tithes belong to the owners [of the field]. Rabbi Ishmael says: if a city dweller [from outside of Jerusalem] rented a field from a Jerusalemite, the second tithe belongs to the inhabitant of Jerusalem. But the sages say: the city dweller may go up and eat the second tithe in Jerusalem.

> Hebrew: ישראל שקבל מכהן ומלוי המעשרות לבעלים. ר' ישמעאל אומר הקרתני שקבל שדה מירושלמי מעשר שני של ירושלמי. וחכמים אומרים יכול הוא הקרתני לעלות ולאכלו בירושלם:

### 6:5

[¶9] [An Israelite] who rents olive trees [from a priest or a Levite] for [a share in the] oil: just as they divide the non-sacred produce, so they divide the terumah. Rabbi Judah says: an Israelite who rented [olive trees] from a priest or a levite for the oil for a share of half the profit, the tithes belong to the owner.

> Hebrew: המקבל זיתים לשמן כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה. ר' יהודה אומר ישראל שקבל מכהן ומלוי זיתים לשמן למחצית שכר המעשרות לבעלים:

### 6:6

[¶11] Bet Shammai says: a man may sell his olives only to a “chaver (an ‘associate’).” But Bet Hillel says: [one may sell them] even to one who only] tithes. And the pious among Bet Hillel used to act in accordance with the words of Bet Shammai.

> Hebrew: בית שמאי אומרים לא ימכור אדם את זיתיו אלא לחבר. בית הלל אומרים אף למעשר וצנועי בית הלל היו נוהגין כדברי בית שמאי:

### 6:7

[¶13] Two gathered [the fruit of] their vineyards into one winepress, one of whom tithes and the other does not tithe the one who tithes may tithe his own share and his share wherever it may be.

> Hebrew: שנים שבצרו את כרמיהם לתוך גת אחת אחד מעשר ואחד שאינו מעשר המעשר מעשר את שלו וחלקו בכל מקום שהוא:

### 6:8

[¶15] Two men who rented a field [for a share in the produce], or inherited [a field], or became partners in it: the one [who tithes] may say to the other [who does not tithe], “You take the wheat which is in this place and I will take the wheat which is in that place.” Or, “You take the wine which is in this place and I will take the wine which is in that place.” But he may not say to him: “You take the wheat and I will take the barley,” or, “You take the wine and I will take the oil.”

> Hebrew: שנים שקבלו שדה באריסות. או שירשו או שנשתתפו יכול הוא לומר טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני. אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני. אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה יין ואני אטול שמן:

### 6:9

[¶17] A chaver (rabbinic associate) and an am haaretz who inherited [the property of] their father who was an am haaretz, he (the chaver) may say to him (the am haaretz): “You take the wheat which is in this place and I will take the wheat which is in that place.” Or, “You take the wine which is in this place and I will take the wine which is in that place.” But he may not say to him: “You take the wheat and I will take the barley,” or, “You take the wine and I will take the oil,” or: “You take the moist produce and I will take the dry produce.”

> Hebrew: חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול הוא לומר לו טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני. אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה הלח ואני אטול את היבש:

### 6:10

[¶19] A convert and a gentile who inherited [the property of] their father, a gentile: he (the convert) can say [to his brother the gentile]: “You take the idols and I will take the money,” or: “You take the wine and I will take the produce.” But from the time [that any part of the inheritance] came into the possession of the convert, he is forbidden [to say so].

> Hebrew: גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד כוכבים יכול הוא לומר טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות. אתה יין ואני פירות ואם משבאו לרשות הגר אסור:

### 6:11

[¶21] One who sells produce in Syria and declared “It was grown in the land of Israel,” the purchaser must tithe it. [But if he also said], “It has been tithed,” he may be trusted, because the mouth that forbade is the same mouth that permitted. [If he said: The produce is] from my own field,” the purchaser must tithe it. [But if he added:] “It has already been tithed,” he may be trusted, because the mouth that forbade is the same mouth that permitted. If it was known that he had a field in Syria, the purchaser must tithe it.

> Hebrew: המוכר פירות בסוריא. ואמר משל ארץ ישראל הן. חייב לעשר. מעושרין הן נאמן. שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. משלי הן חייב לעשר. מעושרין הן נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם ידוע שיש לו שדה אחד בסוריא חייב לעשר:

### 6:12

[¶23] If an am haaretz said to a chaver, “Buy me a bundle of vegetables,” or: “Buy me a loaf of bread,” the chaver may buy it without checking [whether it had been tithed], and he is exempt [from tithing it]. But if the chaver said: “This one I am buying for myself and this one for my friend,” and they got mixed up, he must tithe [them both], even if there were one hundred [for the am haaretz.]

> Hebrew: עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק. קח לי גלוסקן אחד לוקח סתם ופטור ואם אמר שלי זה. וזה של חברי ונתערבו. חייב לעשר. ואפילו הן מאה:

## 7. Chapter 7

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-demai/7/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-demai/7/#p-N

### 7:1

[¶1] One who invites his friend [before Shabbat] to eat with him [on Shabbat], and [his friend] does not trust him in respect of tithes, [the friend] may say on the eve of Shabbat, “What I will set apart tomorrow, behold it shall be tithe, and what is nearest to it shall be the rest of the tithe. That which I made tithe will become the terumah of the tithe for the whole, and the second tithe is to the north or to the south and it shall be exchanged for money.”

> Hebrew: המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש מחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות:

### 7:2

[¶3] They pour him a cup [of wine on the sabbath], he says: “What I will leave at the bottom of the cup shall be tithe, and what is nearest to it shall be the rest of the tithe. That which I made tithe shall become terumat maaser for the whole, and second tithe is at the mouth of the cup, and it is exchanged for money.

> Hebrew: מזגו לו את הכוס אומר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בפיו ומחולל על המעות:

### 7:3

[¶5] A worker who does not trust his employer [in respect of tithes], may take one dried fig and say: “This one and the nine which come after it shall become tithe for the ninety which I shall eat. This one shall become the terumat maaser for them, and the last ones shall be second tithe which shall be exchanged for money.” And he must put aside one dried fig. Rabban Shimon ben Gamaliel says: he does not put one aside, because this reduces the work for his employer. Rabbi Yose says: he does not put one aside, because this is a court stipulation [imposed upon the employer].

> Hebrew: פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל זו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונה ומחולל על המעות וחושך גרוגרת אחת. ר' שמעון בן גמליאל אומר לא יחשוך מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית. רבי יוסי אומר לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין:

### 7:4

[¶7] One who buys wine among Samaritans, he may say: “Two logs which I shall set apart shall be terumah, ten logs tithe, and nine logs second tithe.” He may then pour the wine and drink it.

> Hebrew: הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשרה מעשר ותשעה מעשר שני מחל ושותה:

### 7:5

[¶9] He had figs of tevel in his house, and he is in the house of study or in the field: he may say: “The two figs which I shall set apart shall be terumah, ten figs shall be first tithe, and nine figs second tithe.” If the figs were demai, he may say: “Whatever I shall separate tomorrow will be tithe, and the rest of the tithe is adjacent to it. That which I made tithe will become terumat maaser for the whole, and the second tithe is to the north or to the south and it shall be exchanged for money.”

> Hebrew: היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה אומר שתי תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשר מעשר ראשון ותשעה מעשר שני. היו דמאי אומר מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות:

### 7:6

[¶11] There were before him two baskets full of tevel, and he said: “Let the tithes of this [basket] be in that [basket],” the first [basket] is tithed. [If he said:] “Let the tithes of this [basket] be in that [basket], and the tithes of that [basket] in this [basket],” the first basket is tithed [whereas the second is not]. [If he said:] “Let the tithes be so that the tithes of each basket be in the other,” he has designated [the tithes of either basket].

> Hebrew: היו לפניו שתי כלכלות של טבל. ואמר מעשרות זו בזו. הראשונה מעושרת. של זו בזו ושל זו בזו. הראשונה מעושרת. מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה. קרא שם:

### 7:7

[¶13] One hundred [parts of] tevel which [were mixed with] a hundred [parts of] common produce, one must take out a hundred and one [parts]. One hundred [parts of] tevel which [were mixed with] a hundred [parts of first] tithe, one must take out a hundred and one [parts]. One hundred [parts of] common produce from which tithes had been separated [were mixed with] a hundred [parts of] tithe, one must take out a hundred and ten [parts]. One hundred [parts of] tevel [were mixed with] ninety [parts of] tithe, or ninety [parts of] tevel [were mixed with] eighty [parts of] tithe, he has not lost anything. This is the general rule: whenever the tevel is the greater [portion of the mixture] he has not lost anything.

> Hebrew: מאה טבל מאה חולין נוטל מאה ואחד. מאה טבל מאה מעשר נוטל מאה ואחד. מאה חולין מתוקנים מאה מעשר נוטל מאה ועשר. מאה טבל תשעים מעשר. תשעים טבל ושמונים מעשר לא הפסיד כלום. זה הכלל כל זמן שהטבל מרובה לא הפסיד כלום:

### 7:8

[¶15] One who had ten rows each containing ten jugs of wine, and said: “One exterior row shall be tithe,” and it is not known which row [he meant], he must take two jugs [each from the ends of] a diagonal line. [If he had said:] “One half of one exterior row shall be tithe” and it is not known which half row [he meant], he must take four jugs from the four corners. [If he had said:] “One row shall be tithe,” and it is not known which row [he meant], he must take one [whole] row in a diagonal line. [If he had said:] “Half of one row shall be tithe,” and it is not known which half row [he meant], he must take two rows in a diagonal line. [If he had said:] “One jug shall be tithe,” and it is not known which jug [he meant],he must take from every jug.

> Hebrew: מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין ואמר שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי חביות לוכסן. חצי שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל ארבע חביות מארבע זויות. שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שורה אחת לוכסן. חצי שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי שורות לוכסן. חבית אחת מעשר. ואין ידוע איזו היא. נוטל מכל חבית וחבית: