---
title: "Mishnah Horayot"
author: "The Rabbinic sages"
translator: "Joshua Kulp"
languages: [en, he]
shelf: "Rabbinic"
url: https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/
cite: "The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp, Mishnah Horayot. Scriptura (scriptura.si), https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/"
---

# Mishnah Horayot

*The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp*

Mistaken rulings by the court and the offerings they require.

## Contents

1. [Chapter 1](https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/1.md)
2. [Chapter 2](https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/2.md)
3. [Chapter 3](https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/3.md)

## 1. Chapter 1

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/1/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/1/#p-N

### 1:1

[¶1] If the court ruled that one of the commandments mentioned in the Torah may be transgressed, and an individual proceeded and acted through error in accordance with their ruling, whether they acted and he acted with them or they acted and he acted after them or even if they did not act and he acted, he is exempt, because he relied on the court. If the court ruled [in error], and one of them knew that they had erred, or a disciple who was himself fit to rule on matters of law, and [one of these] proceeded and acted in accordance with their ruling, whether they acted and he acted with them or they acted and he acted after them or even if they did not act and he acted, he is liable, since he did not rely upon the court. This is the general rule: he who is [in a position] to rely upon himself is liable, and he who relies upon the court is exempt.

> Hebrew: הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה. והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם. בין שעשו ועשה עמהן. בין שעשו ועשה אחריהן. בין שלא עשו ועשה. פטור. מפני שתלה בבית דין. הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה. והלך ועשה על פיהן. בין שעשו ועשה עמהן. בין שעשו ועשה אחריהן. בין שלא עשו ועשה. הרי זה חייב. מפני שלא תלה בבית דין. זה הכלל התולה בעצמו חייב. והתולה בבית דין פטור:

### 1:2

[¶3] If a court ruled, and later discovered that they had erred and changed their decision, whether they brought their offering or whether they did not bring their offering, if an individual proceeded and acted in accordance with their [erroneous] decision, Rabbi Shimon exempts him and Rabb Elazar declares [his case] doubtful. Which case may be regarded doubtful? If he was at home, he is liable. If he went abroad, he is exempt. Rabbi Akiba said: I agree that a person in such a case is nearer to exemption than to culpability. Said Ben Azzai to him: how does such a person differ from one who remains at home? He who remains at home is in a position to ascertain the facts but the other was not in such a position.

> Hebrew: הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן. בין שהביאו כפרתן. ובין שלא הביאו כפרתן. והלך ועשה על פיהן. רבי שמעון פוטר. ורבי אליעזר אומר ספק. איזהו ספק. ישב לו בתוך ביתו חייב. הלך לו למדינת הים פטור. אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתו. שהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע. וזה לא היה אפשר לו שישמע:

### 1:3

[¶5] If the court ruled that an entire principle has to be uprooted; if they said that [the law concerning the] menstruant is not found in the Torah or the [law concerning the] Sabbath is not found in the torah or [the law concerning] idolatry is not found in the torah, they are exempt. If, however, they ruled that a part [of a commandment] was to be annulled and a part fulfilled, they are liable. How is this so? If they said: [the law concerning the] menstruant occurs in the Torah but if a man has relations with a woman that awaits a day corresponding to a day he is exempt, [or that the law concerning the] Sabbath occurs in the Torah but if a man carries anything from a private domain to a public domain he is exempt, [or that the law of] idolatry occurs in the Torah, but if a man only bows down to an idol he is exempt, they are liable, for it says, “And if some matter escapes [the notice of the congregation]” (Leviticus 4:13), “some matter” but not the entire principle.

> Hebrew: הורו בית דין לעקור את כל הגוף. אמרו אין נדה בתורה. אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה. הרי אלו פטורין. הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין. כיצד אמרו יש נדה בתורה. אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור. יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור. יש עבודה זרה בתורה אבל המשתחוה פטור. הרי אלו חייבין. שנאמר (ויקרא ד, יג) ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף:

### 1:4

[¶7] If the court ruled and one of them knew that they had erred and said to the others, “You are making a mistake”, or if the mufla of the court was not there, or if one of them was a proselyte or a mamzer or a nathin or an elder who did not have children, they are exempt, for it says here (Lev 4:13) “congregation” and it says later on (Num 35:24) “congregation”; just as the “congregation” further on must be fit to issue rulings, so too the “congregation” mentioned here must be fit to issue rulingsIf the court issued a [wrong] decision unwittingly and all the people acted unwittingly, they bring a bull. [If the court ruled wrong] intentionally and [the people] acted unwillingly, they bring a lamb or a goat. [If the court ruled] unwittingly and [the people] acted willingly accordingly, they are exempt.

> Hebrew: הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו. ואמר להן טועין אתם. או שלא היה מופלא של בית דין שם. או שהיה אחד מהן גר. או ממזר. או נתין. או זקן שלא ראה לו בנים. הרי אלו פטורין שנאמר כאן עדה. ונאמר להלן עדה. מה עדה האמור להלן. עד שיהיו כולם ראויין להוראה. אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולם ראויים להוראה. הורו בית דין שוגגים. ועשו כל הקהל שוגגין. מביאין פר. מזידין. ועשו שוגגין. מביאין כשבה ושעירה. שוגגין. ועשו מזידין. הרי אלו פטורין:

### 1:5

[¶9] If the court ruled [in error] and all the people or a majority of them acted accordingly they bring a bull. And in the case of idolatry they bring a bull and a goat; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: the twelve tribes bring twelve bulls;And in the case of idolatry twelve bulls and twelve goats. R. Shimon says: thirteen bullocks;And in the case of idolatry, thirteen bulls and thirteen goats: a bull and a goat for each tribe, and a bull and a goat for the court. If the court ruled [in error] and seven tribes or a majority of them acted accordingly, they bring a bull; And in the case of idolatry, they bring a bull and a goat; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah said: the seven tribes who sinned must bring seven bulls and the rest of the tribes who did not sin must bring bulls on their behalf because even those who did not sin must bring on behalf of the ones who sinned. Rabbi Shimon said: eight bulls;And in the case of idolatry, eight bulls and eight goats, a bull and a goat for every tribe and a bull and a goat for the court. If the court of one of the tribes ruled [in error], and that tribe acted accordingly, that tribe is liable, but all the other tribes are exempt; these are the words of Rabbi Judah. But the Sages say: there is no liability except as a result of the rulings of the highest court; for it says, “And if the whole congregation of Israel shall err”, but not the congregation of one particular tribe.

> Hebrew: הורו בית דין. ועשו כל הקהל או רובן על פיהם. מביאין פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים. מביאין שנים עשר פרים. ובעבודה זרה מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים. רבי שמעון אומר שלשה עשר פרים. ובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים. פר ושעיר לכל שבט ושבט. פר ושעיר לבית דין. הורו בית דין ועשו שבעה שבטים. או רובן. על פיהם. מביאים פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שבעה שבטים שחטאו. מביאים שבעה פרים. ושאר שבטים שלא חטאו. מביאין על ידיהן פר. שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים. רבי שמעון אומר שמנה פרים. ובעבודה זרה שמנה פרים ושמנה שעירים. פר ושעיר לכל שבט ושבט. ופר ושעיר לבית דין. הורו בית דין של אחד מן השבטים. ועשה אותו השבט על פיהם. אותו השבט הוא חייב. ושאר כל השבטים פטורים. דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים אין חייבים אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד שנאמר (ויקרא ד, יג) ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו השבט:

## 2. Chapter 2

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/2/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/2/#p-N

### 2:1

[¶1] An anointed priest who rendered a decision for himself in error and acted unwittingly accordingly, must bring a bull. If he rendered the decision in error but acted upon it willfully, or made it willfully but acted upon it unwittingly, he is exempt; for a decision a high priest made for himself is like a ruling issued by the court to the community.

> Hebrew: הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר. שוגג ועשה מזיד. מזיד ועשה שוגג פטור. שהוראת כהן משיח לעצמו. כהוראת בית דין לצבור:

### 2:2

[¶3] An [anointed high priest] who rendered an errant decision alone and acted accordingly alone, he makes his atonement alone. If he rendered his ruling together with [the court of] the congregation and acted accordingly together with the congregation, he makes his atonement together with the congregation. For the court is not liable unless they ruled to annul part of a commandment and to retain a part of it; and so [it is with] the anointed [high] priest. Nor [are they liable] for idolatry unless they ruled to annul the law in part and to retain it in part.

> Hebrew: הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו. הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור. שאין בית דין חייבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכן המשיח. ולא בעבודה זרה עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת:

### 2:3

[¶5] The [court] is not obligated [to bring a sacrifice] except where ignorance of the law was accompanied by an unwitting action, and so it is with the anointed priest. Nor [is obligation incurred] in the case of idolatry unless ignorance of the law was accompanied by an unwitting action. The court is not obligated unless they ruled concerning a prohibition the punishment for which is kareth, if it was transgressed intentionally, and a sin offering if transgressed unwittingly, and so it is with the anointed priest. Nor [is obligation incurred] in the case of idolatry unless they ruled concerning a matter the punishment for which is kareth, if it was transgressed intentionally, and a sin offering if transgressed unwittingly.

> Hebrew: אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה. וכן המשיח ולא בעבודה זרה אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה. אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. וכן המשיח. ולא בעבודה זרה עד שיורו על דבר שזדונו כרת. ושגגתו חטאת:

### 2:4

[¶7] [The court] is not obligated [to bring a sacrifice] for the transgression of a positive or a negative commandment relating to the Temple; Nor [does anyone] bring an asham talui for the transgression of a positive or a negative commandment relating to the Temple. But they are liable for the transgression of a positive or a negative commandment relating to the menstruant; And [individuals] bring an asham talui for the transgression of a positive or negative commandment relating to the menstruant.Which is the positive commandment relating to the menstruant? Separate yourself from the menstruant. And the negative commandment? Do not have sexual relations with the menstruant.

> Hebrew: אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש. ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש. אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה. ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנדה. איזו היא מצות עשה שבנדה פרוש מן הנדה. ומצות לא תעשה לא תבא אל הנדה:

### 2:5

[¶9] [The court] is not obligated [to bring an offering] for [an errant ruling relating to] the hearing of the voice [of adjuration]; for an oath made by an expression, or for impurity relating to the Temple and its holy things. And the ruler is similarly [exempt]; these are the words of Rabbi Yose Hagalili. Rabbi Akiva says; the ruler is liable in the case of all these except that of hearing of the voice [of adjuration], because the king may neither judge nor be judged, neither may he testify nor may others testify against him.

> Hebrew: אין חייבין על שמיעת הקול. ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו. והנשיא כיוצא בהם. דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר הנשיא חייב בכולן. חוץ משמיעת הקול. שהמלך לא דן ולא דנין אותו. לא מעיד ולא מעידין אותו:

### 2:6

[¶11] For all the commandments in the Torah, the penalty for which, if committed intentionally, is kareth and, if committed unwittingly, a sin offering, the individual brings as an offering a lamb or a goat, the ruler brings a goat, and the anointed priest and the court bring a bull. In the case of idolatry, the individual and the ruler and the anointed priest bring a goat while the court bring a bull and a goat: the bull for a burnt offering and the goat for a sin offering.

> Hebrew: כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת. היחיד מביא כשבה ושעירה. והנשיא שעיר. ומשיח ובית דין. מביאין פר. ובעבודה זרה. היחיד. והנשיא. והמשיח מביאין שעירה. ובית דין. פר ושעיר. פר לעולה. ושעיר לחטאת:

### 2:7

[¶13] The individual and the ruler are both obligated to bring an asham talui, but the anointed priest and the court are exempt. The individual and the ruler and the anointed priest are obligated to bring an asham vadai, but the court is exempt. For the hearing of the voice [of adjuration]; for an oath made by an expression, or for impurity relating to the Temple and its holy things, the court is not obligated but the individual, the ruler and the anointed priest are obligated. Except that the anointed priest is not liable for impurity relating to the Temple and its holy things; these are the words of Rabbi Shimon.What do they bring? A sliding scale sacrifice. Rabbi Eliezer says: the ruler brings a goat.

> Hebrew: אשם תלוי. היחיד. והנשיא. חייבין. ומשיח. ובית דין. פטורים. אשם ודאי. היחיד. והנשיא. והמשיח. חייבין. ובית דין פטורין. על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים. ועל טומאת מקדש וקדשיו. בית דין פטורין. והיחיד. והנשיא. והמשיח. חייבין. אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו. דברי רבי שמעון. ומה הן מביאין. קרבן עולה ויורד. רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר.

## 3. Chapter 3

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/3/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-horayot/3/#p-N

### 3:1

[¶1] If an anointed priest transgressed and afterwards relinquished his high priesthood, and similarly if a ruler transgressed and afterwards relinquished his reign, the anointed priest brings a bullock, and the ruler brings a he-goat.

> Hebrew: כהן משיח שחטא. ואחר כך עבר ממשיחותו. וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו. כהן משיח מביא פר. והנשיא מביא שעיר:

### 3:2

[¶3] If the anointed priest relinquished his high priesthood and afterwards transgressed, and similarly if a ruler relinquished his reign and afterwards transgressed, the anointed priest brings a bull while the ruler is like a regular person.

> Hebrew: כהן משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא. וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא. כהן משיח מביא פר. והנשיא כהדיוט:

### 3:3

[¶5] If they transgressed before they were appointed, and afterwards they were appointed, they are regarded as regular people. Rabbi Shimon said: if their sin came to their knowledge before they were appointed they are liable, but if after they were appointed they are exempt. Who is meant by a ruler? A king; for it says, “Any of all the commandments of the Lord his God” (Leviticus 4:22), a ruler (king) who has none above him save the Lord his God.

> Hebrew: חטאו עד שלא נתמנו ואחר כך נתמנו. הרי אלו כהדיוט. רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין ומשנתמנו פטורין. ואיזהו הנשיא זה המלך שנאמר (ויקרא ד, כב) ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו. נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו:

### 3:4

[¶7] And who is the anointed priest? He who was anointed with the anointing oil and not he that has more garments. The only difference between a high priest who is anointed with the anointing oil and one who has more garments is the bull that is offered for [the unwitting transgression of] any of the commandments. And the only difference between the acting (high) priest and the former (high) priest is the bull on the Day of Atonement and the tenth part of the ephah. They are both equal in the service of the Day of Atonement, and both are commanded to marry a virgin and are forbidden to marry a widow; they are both forbidden to become impure for their relatives; they do not let their hair grow long, nor do they rend their clothes; and they return the (accidental) killer (from the city of refuge).

> Hebrew: ואיזהו המשיח. המשוח בשמן המשחה. לא המרובה בבגדים. אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים. אלא פר הבא על כל המצות. ואין בין כהן משמש. לכהן שעבר. אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה. זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים. ומצווין על הבתולה. ואסורין על האלמנה. ואינן מטמאין בקרוביהן. ולא פורעין ולא פורמין. ומחזירין את הרוצח:

### 3:5

[¶9] A high priest rends [his clothes] from below and an ordinary priest from above. A high priest offers sacrifices while an onen but does not eat them and an ordinary priest neither offers sacrifices nor eats them.

> Hebrew: כהן גדול פורם מלמטה. וההדיוט מלמעלה. כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל. וההדיוט לא מקריב. ולא אוכל:

### 3:6

[¶11] Whatever is more frequent than another takes precedence over that other; And whatever is more sacred than another takes precedence over that other. If the bull of the anointed priest and the bull of the congregation are standing [to be sacrificed], the bull of the anointed priest precedes that of the congregation in all its details.

> Hebrew: כל התדיר מחבירו. קודם את חבירו. וכל המקודש מחבירו. קודם את חבירו. פר המשיח. ופר העדה עומדים. פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו:

### 3:7

[¶13] A man takes precedence over a woman in matters concerning the saving of life and the restoration of lost property, and a woman takes precedence over a man in respect of clothing and ransom from captivity. When both are exposed to degradation in their captivity the man takes precedence over the woman.

> Hebrew: האיש קודם לאשה. להחיות ולהשיב אבדה. והאשה קודמת לאיש. לכסות ולהוציאה מבית השבי. בזמן ששניהם עומדים לקלקלה האיש קודם לאשה:

### 3:8

[¶15] A priest takes precedence over a levite, a levite over an israelite, an israelite over a mamzer, a mamzer over a natin, a natin over a convert, and a convert over a freed slave. When is this so? When all these were in other respects equal. However, if the mamzer was a scholar and the high priest an ignoramus, the scholar mamzer takes precedence over the ignorant high priest.

> Hebrew: כהן קודם ללוי. לוי לישראל. ישראל לממזר. וממזר לנתין. ונתין לגר. וגר לעבד משוחרר. אימתי בזמן שכולן שוין. אבל אם היה ממזר תלמיד חכם. וכהן גדול עם הארץ. ממזר תלמיד חכם. קודם לכהן גדול עם הארץ: