---
title: "Mishnah Ketubot"
author: "The Rabbinic sages"
translator: "Joshua Kulp"
languages: [en, he]
shelf: "Rabbinic"
url: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/
cite: "The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp, Mishnah Ketubot. Scriptura (scriptura.si), https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/"
---

# Mishnah Ketubot

*The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp*

The marriage contract and the rights of husband and wife.

## Contents

1. [Chapter 1](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/1.md)
2. [Chapter 2](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/2.md)
3. [Chapter 3](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/3.md)
4. [Chapter 4](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/4.md)
5. [Chapter 5](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/5.md)
6. [Chapter 6](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/6.md)
7. [Chapter 7](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/7.md)
8. [Chapter 8](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/8.md)
9. [Chapter 9](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/9.md)
10. [Chapter 10](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/10.md)
11. [Chapter 11](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/11.md)
12. [Chapter 12](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/12.md)
13. [Chapter 13](https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/13.md)

## 1. Chapter 1

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/1/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/1/#p-N

### 1:1

[¶1] A virgin is married on the fourth day [of the week] and a widow on the fifth day, for twice in the week the courts sit in the towns, on the second day [of the week] and on the fifth day, so that if he [the husband] had a claim as to the virginity [of the bride] he could go early [on the morning of the fifth day of the week] to the court.

> Hebrew: בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי. שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:

### 1:2

[¶3] A virgin her kethubah is two hundred [zuz], and a widow a maneh (100. A virgin, who is a widow, [or] divorced, or a halutzah from betrothal her kethubah is two hundred [zuz], and there is upon her a claim of non-virginity. A female proselyte, a woman captive, and a woman slave, who have been redeemed, converted, or freed [when they were] less than three years and one day old their kethubah is two hundred [zuz] there is upon them a claim of non-virginity.

> Hebrew: בתולה כתובתה מאתים. ואלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים. ויש להן טענת בתולים. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. כתובתן מאתים. ויש להן טענת בתולים:

### 1:3

[¶5] When an adult has had sexual intercourse with a young girl, or when a small boy has had intercourse with an adult woman, or a girl who was injured by a piece of wood [in all these cases] their kethubah is two hundred [zuz], the words of Rabbi Meir. But the Sages say: a girl who was injured by a piece of wood her kethubah is a maneh.

> Hebrew: הגדול שבא על הקטנה. וקטן שבא על הגדולה. ומוכת עץ. כתובתן מאתים. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה:

### 1:4

[¶7] A virgin, who was a widow, a divorcee, or a halutzah from marriage her kethubah is a maneh, and there is no claim of non-virginity upon her. A female proselyte, a woman captive and a woman slave, who have been redeemed, converted, or freed [when they were] more than three years and one day old their kethubah is a maneh, and there is no claim of non-virginity upon her.

> Hebrew: בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנשואין כתובתה מנה. ואין להם טענת בתולים. הגיורת והשבויה והשפחה. שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו. יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד. כתובתן מנה. ואין להם טענת בתולין:

### 1:5

[¶9] He who eats with his father-in-law in Judea without the presence of witnesses cannot raise a claim of non-virginity against his wife because he has been alone with her. It is the same whether [the woman is] an Israelite widow or a priestly widow her kethubah is a maneh. The court of the priests collected for a virgin four hundred zuz, and the sages did not protest.

> Hebrew: האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים. אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה. אחת אלמנת ישראל. ואחת אלמנת כהן. כתובתן מנה. בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז. ולא מיחו בידם חכמים:

### 1:6

[¶11] If a man marries a woman and does not find her to be a virgin: She says, “After you betrothed me I was raped, and so your field has been washed away” And he says, “No, rather [it occurred] before I betrothed you and my acquisition was a mistaken acquisition” Rabban Gamaliel and Rabbi Eliezer say: she is believed. Rabbi Joshua says: We do not live by her mouth, rather she is in the presumption of having had intercourse before she was betrothed and having deceived him, until she brings proof for her statement.

> Hebrew: הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים. היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך. והלה אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך. והיה מקחי מקח טעות. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה:

### 1:7

[¶13] She says, “I was struck by a piece of wood”, And he says, “No, you, rather you have been trampled by a man” Rabban gamaliel and Rabbi Eliezer say: she is believed, And Rabbi Joshua says: We do not live by her mouth, rather she is in the presumption of having been trampled by a man, until she brings proof for her statement.

> Hebrew: היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש. עד שתביא ראיה לדבריה:

### 1:8

[¶15] They saw her talking with someone in the marketplace, and they said to her, “What sort of a man is he?” [And she answered, “He is] the so-and-so and he is a priest” Rabban Gamaliel and Rabbi Eliezer say: she is believed, And Rabbi Joshua says: we do not live by her mouth, rather she is in the presumption of having had relations with a natin or a mamzer, until she brings proof for her statement.

> Hebrew: ראוה מדברת עם אחד בשוק אמרו לה מה טיבו של זה. איש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר. לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר. עד שתביא ראיה לדבריה:

### 1:9

[¶17] She was pregnant and they said to her, “What is the nature of this fetus?’ [And she answered, “It is] from so-and-so and he is a priest.” Rabban Gamaliel and Rabbi Eliezer say: she is believed, And Rabbi Joshua says: we do not live by her mouth, rather she is in the presumption of having had relations with a natin or a mamzer, until she brings proof for her statement.

> Hebrew: היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה. מאיש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה:

### 1:10

[¶19] Rabbi Yose said: it happened that a young girl went down to draw water from a spring and she was raped. Rabbi Yohanan ben Nuri said: if most of the inhabitants of the town marry [their daughters] into the priesthood, this [girl] may [also] marry into the priesthood.

> Hebrew: אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה. אמר ר' יוחנן בן נורי. אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה. הרי זו תנשא לכהונה:

## 2. Chapter 2

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/2/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/2/#p-N

### 2:1

[¶1] A woman became a widow or was divorced. She says, “I was a virgin when you married me” and he says, “Not so, rather you were a widow when I married you”, If there are witnesses that she went out with a hinuma, and with her head uncovered, her ketubah is two hundred [zuz.] Rabbi Yohanan ben Beroka says: the distribution of roasted ears of corn is also evidence.

> Hebrew: האשה שנתארמלה או שנתגרשה. היא אומרת בתולה נשאתני. והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך. אם יש עדים שיצאת בהינומא. וראשה פרוע. כתובתה מאתים. ר' יוחנן בן ברוקא אומר אף חלוק קליות ראיה:

### 2:2

[¶3] And Rabbi Joshua admits that, if one says to his fellow, “This field belonged to your father and I bought it from him”, he is believed, for the mouth that forbade is the mouth that permitted. But if there are witnesses that it belonged to his father and he says, “I bought it from him”, he is not believed.

> Hebrew: ומודה רבי יהושע באומר לחבירו. שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהוא נאמן. שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו אינו נאמן:

### 2:3

[¶5] If witnesses said, “This is our handwriting, but we were forced, [or] we were minors, [or] we were disqualified witnesses” they are believed. But if there are witnesses that it is their handwriting, or their handwriting comes out from another place, they are not believed.

> Hebrew: העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו. קטנים היינו. פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנים. ואם יש עדים שהוא כתב ידם. או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר. אינן נאמנין:

### 2:4

[¶7] [If] one witness says, “This is my handwriting and that is the handwriting of my fellow”, and the other [witness] says, “This is my handwriting and that is the handwriting of my fellow”, they are believed. [If] one says, “This is my handwriting” and the other says, “This is my handwriting” they must join to themselves another [person], the words of Rabbi [Judah Hanasi]. But the Sages say: they need not join to themselves another [person], rather a person is believed to say, “this is my handwriting.

> Hebrew: זה אומר זה כתב ידי. וזה כתב ידו של חבירי. וזה אומר זה כתב ידי. וזה כתב ידו של חבירי. הרי אלו נאמנין. זה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי. צריכים לצרף עמהם אחר. דברי רבי. וחכמים אומרים אינן צריכין לצרף עמהם אחר. אלא נאמן אדם לומר. זה כתב ידי:

### 2:5

[¶9] If a woman says, “I was married and I am divorced”, she is believed, for the mouth that forbade is the mouth that permitted. But if there are witnesses that she was married, and she says, “I am divorced”, she is not believed. If she says, “I was taken captive but I have remained clean”, she is believed, for the mouth that forbade is the mouth that permitted. But if there are witnesses that she was taken captive and she says, “I have remained clean” she is not believed. But if the witnesses came after she had married, she shall not go out.

> Hebrew: האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת. שהפה שאסר. הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שהיתה אשת איש. והיא אומרת גרושה אני. אינה נאמנת. אמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת. שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני. אינה נאמנת. ואם משנשאת באו עדים הרי זו לא תצא:

### 2:6

[¶11] Two women were taken captive: one says, “I was taken captive and I am pure”, and the other one says, “I was taken captive and I am pure”-- they are not believed. But when they testify regarding one another, they are believed.

> Hebrew: שתי נשים שנשבו. זאת אומרת נשביתי. וטהורה אני וזאת אומרת נשביתי וטהורה אני. אינן נאמנות. ובזמן שהן מעידות זו את זו. הרי אלו נאמנות:

### 2:7

[¶13] And likewise two men, [if] one says, “I am a priest”, and the other says, “I am a priest”, they are not believed. But when they testify about one another, they are believed.

> Hebrew: וכן שני אנשים זה אומר כהן אני. וזה אומר כהן אני. אינן נאמנין. ובזמן שהן מעידין זה את זה. הרי אלו נאמנין:

### 2:8

[¶15] Rabbi Judah says: one does not raise [a person] to the priesthood through the testimony of one witness. Rabbi Elazar says: When is this true? When there are people who object; but when there are no people who object, one raises [a person] to the priesthood through the testimony of one witness. Rabban Shimon ben Gamaliel says in the name of Rabbi Shimon the son of the assistant chief of priests: one raises [a person] to the priesthood through the testimony of one witness.

> Hebrew: רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה על פי עד אחד. אמר רבי אלעזר אימתי במקום שיש עוררין. אבל במקום שאין עוררין. מעלין לכהונה על פי עד אחד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן מעלין לכהונה על פי עד אחד:

### 2:9

[¶17] A woman was imprisoned by non-Jews: if for the sake of money, she is permitted to her husband, and if in order to take her life, she is forbidden to her husband. A town that has been conquered by siege-troops: all the priests’ wives who are in it are prohibited [from their husbands]. If they have witnesses, even a slave, even a female slave, they are believed. However, no one is believed as to himself. Rabbi Zechariah ben Ha-katzav said: “By this temple! Her hand did not move out of my hand from the time that the non-Jews entered Jerusalem until they departed.” They said to him: “No one may testify concerning himself.”

> Hebrew: האשה שנחבשה בידי גוים על ידי ממון. מותרת לבעלה. על ידי נפשות אסורה לבעלה. עיר שכבשה כרכום. כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות. ואם יש להן עדים. אפילו עבד. אפילו שפחה. הרי אלו נאמנין. ואין נאמן אדם על ידי עצמו. אמר רבי זכריה בן הקצב. המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גוים לירושלים ועד שיצאו. אמרו לו אין אדם מעיד על ידי עצמו:

### 2:10

[¶19] The following are believed to testifying when they are grown-up about what they saw when they were minors:A person is believed to say “This is the handwriting of my father”, “This is the handwriting of my teacher”, “This is the handwriting of my brother”; “I remember that that woman went out with a hinuma and an uncovered head”; “That that man used to go out from school to immerse in order to eat terumah”; “That he used to take a share with us at the threshing floor”; “That this place was a bet ha-peras”; “That up to here we used to go on Shabbat”; But a man is not believed when he says: “So-and-so had a path in this place”; “That man had a place of standing up and eulogy in this place”.

> Hebrew: ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן. נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא. וזה כתב ידו של רבי. וזה כתב ידו של אחי. זכור הייתי בפלונית שיצתה בהינומא. וראשה פרוע. ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר. לטבול לאכול בתרומה. ושהיה חולק עמנו על הגורן. והמקום הזה בית הפרס. ועד כאן היינו באין בשבת. אבל אין אדם נאמן לומר דרך היה לפלוני במקום הזה. מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה:

## 3. Chapter 3

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/3/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/3/#p-N

### 3:1

[¶1] These are girls to whom the fine is due:If one had intercourse with a mamzeret, a netinah, a Samaritan; Or with a convert, a captive, or a slave-woman, who was redeemed, converted, or freed [when she was] under the age of three years and one day. If one had intercourse with his sister, with the sister of his father, with the sister of his mother, with the sister of his wife, with the wife of his brother, with the wife of the brother of his father, or with a woman during menstruation, he has to pay the fine, [for] although these are punishable through kareth, there is not, with regard to them, a death [penalty inflicted] by the court.

> Hebrew: אלו נערות שיש להן קנס. הבא על הממזרת. ועל הנתינה. ועל הכותית. הבא על הגיורת. ועל השבויה. ועל השפחה. שנפדו. ושנתגיירו. ושנשתחררו. פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. הבא על אחותו. ועל אחות אביו. ועל אחות אמו. ועל אחות אשתו. ועל אשת אחיו. ועל אשת אחי אביו. ועל הנדה. יש להן קנס. אף על פי שהן בהכרת. אין בהן מיתת בית דין:

### 3:2

[¶3] And in the following cases there is no fine:If a man had intercourse with a female convert, a female captive or a slave-woman, who was redeemed, converted or freed after the age of three years and a day. Rabbi Judah says: a female captive who was redeemed is considered to be in her state of holiness (a virgin) even if she is of majority age. A man who had intercourse with his daughter, his daughter's daughter, his son's daughter, his wife's daughter, her son's daughter or her daughter's daughter does not pay the fine, because he forfeits his life, for his death is in the hands of the court, and he who forfeits his life pays no monetary fine for it is said, “And yet no other damage ensues he shall be fined” (Exodus 21:2.

> Hebrew: ואלו שאין להן קנס. הבא על הגיורת. ועל השבויה. ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו. יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד. רבי יהודה אומר שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה. אף על פי שגדולה. הבא על בתו. על בת בתו. על בת בנו. על בת אשתו. על בת בנה. על בת בתה. אין להן קנס. מפני שמתחייב בנפשו. שמיתתו בידי בית דין. וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון. שנאמר (שמות כא, כב) ולא יהיה אסון ענוש יענש:

### 3:3

[¶5] A girl who was betrothed and then divorced Rabbi Yose the Galilean says: she does not receive a fine. Rabbi Akiva says: she receives the fine and the fine belongs to her.

> Hebrew: נערה שנתארסה ונתגרשה. רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס. רבי עקיבא אומר יש לה קנס. וקנסה לעצמה:

### 3:4

[¶7] The seducer pays three forms [of compensation] and the rapist four. The seducer pays compensation for embarrassment and blemish and the fine; The rapist pays an additional [form of compensation] in that he pays for the pain. What [is the difference] between [the penalties of] a seducer and those of a rapist? The rapist pays compensation for the pain but the seducer does not pay compensation for the pain. The rapist pays immediately but the seducer [pays only] if he dismisses her. The rapist must “drink out of his pot” but the seducer may dismiss [the girl] if he wishes.

> Hebrew: המפתה נותן שלשה דברים. והאונס ארבעה. המפתה נותן בושת. ופגם. וקנס. מוסף עליו אונס. שנותן את הצער. מה בין אונס למפתה. האונס נותן את הצער. והמפתה אינו נותן את הצער. האונס נותן מיד. והמפתה לכשיוציא. האונס שותה בעציצו. והמפתה אם רצה להוציא מוציא:

### 3:5

[¶9] What is meant by “he must drink out of his pot”?Even if she is lame, even if she is blind and even if she is afflicted with boils [he may not dismiss her]. If she was found to have committed a licentious act or was unfit to marry an Israelite he may not continue to live with her, for it is said, “And she shall be for him a wife”(Deut. 22:29) a wife that is fit for him.

> Hebrew: כיצד שותה בעציצו. אפילו היא חגרת אפילו היא סומא. ואפילו היתה מוכת שחין. נמצא בה דבר ערוה. או שאינה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה. שנאמר (דברים כב ,כט) ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו:

### 3:6

[¶11] An orphan who was betrothed and then divorced Rabbi Elazar says that one who seduces her is exempt but one who rapes her is liable [to pay the fine].

> Hebrew: יתומה שנתארסה ונתגרשה. רבי אלעזר אומר. המפתה פטור. והאונס חייב:

### 3:7

[¶13] How is [the compensation that is paid for] embarrassment [reckoned]? It all depends on the status of the offender and the offended. How is [the compensation that is paid for] blemish [reckoned]? She is regarded as if she were a slave to be sold in the market place [and it is estimated] how much she was worth then and how much she is worth now. The fine is the same for all. And any sum that is fixed in the Torah remains the same for all.

> Hebrew: איזהו בושת. הכל לפי המבייש והמתבייש. פגם רואין אותה כאלו היא שפחה נמכרת. כמה היתה יפה. וכמה היא יפה. קנס שוה בכל אדם. וכל שיש לו קצבה מן התורה. שוה לכל אדם:

### 3:8

[¶15] Wherever there is the right of sale there is a fine and wherever there is a fine there is no right of sale. In the case of a minor there is the right of sale and there is no fine; In the case of a young woman there is a fine but no right of sale. In the case of a girl who has reached majority age there is no right of sale and there is no fine.

> Hebrew: כל מקום שיש מכר. אין קנס. וכל מקום שיש קנס. אין מכר. קטנה יש לה מכר. ואין לה קנס. נערה יש לה קנס. ואין לה מכר. הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס:

### 3:9

[¶17] He who declares, “I seduced the daughter of so-and-so” must pay compensation for embarrassment and blemish on his own admission but need not pay the fine. He who declares, “I have stolen” must make restitution for the principal on his own evidence but need not repay double, fourfold or fivefold. [He who declares,] “My ox has killed so-and-so” or “the ox of so-and-so” must make restitution on his own evidence. [If he said] “My ox has killed the slave of so-and-so” he need not make restitution on his own evidence. This is the general rule: whoever pays more than the actual cost of the damage he has done need not pay it on his own evidence.

> Hebrew: האומר פתיתי את בתו של פלוני. משלם בושת ופגם על פי עצמו. ואינו משלם קנס. האומר גנבתי וטבחתי ומכרתי. משלם את הקרן על פי עצמו. ואינו משלם תשלומי כפל. ותשלומי ארבעה וחמשה. המית שורי את פלוני. או שורו של פלוני. הרי זה משלם על פי עצמו. המית שורי עבדו של פלוני. אינו משלם על פי עצמו. זה הכלל כל המשלם יתר על מה שהזיק. אינו משלם על פי עצמו:

## 4. Chapter 4

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/4/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/4/#p-N

### 4:1

[¶1] If a young girl was seduced [the compensation for] her embarrassment and blemish and the fine belong to her father; [and the compensation for] pain in the case of one who was raped. If the girl’s case was tried before her father died [all the forms of compensation] are her father’s. If her father [subsequently] died they are her brothers’. If her father died before her case was tried they are hers. If her case was tried before she became of majority age [all forms of compensation] are her father’s. If her father [subsequently] died they are her brothers’. If she became of majority age before her case was tried they are hers. Rabbi Shimon says if her father died before she could collect [the payments] they belong to her. Her handiwork and anything she finds, even if she had not collected [the proceeds] belong to her brothers if her father died.

> Hebrew: נערה שנתפתתה. בושתה ופגמה וקנסה של אביה. והצער בתפוסה. עמדה בדין עד שלא מת האב. הרי הן של אב. מת האב הרי הן של אחין. לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב. הרי הן של עצמה. עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב. מת האב. הרי הן של אחין. לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה. הרי הן של עצמה. רבי שמעון אומר. אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה. מעשה ידיה. ומציאתה. אף על פי שלא גבתה. מת האב. הרי הן של אחין:

### 4:2

[¶3] If a man gave his daughter in betrothal and she was divorced, [and then] he gave her [again] in betrothal and she was widowed, her ketubah belongs to him. If he gave her in marriage and she was divorced [and then] he gave her [again] in marriage and she was left a widow, her ketubah belongs to her. Rabbi Judah said: the first belongs to her father. They said to him: as soon as he gives her in marriage, her father loses all control over her.

> Hebrew: המארס את בתו וגירשה. אירסה ונתארמלה. כתובתה שלו. השיאה וגירשה. השיאה ונתארמלה. כתובתה שלה. רבי יהודה אומר. הראשונה של אב. אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה:

### 4:3

[¶5] The daughter of a convert who converted together with her mother and then committed an act of fornication is subject to the penalty of strangulation. She is not [stoned] at the door of her father’s house nor [does her husband pay the] hundred sela’. If she was conceived in unholiness but her birth was in holiness she is subject to the penalty of stoning. She is not [stoned] at the door of her father’s house nor [does her husband pay the] hundred sela’. If she was both conceived and born in holiness she is regarded as a daughter of Israel in all respects. A girl who has a father but no door of her father’s house; or a door of her father’s house but no father, is subject to the penalty of stoning [the verse did not state] “the opening of her father’s house” (Deut. 22:21) except as a precept.

> Hebrew: הגיורת שנתגיירה בתה עמה. וזנתה. הרי זו בחנק. אין לה לא פתח בית האב. ולא מאה סלע. היתה הורתה שלא בקדושה. ולידתה בקדושה. הרי זו בסקילה. אין לה לא פתח בית האב. ולא מאה סלע. היתה הורתה ולידתה בקדושה. הרי היא כבת ישראל לכל דבר. יש לה אב ואין לה פתח בית האב. יש לה פתח בית האב ואין לה אב. הרי זו בסקילה. לא נאמר פתח בית אביה אלא למצוה:

### 4:4

[¶7] A father has authority over his daughter in her betrothal [whether it was effected] by money, document or intercourse. He is entitled to anything she finds, to her handiwork and to annul her vows. He receives her get but he has no usufruct [from her property] during her lifetime. When she marries, the husband surpasses him [in his rights] in that he has usufruct during her lifetime. And he is obligated to feed her, to pay a ransom for her and to provide for her burial. Rabbi Judah says: even the poorest man in Israel must provide no less than two flutes and one lamenting woman.

> Hebrew: האב זכאי בבתו בקדושיה. בכסף. בשטר. ובביאה. וזכאי במציאתה. ובמעשה ידיה. ובהפרת נדריה. ומקבל את גיטה. ואינו אוכל פירות בחייה נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה. וחייב במזונותיה. בפרקונה. ובקבורתה. רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל. לא יפחות משני חלילים ומקוננת:

### 4:5

[¶9] She remains in the domain of her father until she enters the domain of her husband [by going into the bridal chamber] at marriage. If her father delivered her to the agents of the husband she passes into the domain of her husband. If her father went with the husband’s agents or if the father’s agents went with the husband’s agents she remains in the domain of her father. If her father’s agents delivered her to the husband’s agents she passes into the domain of her husband.

> Hebrew: לעולם היא ברשות האב. עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין. מסר האב לשלוחי הבעל. הרי היא ברשות הבעל. הלך האב עם שלוחי הבעל. או שהלכו שלוחי האב. עם שלוחי הבעל. הרי היא ברשות האב. מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל. הרי היא ברשות הבעל:

### 4:6

[¶11] A father is not obligated to maintain his daughter. This exposition was made by Rabbi Elazar ben Azariah in front of the sages in the vineyard of Yavneh: “The sons shall inherit [their mother’s kethubah] and the daughters shall be maintained [out of their father’s estate” just as the sons do not inherit except after the death of their father, so the daughters are not maintained except after the death of their father.

> Hebrew: האב אינו חייב במזונות בתו זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. הבנים ירשו. והבנות יזונו. מה הבנים אינן יורשין. אלא לאחר מיתת האב. אף הבנות אינן נזונות. אלא לאחר מיתת אביהן:

### 4:7

[¶13] If he did not write a kethubah for her, a virgin still collects two hundred zuz and a widow one mane, because it is a condition laid down by court. If he assigned to her in writing a field that was worth one mane instead of the two hundred zuz and did not write for her, “All property that I possess is a lien for your ketubah”, he is liable [for the full amount] because it is a condition laid down by the court.

> Hebrew: לא כתב לה כתובה. בתולה גובה מאתים. ואלמנה מנה. מפני שהוא תנאי בית דין. כתב לה שדה. שוה מנה. תחת מאתים זוז. ולא כתב לה כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך. חייב. שהוא תנאי בית דין:

### 4:8

[¶15] If he did not write for her, “if you are taken captive I will ransom you and take you again as my wife”, or in the case of a priest’s wife, “I will restore you to your people”, he is liable [to carry out these obligations], because it is a condition laid down by court.

> Hebrew: לא כתב לה אם תשתבאי אפרקינך. ואותבינך לי לאינתו. ובכהנת אהדרינך למדינתך. חייב. שהוא תנאי בית דין:

### 4:9

[¶17] If she was taken captive he is obligated to ransom her; And if he said, “Here is her get and her ketubah, let her ransom herself”, he is not allowed [to act accordingly]. If she was injured it is his duty to provide for her medical treatment; And if he said, “Here is her get and her ketubah, let her heal herself”, he is allowed [to act accordingly].

> Hebrew: נשבית חייב לפדותה. ואם אמר הרי גיטה. וכתובתה תפדה את עצמה. אינו רשאי. לקתה חייב לרפאותה. אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה. רשאי:

### 4:10

[¶19] If he did not write for her, “The male children that will be born from our marriage shall inherit the money of your ketubah over and above their shares with their brothers”, he is nevertheless liable, because [this clause] is a condition laid down by the court.

> Hebrew: לא כתב לה בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי. אינון ירתון כסף כתובתיך. יתר על חולקיהון דעם אחוהון. חייב. שהוא תנאי בית דין:

### 4:11

[¶21] If he did not write for her, “the female children that I will have from you will dwell in my house and be maintained out of my estate until they are taken in marriage”, he is nevertheless liable, because [this clause] is a condition laid down by the court.

> Hebrew: בנן נוקבין דיהויין ליכי מינאי. יהויין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי. עד דתנסבן לגוברין. חייב. שהוא תנאי בית דין:

### 4:12

[¶23] If he did not write for her, “You shall live in my house and be maintained from my estate throughout the duration of your widowhood”, he is nevertheless liable, because [this clause] is a condition laid down by the court. Thus did the men of Jerusalem write. The men of Galilee wrote as did the men of Jerusalem. The men of Judea used to write: “Until the heirs wish to pay you your ketubah”. Therefore if the heirs wish to, they may pay her her ketubah and dismiss her.

> Hebrew: את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד אלמנותיך בביתי. חייב. שהוא תנאי בית דין. כך היו אנשי ירושלם כותבין. אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלם. אנשי יהודה היו כותבין. עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך. לפיכך אם רצו היורשין. נותנין לה כתובתה. ופוטרין אותה:

## 5. Chapter 5

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/5/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/5/#p-N

### 5:1

[¶1] Although [the Sages] have said: a virgin collects two hundred and a widow one maneh, if he wishes to add, even a hundred maneh, he may do so.If she was widowed or divorced, either after betrothal or after marriage, she is entitled to collect the entire amount. Rabbi Elazar ben Azaryah says: [a woman widowed or divorced] after marriage receives the entire amount; After betrothal [but before marriage], a virgin collects two hundred zuz and a widow only one maneh, for the man wrote her [the additional amount] in order to marry her. Rabbi Judah says: if he wishes he may write for a virgin a document for two hundred zuz and she writes “I have received from you a maneh”, or for a widow [he may write a document for] a maneh and she writes, “I have received from you fifty zuz”. Rabbi Meir says: Any man who gives a virgin less than two hundred zuz or a widow less than a maneh is engaging in licentious sex.

> Hebrew: אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים. ואלמנה מנה. אם רצה להוסיף. אפילו מאה מנה. יוסיף. נתארמלה או נתגרשה. בין מן האירוסין. בין מן הנשואין. גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר. מן הנשואין גובה את הכל. מן האירוסין בתולה גובה מאתים. ואלמנה מנה. שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. רבי יהודה אומר אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה. ולאלמנה מנה. והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז. רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים. ולאלמנה ממנה. הרי זו בעילת זנות:

### 5:2

[¶3] A virgin is given twelve months from the [time her intended] husband claimed her, [in which] to prepare herself for marriage. Just as [such a period] is given to the woman, so is it given to the man to prepare himself. A widow is given thirty days. If the time has come and they were not married they are entitled to receive maintenance from the man’s estate and [if he is a priest] they may eat terumah. Rabbi Tarfon says: They give her [all of her food] in terumah. Rabbi Akiva says: One half unconsecrated food and one half terumah.

> Hebrew: נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל. לפרנס את עצמה. וכשם שנותנין לאשה. כך נותנין לאיש. לפרנס את עצמו. ולאלמנה שלשים יום. הגיע זמן ולא נשאו. אוכלות משלו. ואוכלות בתרומה. רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבא אומר מחצה חולין. ומחצה תרומה:

### 5:3

[¶5] A yavam [who is a priest] does not allow [his sister-in-law] to eat terumah. If she had spent six months waiting for her husband and six months waiting for the yavam, or even [if she spent] all of them waiting for her husband less one day waiting for the yavam, or all of them waiting for the yavam less one day waiting for her husband, she may not eat terumah. This [was the ruling according to] the first mishnah. The court that followed afterwards ruled: a woman may not eat terumah until she has entered the bridal chamber.

> Hebrew: היבם אינו מאכיל בתרומה. עשתה ששה חדשים בפני הבעל. וששה חדשים. בפני היבם. ואפילו כולן בפני הבעל. חסר יום אחד בפני היבם. או כולן בפני היבם. חסר יום אחד בפני הבעל. אינה אוכלת בתרומה. זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה. עד שתכנס לחופה:

### 5:4

[¶7] If a man consecrated his wife’s handiwork, she continues to work and to consume [that which she makes]. [Concerning the] surplus: Rabbi Meir says: it is consecrated. Rabbi Yohanan Hasandlar says: it is unconsecrated.

> Hebrew: המקדיש מעשה ידי אשתו. הרי זו עושה. ואוכלת. המותר. רבי מאיר אומר הקדש. רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין:

### 5:5

[¶9] The following are the kinds of work which a woman must perform for her husband: Grinding, Baking, Washing, Cooking, Nursing her child, Preparing his bed, And working in wool. If she brought one slave-woman into the marriage she need not grind or bake or wash. [If she brought] two slave-women, she need not cook or nurse her child. If three, she need not prepare his bed or work in wool. If four, she may lounge in an easy chair. Rabbi Eliezer says: even if she brought him a hundred slave-women he may compel her to work in wool; for idleness leads to unchastity. Rabban Shimon ben Gamaliel says: if a man forbade his wife under a vow to do any work he must divorce her and give her kethubah to her for idleness leads to insanity.

> Hebrew: אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה. טוחנת. ואופה. ומכבסת. מבשלת. ומניקה את בנה. מצעת לו המטה. ועושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת. לא טוחנת. ולא אופה. ולא מכבסת. שתים אינה מבשלת. ואינה מניקה את בנה. שלש אינה מצעת לו המטה. ואינה עושה בצמר. ארבעה יושבת בקתדרא. רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות. כופה לעשות בצמר. שהבטלה מביאה לידי זימה. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה. יוציא ויתן כתובתה. שהבטלה מביאה לידי שיעמום:

### 5:6

[¶11] A man forbade himself by vow from having intercourse with his wife: Beth Shammai says: two weeks; Beth Hillel says: one week. Students may go away to study Torah, without the permission [of their wives for a period of] thirty days; workers for one week. The times for conjugal duty prescribed in the torah are: For independent men, every day; For workers, twice a week; For donkey-drivers, once a week; For camel-drivers, once in thirty days; For sailors, once in six months. These are the words of Rabbi Eliezer.

> Hebrew: המדיר את אשתו מתשמיש המטה. בית שמאי אומרים שתי שבתות. בית הלל אומרים שבת אחת. התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות. שלשים יום. הפועלים שבת אחת. העונה האמורה בתורה. הטיילין בכל יום. הפועלים שתים בשבת. החמרים אחת בשבת. הגמלים. אחת לשלשים יום. הספנים אחת לששה חדשים. דברי רבי אליעזר:

### 5:7

[¶13] If a wife rebels against her husband her ketubah is reduced by seven denarii a week. Rabbi Judah says: seven tropaics. How long does he continue to reduce? Until the amount of her ketubah. Rabbi Yose says: he may continue to reduce, and if she receives an inheritance he may collect from it. Similarly, if a husband rebels against his wife, an addition of three denarii a week is made to her ketubah. Rabbi Judah said: three tropaics.

> Hebrew: המורדת על בעלה. פוחתין לה מכתובתה. שבעה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר שבעה טרפעיקין. עד מתי הוא פוחת עד כנגד כתובתה. רבי יוסי אומר לעולם הוא פוחת והולך שמא תפול לה ירושה ממקום אחר גובה הימנה. וכן המורד על אשתו. מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר שלשה טרפעיקין:

### 5:8

[¶15] If a man provides for his wife through an agent, he must give her [every week] not less than two kavs of wheat or four kavs of barley. Rabbi Yose said: only Rabbi Ishmael, who lived near Edom, granted her a supply of barley. He must also give her half a kav of pulse and half a log of oil; and a kav of dried figs or a maneh of pressed figs, and if he has no [such fruit] he must supply her with a corresponding quantity of other fruit. He must also provide her with a bed, a mattress and a mat. He must also give her a hat for her head and a girdle for her loins; shoes, from festival to festival; and clothing worth fifty zuz every year. She is not to be given new [clothes] in the summer or worn-out clothes in the winter, but must be given clothes worth fifty zuz during the winter, and she wears them when they are worn-out during the summer; and the worn-out clothes remain her property.

> Hebrew: המשרה את אשתו על ידי שליש. לא יפחות לה משני קבין חטין. או מארבעה קבין שעורים. אמר רבי יוסי. לא פסק לה שעורים אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום. ונותן לה חצי קב קטנית. וחצי לוג שמן. וקב גרוגרות. או מנה דבילה. ואם אין לו. פוסק לעומתן פירות ממקום אחר. ונותן לה מטה מפץ ומחצלת. ונותן לה כפה לראשה. וחגור למתניה. ומנעלים ממועד למועד. וכלים של חמשים זוז משנה לשנה. ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה. ולא שחקים בימות הגשמים. אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים. והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה. והשחקים שלה:

### 5:9

[¶17] He must also give her [every week] a silver ma'ah for her [other] needs and she is to eat with him every Friday eve. If he does not give her a silver ma'ah for her other needs, her handiwork belongs to her. And what [is the quantity of work that] she must do for him? The weight of five sela’s of warp in Judea, which amounts to ten sela's in Galilee, or the weight of ten sela's of woof in Judea, which amounts to twenty sela's in Galilee. If she was nursing, her handiwork is reduced and her maintenance is increased. All this applies to a poor person in Israel, but in the case of a more respectable [husband] all is fixed according to his dignity.

> Hebrew: נותן לה מעה כסף לצורכה. ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה. מעשה ידיה שלה. ומה היא עושה לו. משקל חמש סלעים שתי ביהודה. שהן עשר סלעים בגליל. או משקל עשר סלעים ערב ביהודה. שהן עשרים סלעים בגליל. ואם היתה מניקה. פוחתים לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. במה דברים אמורים בעני שבישראל. אבל במכובד. הכל לפי כבודו:

## 6. Chapter 6

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/6/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/6/#p-N

### 6:1

[¶1] A wife’s find and her handiwork belong to her husband. And [concerning] her inheritance: He has the usufruct during her lifetime. [Any compensation for] an embarrassment or blemish [that may have been inflicted upon] her belongs to her. Rabbi Judah ben Batera says: [if the embarrassment or blemish was inflicted upon her] on a hidden place [on her body] she receives two-thirds while he receives one-third; if on an open place [on her body] he receives two-thirds and she receives one-third. His share is to be given to him immediately, but with hers land is to be bought and he enjoys the usufruct.

> Hebrew: מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. וירושתה. הוא אוכל פירות בחייה. בושתה ופגמה שלה. רבי יהודה בן בתירה אומר. בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו אחד. ובזמן שבגלוי לו שני חלקים. ולה אחד. שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות.

### 6:2

[¶3] If a man agreed to give a fixed sum of money to his son-in-law and his son-in-law died: the Sages say that he may say “I was willing to give to your brother but I am unwilling to give to you.”

> Hebrew: הפוסק מעות לחתנו. ומת חתנו. אמרו חכמים. יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן. ולך אי אפשי ליתן:

### 6:3

[¶5] If a woman agreed to bring her husband one thousand denarii he must agree to give her a corresponding sum of fifteen maneh. As a corresponding sum for appraised goods, he agrees to give one-fifth less. [If a husband is requested to enter in his wife's ketubah] “goods assessed at one maneh”, and these are in fact worth a maneh, he only [must agree to] a maneh. [Otherwise, if he is requested to enter in the ketubah:] “goods assessed at a maneh”, his wife must give him thirty-one sela and a denar, and if “at four hundred”, she must give [him goods valued at] five hundred. Whatever a bridegroom agrees to give [his wife in her ketubah] he writes one fifth less [than the appraised value].

> Hebrew: פסקה להכניס לו אלף דינר. הוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה. וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש. שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה. שום במנה. היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר. ובארבע מאות. היא נותנת חמש מאות. מה שחתן פוסק. הוא פוסק פחות חומש:

### 6:4

[¶7] If a woman agreed to bring him cash, every sela’ counts as six denarii. The bridegroom must accept upon himself [to give his wife] ten denarii for her [perfume] basket for each maneh [which she brings as dowry]. Rabban Shimon ben Gamaliel said: in all matters the local usage shall be followed.

> Hebrew: פסקה להכניס לו כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה. רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה:

### 6:5

[¶9] If a man gives his daughter in marriage without specifying any conditions, he must give her not less than fifty zuz. If [the father] cut a deal [with the husband] that he would take her naked [i.e. without a dowry], the husband may not say “When I have taken her into my house I shall clothe her with clothes of my own”, rather he must provide her with clothing while she is still in her father’s house. Similarly if an orphan is given in marriage she must be given not less than fifty zuz. If [charity] funds are available she is to be provided in accordance with the dignity of her position.

> Hebrew: המשיא את בתו סתם. לא יפחות לה מחמשים זוז. פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי. אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה. לא יפחות לה מחמשים זוז. אם יש בכיס. מפרנסין אותה לפי כבודה:

### 6:6

[¶11] If an orphan was given in marriage by her mother or her brothers with her consent and they gave her a dowry of a hundred, or fifty zuz, she may, when she reaches majority age, legally claim from them the amount that was due to her. Rabbi Judah says: if the father had given his first daughter in marriage, the second must receive as much as the first. The Sages say: sometimes a man is poor and becomes rich or rich and becomes poor. Rather the estate should evaluated and [the appropriate amount] given to her.

> Hebrew: יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה. וכתבו לה במאה. או בחמשים זוז. יכולה היא משתגדיל להוציא מידן. מה שראוי להנתן לה. רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה. ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה. וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר. או עשיר והעני. אלא שמין את הנכסים ונותנין לה:

### 6:7

[¶13] If a man deposited a sum of money with an agent for his daugher, and [after she was betrothed] she says, “I trust my husband”, the trustee must act in accordance with the condition of his trust, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose says: were [the trust] a field and she wished to sell it, it would be as if it was sold immediately! To whom does this apply? To [a daughter] who has reached majority age, but in the case of a minor, there is no validity at all to the act of a minor.

> Hebrew: המשליש מעות לבתו. והיא אומרת נאמן בעלי עלי. יעשה השליש מה שהושלש בידו. דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה. והיא רוצה למוכרה. הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים אמורים בגדולה. אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום:

## 7. Chapter 7

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/7/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/7/#p-N

### 7:1

[¶1] If a man forbade his wife by vow to have any benefit from him, for thirty days, he may appoint a provider, but if for a longer period he must divorce her and give her the ketubah. Rabbi Judah ruled: if he was an Israelite he may keep her [as his wife, if the vow was] for one month, but must divorce her and give her the ketubah [if it was for] two months. If he was a priest he may keep her [as his wife, if the vow was] for two months, but must divorce her and give her the ketubah [if it was for] three.

> Hebrew: המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום. יעמיד פרנס. יתר מכן יוציא ויתן כתובה. רבי יהודה אומר. בישראל חדש אחד יקיים. ושנים יוציא ויתן כתובה. ובכהנת שנים יקיים. ושלשה יוציא ויתן כתובה:

### 7:2

[¶3] If a man forbade his wife by vow from tasting any kind of produce he must divorce her and give her the ketubah. Rabbi Judah ruled: if he was an Israelite he may keep her [as his wife, if the vow was] for one day, but must divorce her and give her the ketubah [if it was for] two days. If he was a priest he may keep her [as his wife, if the vow was] for two days, but must divorce her and give her the ketubah [if it was for] three.

> Hebrew: המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות. יוציא ויתן כתובה. רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים. שנים יוציא. ויתן כתובה. ובכהנת שנים יקיים. שלשה יוציא. ויתן כתובה:

### 7:3

[¶5] If a man forbade his wife by vow that she should not adorn herself with any type of adornment he must divorce her and give her the ketubah. Rabbi Yose says: [this refers] to poor women if no time limit is given, and to rich women [if the time limit is] thirty days.

> Hebrew: המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין. יוציא ויתן כתובה. רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה. ובעשירות שלשים יום:

### 7:4

[¶7] If a man forbade his wife by vow that she may not go to her father’s house: --When the father lives with her in the same town, the husband may retain [her as his wife, if the prohibition was for] one month; but if for two months he must divorce her and give her the ketubah. --When the father lives in another town, the husband may retain [her as his wife, if the prohibition was for] one festival, but if for three festivals, he must divorce her and give her the ketubah.

> Hebrew: המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה. בזמן שהוא עמה בעיר חדש אחד יקיים. שנים יוציא ויתן כתובה. ובזמן שהוא בעיר אחרת. רגל אחד יקיים. שלשה יוציא ויתן כתובה:

### 7:5

[¶9] If a man forbade his wife by vow from visiting a house of mourning or a house of feasting, he must divorce her and give her the ketubah, because he has closed [peoples doors] against her. If he claims [that his vow] was due to some other cause he is permitted [to forbid her]. If he said to her: “[There shall be no prohibition] provided you tell so-and-so what you have told me” or “what I have told you” or “that you will fill and pour out in the garbage”, he must divorce her and give her the ketubah.

> Hebrew: המדיר את אשתו. שלא תלך לבית האבל. או לבית המשתה. יוציא ויתן כתובה. מפני שנועל בפניה. ואם היה טוען משום דבר אחר. רשאי. אמר לה על מנת שתאמרי לפלוני. מה שאמרת לי. או מה שאמרתי לך. או שתהא ממלא ומערה לאשפה. יוציא ויתן כתובה:

### 7:6

[¶11] These leave [their marriage] without their ketubah: A wife who transgresses the law of Moses or Jewish law. And what is the law of Moses? Feeding her husband with untithed food, having intercourse with him while in the period of her menstruation, not separating dough offering, or making vows and not fulfilling them. And what is Jewish practice? Going out with her head uncovered, spinning wool in the marketplace or conversing with every man. Abba Shaul says: also one who curses her husband’s parents in his presence. Rabbi Tarfon says: also one who has a loud voice. And who is regarded as one who has a loud voice? A woman whose voice can be heard by her neighbors when she speaks inside her house.

> Hebrew: ואלו יוצאות שלא בכתובה. העוברת על דת משה. ויהודית. ואיזו היא דת משה. מאכילתו שאינו מעושר. ומשמשתו נדה. ולא קוצה לה חלה. ונודרת ואינה מקיימת. ואיזוהי דת יהודית. יוצאה וראשה פרוע. וטווה בשוק. ומדברת עם כל אדם. אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון אומר אף הקולנית. ואיזו היא קולנית. לכשהיא מדברת בתוך ביתה. ושכניה שומעין קולה:

### 7:7

[¶13] If a man betrothed a woman on condition that she was under no vows and she was found to be under vows, she is not betrothed. If he married her without making any conditions and she was found to be under vows, she leaves without her ketubah. [If a woman was betrothed] on condition that she has no bodily defects, and she was found to have defects, she is not betrothed. If he married her without making any conditions and she was found to have defects, she leaves without her ketubah. All defects which disqualify priests also disqualify women.

> Hebrew: המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים. ונמצאו עליה נדרים. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים. תצא שלא בכתובה. על מנת שאין בה מומין. ונמצאו בה מומין. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו בה מומין. תצא שלא בכתובה. כל המומין הפוסלין בכהנים. פוסלין בנשים:

### 7:8

[¶15] If she had bodily defects while she was still in her father’s house, her father must produce proof that these defects arose after she had been betrothed and that [consequently] it was the husband’s field that was flooded. If she was brought into her husband’s domain, [and the defects were discovered there] the husband must produce proof that these defects existed before she had been betrothed and [that consequently] his bargain was made in error the words of Rabbi Meir. The Sages say: To what does this apply? Only to concealed defects; but with regard to defects that are exposed he cannot make any claim. And if there was a bath-house in the town he cannot make any claim even about concealed defects, because he [is assumed to have had her] examined by his female relatives.

> Hebrew: היו בה מומין ועודה בבית אביה. האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו. ונסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל. הבעל צריך להביא ראיה. שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו. והיה מקחו מקח טעות. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. במה דברים אמורים במומין שבסתר. אבל במומין שבגלוי. אינו יכול לטעון. ואם יש מרחץ באותה העיר. אף מומין שבסתר. אינו יכול לטעון. מפני שהוא בודקה בקרובותיו:

### 7:9

[¶17] A man in whom defects have arisen [after marriage] cannot be forced to divorce [his wife]. Rabban Shimon ben Gamaliel said: To what does this apply: to minor defects, but with regard to major defects he can be forced to divorce her.

> Hebrew: האיש שנולדו בו מומין. אין כופין אותו להוציא. אמר רבן שמעון בן גמליאל. במה דברים אמורים. במומין הקטנים. אבל במומין הגדולים. כופין אותו להוציא:

### 7:10

[¶19] These are the ones who are forced to divorce [their wives]: one who is afflicted with boils, one who has a polypus, a gatherer [of dog feces for the treatment of hides], a coppersmith or a tanner whether they were [in such a condition] before they married or whether they arose after they had married. And concerning all these Rabbi Meir said: although the man made a condition with her [that she accept him despite these defects] she may nevertheless say, “I thought I could accept him, but now I cannot accept him.” The Sages say: she must accept [such a person] against her will, the only exception being a man afflicted with boils, because she [by her intercourse] will enervate him. It once happened at Sidon that a tanner died, and he had a brother who was also a tanner. The Sages said: she may say, “I was able to accept your brother but I cannot accept you.”

> Hebrew: ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין. ובעל פוליפוס. והמקמץ. והמצרף נחושת. והבורסי. בין שהיו בם עד שלא נישאו. ובין משנישאו נולדו. ועל כולן אמר רבי מאיר. אף על פי שהתנה עמה. יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ועכשיו איני יכולה לקבל. וחכמים אומרים מקבלת היא על כרחה. חוץ ממוכה שחין. מפני שממקתו. מעשה בצידון בבורסי אחד שמת. והיה לו אח בורסי. אמרו חכמים. יכולה היא שתאמר. לאחיך הייתי יכולה לקבל. ולך איני יכולה לקבל:

## 8. Chapter 8

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/8/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/8/#p-N

### 8:1

[¶1] If a woman came into the possession of property before she was betrothed, Bet Shammai and Bet Hillel agree that she may sell it or give it away and her act is legally valid. If she came into the possession of property after she was betrothed, Bet Shammai says: she may sell it, and Beth Hillel says: she may not sell it. Both agree that if she had sold it or given it away her act is legally valid. Rabbi Judah said: they argued before Rabban Gamaliel, “Since the man acquires the woman does he not also acquire her property?” If she came into the possession of property after she was married, both agree that, even if she had sold it or given it away, the husband may seize it from the buyers. [If she came into possession] before she married and then she married, Rabban Gamaliel says: if she sold it or gave it away her act is legally valid. Rabbi Hanina ben Akavya said: they argued before Rabban Gamaliel, “Since the man acquires the woman does he not also gain acquires her property?” He replied, “We are embarrassed with regard to her new possessions and you wish to roll over on us her old ones as well?”

> Hebrew: האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס. מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים. נפלו לה משנתארסה. בית שמאי אומרים תמכור. ובית הלל אומרים לא תמכור. אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים. אמר רבי יהודה. אמרו לפני רבן גמליאל. הואיל וזכה באשה. לא יזכה בנכסים. אמר להם על החדשים אנו בושין. אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים. נפלו לה משנישאת. אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות. עד שלא נישאת. ונישאת. רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים. אמר רבי חנינא בן עקיבא. אמרו לפני רבן גמליאל. הואיל וזכה באשה. לא יזכה בנכסים. אמר להם על החדשים אנו בושין. אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים:

### 8:2

[¶3] Rabbi Shimon distinguishes between one kind of property and another: Property that is known to the husband [the wife] may not sell, and if she has sold it or given it away her act is void; [Property] which is unknown to the husband she may not sell, but if she has sold it or given it away her act is legally valid.

> Hebrew: רבי שמעון חולק בין נכסים לנכסים. נכסים הידועים לבעל לא תמכור. ואם מכרה ונתנה בטל. שאינן ידועים לבעל. לא תמכור. ואם מכרה ונתנה קיים:

### 8:3

[¶5] [If a married woman] came into the possession of money, land should be bought with the money and the husband is entitled to the usufruct. [If she came into the possession of] produce that was detached from the ground, land should be bought and the husband is entitled to the usufruct. [If it was] produce attached to the ground Rabbi Meir says, the land is to be valued as to how much it is worth with the produce and how much without the produce, and with the difference land should be bought and the husband is entitled to the usufruct. The Sages say: produce attached to the ground belongs to the husband and produced detached from it belongs to the wife; [with the proceeds from the latter] land should be bought and the husband is entitled to the usufruct.

> Hebrew: נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. פירות התלושין מן הקרקע. ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. והמחוברין בקרקע. אמר רבי מאיר. שמין אותן כמה הן יפין בפירות. וכמה הן יפין בלא פירות. והמותר ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. וחכמים אומרים המחוברין לקרקע שלו. והתלושין מן הקרקע שלה. וילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות:

### 8:4

[¶7] Rabbi Shimon says: In respect to that in which the husband is at an advantage when he marries his wife he is at a disadvantage when he divorces her and in respect to that in which he is at a disadvantage when he marries her he is at an advantage when he divorces her. Produce which is attached to the ground is the husband’s when he marries his wife and hers when he divorces her, Produce that is detached from the ground is hers when she marries but the husband’s when she is divorced.

> Hebrew: רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו בכניסתה. הורע כחו ביציאתה. מקום שהורע כחו בכניסתה. יפה כחו ביציאתה. פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו. וביציאתה שלה. והתלושין מן הקרקע. בכניסתה שלה. וביציאתה שלו:

### 8:5

[¶9] If she inherited old slaves or female slaves, they are to be sold, and land purchased with the proceeds, and the husband can enjoy the usufruct. Rabban Shimon ben Gamaliel says: she need not sell them, because they are the glory of her father’s house. If she inherited old olive-trees or vines they must be sold, and land purchased with the proceeds, and the husband can enjoy the usufruct. Rabbi Judah says: she need not sell them, because they are the glory of her paternal house. He who spent money in connection with his wife’s property, whether he spent much and consumed little, [or spent] little and consumed much, what he has spent he has spent, and what he has consumed he has consumed. If he spent but did not consume he may take an oath as to how much he has spent and receive compensation.

> Hebrew: נפלו לה עבדים ושפחות זקנים. ימכרו וילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור. מפני שהן שבח בית אביה. נפלו לה זיתים וגפנים זקנים. ימכרו לעצים. וילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. רבי יהודה אומר לא תמכור. מפני שהן שבח בית אביה. המוציא הוצאות על נכסי אשתו הוציא הרבה. ואכל קימעא. קימעא ואכל הרבה. מה שהוציא הוציא. ומה שאכל אכל. הוציא ולא אכל. ישבע כמה הוציא ויטול:

### 8:6

[¶11] If a woman awaiting yibbum came into possession of money: Beth Shammai and Beth Hillel agree that she may sell it or give it away, and that her act is legally valid. If she dies, what shall be done with her ketubah and with property that comes in and goes out with her? Beth Shammai says: the heirs of her husband are to share it with the heirs of her father; Beth Hillel says: the property is to remain with those in whose possession it is, the ketubah is to remain in the possession of the heirs of the husband and the property which comes in and goes out with her remains in the possession of the heirs of her father.

> Hebrew: שומרת יבם שנפלו לה נכסים. מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת. ונותנת. וקיים. מתה. מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה. בית שמאי אומרים. יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ובית הלל אומרים. נכסים בחזקתן. וכתובה בחזקת יורשי הבעל. נכסים הנכנסים והיוצאים עמה. בחזקת יורשי האב:

### 8:7

[¶13] If his brother left money, land shall be bought with it and he enjoys the usufruct.Rabbi Meir says, the land is to be valued as to how much it is worth with the produce and how much without the produce, and with the difference land should be bought and the husband is entitled to the usufruct. [If the his brother left] produce that was detached from the ground, land shall be bought [out of the proceeds] and he enjoys the usufruct.The Sages say: produce attached to the ground belongs to the husband but that which is detached from the ground belongs to the first person who takes it: [If it was] produce attached to the ground: If he [seized it] first he acquires ownership; and if she [seized it] first land shall be bought with it and he enjoys the usufruct. If he married her she is his wife in every respect save that her ketubah remains a debt on her first husband’s estate.

> Hebrew: הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. פירות התלושין מן הקרקע. ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. המחוברין בקרקע אמר רבי מאיר. שמין אותן כמה הן יפין בפירות. וכמה הן יפין בלא פירות. והמותר ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. וחכמים אומרים פירות המחוברים בקרקע שלו התלושין מן הקרקע. כל הקודם זכה בהן. קדם הוא זכה. קדמה היא ילקח בהן קרקע. והוא אוכל פירות. כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר. ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון:

### 8:8

[¶15] He cannot say to her, “Behold your ketubah lies on the table’, rather all of his property has on it a lien from her kethubah. So too, a man may not say to his wife, behold your ketubah lies on the table, but all of his property has on it a lien from her ketubah. If he divorced her she is entitled only to her ketubah. If he remarried her she is like all other wives, and is entitled only to her ketubah.

> Hebrew: לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן. אלא כל נכסיו. אחראין לכתובה. וכן לא יאמר אדם לאשתו. הרי כתובתיך מונחת על השלחן. אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה. גירשה אין לה אלא כתובתה החזירה הרי היא ככל הנשים. ואין לה אלא כתובתה בלבד:

## 9. Chapter 9

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/9/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/9/#p-N

### 9:1

[¶1] If a husband writes to his wife, “I have no claim whatsoever upon your property”, he may enjoy its usufruct during her lifetime and, when she dies, he is her heir. If so, why might he have written to her, “I have no claim whatsoever upon your property”?That if she sold it or gave it away her act is valid. If he wrote, “I have no claim whatsoever upon your property and upon their produce”, he may not enjoy their usufruct during her lifetime but, when she dies, he inherits her. Rabbi Judah says: he may in all cases enjoy the usufruct from the usufruct unless he wrote to her: “I have no claim whatsoever upon your property and upon its produce and the produce of its produce and so on without end.” If he wrote, “I have no claim whatsoever upon your property, its produce and the produce of its produce during your lifetime and after your death”, he may neither enjoy it produce during her lifetime nor does he inherit her when she dies. Rabban Shimon ben Gamaliel says: when she dies he inherits her because [by his declaration] he is making a condition which is contrary to what is written in the Torah and whenever a man makes a condition which is contrary to what is written in the Torah, his condition is null and void.

> Hebrew: הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך. הרי זה אוכל פירות בחייה. ואם מתה יורשה. אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך. שאם מכרה ונתנה קיים. כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן. הרי זה אינו אוכל פירות בחייה. ואם מתה יורשה. רבי יהודה אומר. לעולם אוכל פירי פירות. עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך. ובפירותיהן. ובפירי פירותיהן עד עולם. כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך. ובפירותיהן. ובפירי פירותיהן בחייך. ובמותך. אינו אוכל פירות בחייה. ואם מתה אינו יורשה. רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מתה יירשנה. מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה. תנאו בטל:

### 9:2

[¶3] A man died and left a wife, a creditor, and heirs and he also had a deposit or a loan in the possession of others: Rabbi Tarfon says: It shall be given to the one who is under the greatest disadvantage. Rabbi Akiva says: We do not show mercy in a matter of law. Rather it shall be given to the heirs, for whereas all the others must take an oath the heirs need not take any oath.

> Hebrew: מי שמת והניח אשה. ובעל חוב ויורשין. והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים רבי טרפון אומר. ינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשין. שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה:

### 9:3

[¶5] If he left produce that was detached from the ground, whoever seizes it first acquires possession. If the wife took possession of more than the amount of her ketubah, or a creditor of more than the value of his debt, the balance: Rabbi Tarfon says: it should be given to the one who is under the greatest disadvantage. Rabbi Akiva says: we do not show mercy in a matter of law. Rather it shall be given to the heirs, for whereas all the others must take an oath the heirs need not take any oath.

> Hebrew: הניח פירות תלושין מן הקרקע. כל הקודם זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה. ובעל חוב יותר על חובו. המותר. רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין. אלא ינתנו ליורשים. שכולם צריכין שבועה. ואין היורשים צריכין שבועה:

### 9:4

[¶7] If a husband set up his wife as a shopkeeper or appointed her guardian he may impose upon her an oath whenever he wants. Rabbi Eliezer said: even in respect of her spindle and her dough.

> Hebrew: המושיב את אשתו חנונית. או שמינה אפוטרופא. הרי זה משביעה כל זמן שירצה. רבי אליעזר אומר אפילו על פלכה. ועל עיסתה:

### 9:5

[¶9] If he (the husband) wrote to her (his wife), “I have no claim upon you for either a vow or an oath”, he cannot make her swear an oath. However, he may make her heirs and upon those who have done business with her swear an oath. [If he wrote,] “I have no claim upon you for either a vow or an oath nor upon your heirs nor upon those who have done business with you”, he may not impose an oath either upon her or upon her heirs or upon those who have done business with you. However his heirs may impose an oath upon her or upon her heirs or upon those who have done business with her. [If he wrote] “Neither I nor my heirs nor those who have done business with me shall have any claim upon you or upon your heirs or upon those who have done business with you for either a vow or an oath”, neither he nor his heirs nor those who have done business with him may impose an oath either upon her or upon her heirs or upon those who have done business with her.

> Hebrew: כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך. אין יכול להשביעה. אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים ברשותה. נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך. ועל הבאים ברשותיך. אינו יכול להשביעה לא היא. ולא יורשיה. ולא את הבאים ברשותה. אבל יורשיו משביעין אותה. ואת יורשיה. ואת הבאים ברשותה. נדר ושבועה אין לי. ולא ליורשי. ולא לבאים ברשותי. עליך. ועל יורשיך. ועל הבאים ברשותיך. אינו יכול להשביעה. לא הוא. ולא יורשיו. ולא הבאים ברשותו לא אותה. ולא יורשיה. ולא הבאין ברשותה:

### 9:6

[¶11] If she went from her husband’s grave to her father’s house, or returned to her father-in-law’s house but was not made a guardian, the heirs may not make her swear an oath. But if she was made a guardian the heirs may make her swear an oath in respect of [her administration] during the subsequent period but not in respect of the past.

> Hebrew: הלכה מקבר בעלה לבית אביה. או שחזרה לבית חמיה. ולא נעשית אפוטרופא אין היורשין משביעין אותה. ואם נעשית אפוטרופא היורשין משביעין אותה על העתיד לבא. ואין משביעין אותה על מה שעבר:

### 9:7

[¶13] A woman who impairs her kethubah is not paid except by an oath. If one witness testifies against her that [her kethubah] has been paid, she is not be paid except by an oath. From the property of orphans, from property with a lien on it and [from the property of] an husband who is not present she is not paid except by an oath.

> Hebrew: הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה. עד אחד מעידה שהיא פרועה. לא תפרע אלא בשבועה. מנכסי יתומים. ומנכסים משועבדין. ושלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה:

### 9:8

[¶15] “A woman who impairs her kethubah”: How is this so? If her ketubah was for a thousand zuz and [her husband] said to her, “You have already received your kethubah”, and she says, “I received only a maneh”, she is not paid [the balance] except by an oath. “If one witness testifies against her that [her kethubah] has been paid”: How is this so? If her ketubah was for a thousand zuz and [her husband] said to her, “You have already received your ketubah”, and she says, “I have not received it” and one witness testifies against her that [the ketubah] has been paid, she is not paid except by an oath. “From property with a lien on it”: How is this so? He had sold his property to others and she seeks to recover payment from the buyers, she is not paid except by an oath. “From the property of orphans”: How is this so? He died and left his estate to his orphans and she seeks to recover payment from the orphans, she is not paid except by an oath. “An husband who is not present” How is this so? If her husband went to a country beyond the sea and she seeks to recover payment in his absence, she is not paid except by an oath. Rabbi Shimon says: whenever she claims her ketubah the heirs may impose an oath upon her but whenever she does not claim her ketubah the heirs can not impose an oath upon her.

> Hebrew: הפוגמת כתובתה. כיצד. היתה כתובתה אלף זוז ואמר לה התקבלת כתובתיך. והיא אומרת לא התקבלתי אלא מנה. לא תפרע אלא בשבועה. עד אחד מעידה שהיא פרועה כיצד. היתה כתובתה אלף זוז. ואמר לה התקבלת כתובתיך. והיא אומרת לא התקבלתי. ועד אחד מעידה שהיא פרועה. לא תפרע אלא בשבועה. מנכסים משועבדים. כיצד. מכר נכסיו לאחרים. והיא נפרעת מן הלקוחות. לא תפרע אלא בשבועה. מנכסי יתומים. כיצד. מת והניח נכסיו ליתומים. והיא נפרעת מן היתומים. לא תפרע אלא בשבועה. ושלא בפניו. כיצד. הלך לו למדינת הים. והיא נפרעת שלא בפניו. אינה נפרעת אלא בשבועה. רבי שמעון אומר כל זמן שהיא תובעת כתובתה היורשין משביעין אותה. ואם אינה תובעת כתובתה. אין היורשין משביעין אותה:

### 9:9

[¶17] If she produced a get without a ketubah, she collects her kethubah. [If she produced her] ketubah without a get, and she says, “My get was lost”, and he says, “My receipt was lost”, and also a creditor who produced a debt document that was unaccompanied by a prosbul, these are not paid back. Rabban Shimon ben Gamaliel says: from the time of danger a woman collects her ketubah with out a get and a creditor collects [his debt] without a prosbul. [A woman who produced] two letters of divorce and two ketuboth collects two kethuboth. Two kethuboth and one get or one kethubah and two gittin, or a kethubah, a get and [evidence of her husband’s] death, she collects one kethubah only, for a man who divorces his wife and then remarries her contracts his second marriage on the condition of the first kethubah. A minor whose his father had given him in marriage, the ketubah of his wife is valid, since it is on this condition that he kept her as his wife. A convert who converted with his wife, the kethubah remains valid, since it is on this condition that he kept her as his wife.

> Hebrew: הוציאה גט. ואין עמו כתובה. גובה כתובתה. כתובה. ואין עמה גט. היא אומרת אבד גטי. והוא אומר אבד שוברי. וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב. ואין עמו פרוזבול. הרי אלו לא יפרעו. רבן שמעון בן גמליאל אומר מן הסכנה ואילך. אשה גובה כתובתה. שלא בגט. ובעל חוב גובה שלא בפרוזבול. שני. גטין. ושתי כתובות. גובה שתי כתובות. שתי כתובות וגט אחד. או כתובה ושני גטין. או כתובה וגט ומיתה. אינה גובה אלא כתובה אחת. שהמגרש את אשתו והחזירה על מנת כתובה הראשונה מחזירה. קטן שהשיאו אביו. כתובתה קיימת. שעל מנת כן קיימה. גר שנתגייר ואשתו עמו. כתובתה קיימת. שעל מנת כן קיימה:

## 10. Chapter 10

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/10/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/10/#p-N

### 10:1

[¶1] If a man was married to two wives and died, the first wife takes precedence over the second, and the heirs of the first wife take precedence over the heirs of the second. If he married a first wife and she died and then he married a second wife and he died, the second wife and her heirs take precedence over the heirs of the first wife.

> Hebrew: מי שהיה נשוי שתי נשים ומת. הראשונה קודמת לשניה. ויורשי הראשונה. קודמים ליורשי שניה. נשא את הראשונה ומתה. נשא שניה ומת הוא. שניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה:

### 10:2

[¶3] If a man was married to two wives and they died, and subsequently he died, and the orphans [of one of the wives] claim their mother’s kethubah and there is only enough for the two kethuboth,[all the orphans] they divide it equally. If there was a surplus of [at least] one dinar, these take their mother’s ketubah and these take their mothers ketubah. If the orphans [of one of the wives] says, “We are raising the estate of our father by a denar [more than the total amount of the kethuboth]”, in order that they can take their mother's kethubah, they are not listened to, rather the estate is evaluated by the court.

> Hebrew: מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו. ואחר כך מת הוא. ויתומים מבקשים כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות חולקין בשוה. היה שם מותר דינר. אלו נוטלין כתובת אמן. ואלו נוטלין כתובת אמן. אם אמרו יתומים. אנחנו מעלים על נכסי אבינו יתר דינר. כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן. אלא שמין את הנכסים בבית דין:

### 10:3

[¶5] If there was property that would soon belong to the estate, it is not [regarded] as [property held] in possession. Rabbi Shimon says: even if there was movable property it is not regarded unless there was real estate worth one denar more than [the total amount of] the two kethuboth.

> Hebrew: היו שם נכסים בראוי. אינן כבמוחזק. רבי שמעון אומר. אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות. אינו כלום. עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר:

### 10:4

[¶7] If a man who was married to three wives died, and the kethubah of one was a maneh, and of the other two hundred zuz, and of the third three hundred zuz and the estate [was worth] only one maneh they divide it equally. If the estate [was worth] two hundred zuz [the woman whose ketubah] is a maneh receives fifty zuz [and the woman whose ketubah] was two hundred and [the woman whose ketubah] was three hundred [receive each] three gold denarii (=seventy-five). If the estate [was worth] three hundred zuz, [the woman whose ketubah] was a maneh receives fifty zuz and [the woman whose ketubah] was two hundred [receives] a maneh and [the woman whose ketubah] was worth three hundred [receives] six gold denarii (=one hundred and fifty). Similarly, if three persons contributed to a joint fund and the fund lost or gained they share in the same manner.

> Hebrew: מי שהיה נשוי שלש נשים ומת. כתובתה של זו מנה. ושל זו מאתים. ושל זו שלש מאות. ואין שם אלא מנה חולקות בשוה. היו שם מאתים. של מנה נוטלת חמשים. של מאתים ושל שלש מאות. שלשה שלשה של זהב. היו שם שלש מאות. של מנה נוטלת חמשים. ושל מאתים מנה. ושל שלש מאות ששה של זהב וכן שלשה שהטילו לכיס. פיחתו או הותירו. כך הן חולקין:

### 10:5

[¶9] If a man who was married to four wives died, his first wife takes precedence over the second, the second over the third and the third over the fourth. The first must take an oath to the second, the second to the third, and the third to the fourth, and the fourth recovers payment without an oath. Ben Nannus says: Should she be rewarded because she is the last? She too may not exact payment except by an oath. If all were issued on the same day then the woman [whose kethubah] preceded that of the other, even if only by one hour, gets [her ketubah first]. And so it was the custom in Jerusalem to write the hours. If all kethuboth were issued at the same hour and the estate is worth no more than a maneh, they divide it equally.

> Hebrew: מי שהיה נשוי ארבע נשים. ומת. הראשונה קודמת לשניה ושניה לשלישית ושלישית לרביעית. הראשונה נשבעת לשניה. ושניה לשלישית. ושלישית לרביעית. והרביעית נפרעת שלא בשבועה. בן ננס אומר וכי מפני שהיא אחרונה נשכרה. אף היא לא תפרע אלא בשבועה. היו יוצאות כולן ביום אחד כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת זכתה. וכך היו כותבין בירושלים שעות. היו כולן יוצאות בשעה אחת. ואין שם אלא מנה חולקות בשוה:

### 10:6

[¶11] If a man who was married to two wives sold his field, and the first wife wrote to the buyer, “I have no claim whatsoever upon you”, the second wife may take [the field] away from the buyer, and the first wife from the second, and the buyer from the first wife; and so they go on in turn until they arrange a compromise between them. The same law applies also to a creditor and to a woman creditor.

> Hebrew: מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו. וכתבה ראשונה ללוקח. דין ודברים אין לי עמך. השניה מוציאה מהלוקח. וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם. וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב:

## 11. Chapter 11

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/11/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/11/#p-N

### 11:1

[¶1] A widow is to be maintained out of the estate of [her husband's] orphans [and], her handiwork belongs to them but it is not their obligation to bury her. Her heirs, who inherit her ketubah, are obligated to bury her.

> Hebrew: אלמנה נזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה. חייבין בקבורתה:

### 11:2

[¶3] A widow, whether [her husband died] after betrothal or after marriage may sell [her husband's estate] without [permission from] a court. Rabbi Shimon says: [If her husband died] after marriage she may sell without [permission from] a court, but if after betrothal, she may not sell except with [permission from] a court, since she is not entitled to maintenance, and anyone who is not entitled to maintenance may not sell except with [permission from] a court.

> Hebrew: אלמנה בין מן הארוסין. בין מן הנשואין. מוכרת שלא בבית דין. רבי שמעון אומר. מן הנשואין. מוכרת שלא בבית דין. מן הארוסין. לא תמכור אלא בבית דין. מפני שאין לה מזונות. וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין:

### 11:3

[¶5] [A widow who] sold her ketubah or part of it; or pledged her ketubah or part of it; or gave it away to someone else or part of it, may not sell [her husband’s property] in order to receive the remainder of her ketubah except with [the permission of] a court. But the Sages say: she may sell [the land pledged for her kethubah] even in four or five installments. And [meanwhile] she may sell [of her husband’s estate to provide] for her maintenance without [the permission of] the court, and she writes, “I sold [the land to provide] for my maintenance”. A divorced woman must not sell [her husband’s property] except with [the permission of] the court.

> Hebrew: מכרה כתובתה או מקצתה. משכנה כתובתה. או מקצתה. נתנה כתובתה לאחר או מקצתה. לא תמכור את השאר אלא בבית דין. וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים. ומוכרת למזונות שלא בבית דין. וכותבת למזונות מכרתי. וגרושה לא תמכור אלא בבית דין:

### 11:4

[¶7] If a widow whose ketubah was two hundred zuz sold [land] worth a maneh for two hundred zuz or [land] worth two hundred zuz for one maneh, she has received her ketubah. If her kethubah was one maneh, and she sold [land] worth a maneh and a denar’ for one maneh, her sale is void. Even if she says, “I will return the denar to the heirs”, her sale is void. Rabban Shimon ben Gamaliel says: her sale is always valid unless there was so much land there as to allow her to leave a field of nine kab, and from a garden an area of half a kab, or, according to Rabbi Akiba, a quarter of a kab. If her ketubah was four hundred zuz and she sold [land] to [three] persons, to each for one maneh, and to a fourth [she sold] what was worth a maneh and a denar for one maneh, [the sale] to the last person is void but [the sale] to all the others are valid.

> Hebrew: אלמנה שהיתה כתובתה מאתים. ומכרה שוה מנה במאתים. או שוה מאתים במנה. נתקבלה כתובתה. היתה כתובתה מנה. ומכרה שוה מנה ודינר במנה. מכרה בטל. אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל. רבן שמעון בן גמליאל אומר. לעולם מכרה קיים. עד שתהא שם כדי שתשייר. בשדה בת תשעה קבים. ובגינה בת חצי קב. וכדברי רבי עקיבא בית רובע. היתה כתובתה ארבע מאות זוז. ומכרה לזה במנה. ולזה במנה. ולאחרון יפה מנה ודינר. במנה. של אחרון בטל. ושל כולן מכרן קיים:

### 11:5

[¶9] If an assessment of the judges was one sixth less, or one sixth more [than the actual value of the property] their sale is void. Rabban Shimon ben Gamaliel says: their sale is valid for, otherwise, of what advantage is the power of a court? But if they made a bill for inspection, their sale is valid even if they sold for two hundred zuz what was worth one maneh or for one maneh what was worth two hundred zuz.

> Hebrew: שום הדיינין שפיחתו שתות. או הוסיפו שתות. מכרן בטל. רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים. אם כן מה כח בית דין יפה. אבל אם עשו אגרת בקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים. או שוה מאתים במנה מכרן קיים:

### 11:6

[¶11] [A minor] who refused her husband, a secondary incest prohibition, or an aylonit is not entitled to a ketubah or to the usufruct [of her dowry] or to maintenance, or to the worn-out articles [of her dowry]. If from the outset he had married on the understanding that she is an aylonit she is entitled to a ketubah. A widow who was married to a high priest, a divorced woman or a halutzah who was married to a regular priest, a mamzereth or a netinah who was married to an Israelite, or the daughter of an Israelite who was married to a Natin or a mamzer is entitled to a ketubah.

> Hebrew: הממאנת. השניה. והאילונית. אין להם כתובה. ולא פירות. ולא מזונות. ולא בלאות. ואם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לנתין ולממזר. יש לה כתובה:

## 12. Chapter 12

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/12/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/12/#p-N

### 12:1

[¶1] If a man married a woman and she cut a deal with him that he should maintain her daughter for five years, he must maintain her for five years. If she was [subsequently] married to another man and cut a deal with him [as well] that he should maintain her daughter for five years, he must maintain her for five years. The first husband may not plead, “If she will come to me I will maintain her”, rather he must send her maintenance to her at the place where her mother [lives]. Similarly, the two husbands cannot plead, “We will maintain her jointly”, but one must maintain her and the other give her the cost of her maintenance.

> Hebrew: הנושא את האשה ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים. חייב לזונה חמש שנים. נשאת לאחר ופסקה עמו. כדי שיזון את בתה חמש שנים. חייב לזונה חמש שנים. לא יאמר הראשון לכשתבא אצלי אזונה. אלא מוליך לה מזונותיה למקום. שהיא אמה. וכן לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה. ואחד נותן לה דמי מזונות:

### 12:2

[¶3] If she married, her husband must supply her with maintenance and they give her the cost of her maintenance. If they die, their daughters are maintained out of their free assets only but she must be maintained even out of assigned property, because she is like a creditor. Clever men used to write, “On condition that I shall maintain your daughter for five years while you are with me”.

> Hebrew: נישאת. הבעל נותן לה מזונות. והן נותנין לה דמי מזונות. מתו. בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין. והיא ניזונת מנכסים משועבדים. מפני שהיא כבעלת חוב. הפקחים היו כותבים. על מנת שאזון את בתך חמש שנים. כל זמן שאת עמי:

### 12:3

[¶5] A widow who says, “I do not want to move from my husband’s house”, the heirs cannot tell her, “Go to your father’s house and we will maintain you”, rather they must maintain her in her husband’s house and they give her a residence according to her honor. If she said, “I have no desire to move from my father’s house”, the heirs can say to her, “If you stay with us you will have your maintenance, but if you do not stay with us you will receive no maintenance”. If she claimed [that she didn’t want to live there] because she is young and they are young, they must maintain her while she lives in the house of her father.

> Hebrew: אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי. אין היורשין יכולין לומר לה. לכי לבית אביך. ואנו זנין אותך. אלא זנין אותה בבית בעלה. נותנין לה מדור לפי כבודה. אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא. יכולים היורשים לומר לה. אם את אצלנו. יש ליך מזונות. ואם אין את אצלינו. אין ליך מזונות. אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה. והן ילדים. זנין אותה והיא בבית אביה:

### 12:4

[¶7] As long as she lives in her father’s house she may collect her kethubah at any time. As long as she lives in her husband’s house she may recover her ketubah, only within twenty-five years, because in the course of twenty-five years she has sufficient opportunities to give favors equal [in value to the amount of] her ketubah, the words of Rabbi Meir who spoke in the name of Rabban Shimon ben Gamaliel. The Sages say: as long as she lives in her husband’s house she may collect her ketubah at any time. As long as she lives in her father’s house she may collect her ketubah only within twenty-five years. If [the widow] died, her heirs must mention her ketubah within twenty-five years.

> Hebrew: כל זמן שהיא בבית אביה. גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים. שיש בעשרים וחמש שנים שתעשה טובה כנגד כתובתה. דברי רבי מאיר שאמר משום רבן שמעון בן גמליאל. וחכמים אומרים כל זמן שהיא בבית בעלה. גובה כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית אביה. גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים. מתה יורשיה מזכירין כתובתה. עד עשרים וחמש שנים:

## 13. Chapter 13

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/13/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-ketubot/13/#p-N

### 13:1

[¶1] There were two judges of fines in Jerusalem, Admon and Hanan ben Avishalom. Hanan stated two rulings and Admon stated seven. If a man went to a country beyond the sea and his wife claimed maintenance: Hanan says: she must take an oath at the end but not at the beginning. The sons of the high priests differed from him and ruled that she must take an oath both at the beginning and at the end. Rabbi Dosa ben Harkinas agreed with their ruling. Rabbi Yohanan ben Zakkai said: Hanan has spoken well; she need take an oath only at the end.

> Hebrew: שני דייני גזירות היו בירושלם. אדמון וחנן בן אבישלום. חנן אומר שני דברים. אדמון אומר שבעה. מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף. ולא תשבע בתחלה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים. ואמרו תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי. יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף:

### 13:2

[¶3] If a man went to a country beyond the sea and someone came forward and financially supported his wife, Hanan says: he lost his money. The sons of the high priests differed from him and said: let him take an oath as to how much he spent and recover it. Rabbi Dosa ben Harkinas agreed with their ruling. Rabbi Yohanan ben Zakkai said: Hanan has spoken well [the man] put his money on the horn of a deer.

> Hebrew: מי שהלך למדינת הים. ועמד אחד ופרנס את אשתו. חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים. ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי. יפה אמר חנן. הניח מעותיו על קרן הצבי:

### 13:3

[¶5] Admon said seven [rulings]:If a man dies and leaves sons and daughters, if the estate is large, the sons inherit it and the daughters are maintained [from it]. And if the estate is small, the daughters are maintained from it, and the sons can go begging. Admon said, “Just because I’m a male I lose out!” Rabban Gamaliel said; I agree with the words of Admon.

> Hebrew: אדמון אומר שבעה. מי שמת והניח בנים ובנות. בזמן שהנכסים מרובין. הבנים יורשים. והבנות ניזונות. ובנכסים מועטים. הבנות יזונו. והבנים יחזרו על הפתחים. אדמון אומר. בשביל שאני זכר הפסדתי. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

### 13:4

[¶7] If he claims from his neighbor jars of oil, and he admits [his claim to the empty] jars, Admon says, since he admits to him a portion of the claim, he must swear. But the Sages say: the admission is not of the same kind as the claim. Rabban Gamaliel said: I agree with the words of Admon.

> Hebrew: הטוען את חברו כדי שמן. והודה בקנקנים. אדמון אומר. הואיל והודה במקצת הטענה ישבע. וחכמים אומרים. אין זו הודאה ממין הטענה. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

### 13:5

[¶9] If a man promised a money to his [prospective] son-in-law and then defaulted, [his daughter] shall sit until her hair turns white. Admon says: She may say, “Had I myself promised the sum I would sit until my hair turns white, but now that my father has promised it, what can I do? Either marry me or set me free.” Rabban Gamaliel said: I agree with the words of Admon.

> Hebrew: הפוסק מעות לחתנו. ופשט לו את הרגל. תשב עד שילבין ראשה. אדמון אומר יכולה היא שתאמר. אילו אני פסקתי לעצמי. אשב עד שילבין ראשי. עכשיו שאבא פסק עלי. מה אני יכולה לעשות. או כנוס. או פטור. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

### 13:6

[¶11] If a man contests [the ownership of] a field and he has signed as a witness on [its deed of sale], Admon says: He can say, “[Litigation with] the second is easier for me, since the first is a more difficult person than he”. But the Sages say: He lost his right. If [the protester] made it a boundary mark [when selling an adjacent piece of land to] another person he has lost his right [to protest].

> Hebrew: העורר על השדה. והוא חתום עליה בעד. אדמון אומר יכול הוא שיאמר. השני נוח לי. והראשון קשה הימנו. וחכמים אומרים איבד את זכותו. עשאה סימן לאחר. איבד את זכותו:

### 13:7

[¶13] If a man went to a country beyond the sea and [in his absence] the path to his field was lost, Admon ruled: let him walk [to his field] by the shortest way. But the Sages say: let him purchase a path for himself even if it costs him a hundred maneh or let him fly through the air.

> Hebrew: מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו. אדמון אומר. ילך בקצרה. וחכמים אומרים יקנה לו דרך במאה מנה. או יפרח באויר:

### 13:8

[¶15] If a man produced a debt document against another, and the latter produced [a deed of sale showing] that the former had sold him a field, Admon ruled: [The other] can say, had I owed you [anything] you should have been paid pack when you sold me the field”. But the Sages say: This [seller] was clever, since he may have sold him the land in order to be able to take it from him as a pledge.

> Hebrew: המוציא שטר חוב על חברו. והלה הוציא שמכר לו את השדה. אדמון אומר יכול הוא שיאמר. אילו הייתי חייב לך. היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה. וחכמים אומרים זה היה פקח. שמכר לו את הקרקע. מפני שהוא יכול למשכנו:

### 13:9

[¶17] If two men produced debt documents against one another, Admon says; [the holder of the later document can say to the other,] “Had I owed you [any money] how is it that you borrowed from me?” But the Sages say: This one collects his debt and this one collects his debt.

> Hebrew: שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר. אילו הייתי חייב לך. כיצד אתה לוה ממני. וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו. וזה גובה שטר חובו:

### 13:10

[¶19] [The following regions are regarded as] three countries in respect of marriage: Judaea, Transjordan and Galilee. [A husband] may not take out [his wife with him] from one town to another or from one city to an other. But within the same country he may take her out with him from one town into another town or from one city into an other city, but not from a town to a city nor from a city to a town. [A man] may take out [his wife with him] from an inferior to a superior dwelling, but not from a superior to an inferior dwelling. Rabban Shimon ben Gamaliel says: not even from an inferior dwelling to a superior dwelling, because the [change to a] superior dwelling tests.

> Hebrew: שלש ארצות לנשואין. יהודה. ועבר הירדן. והגליל. אין מוציאין מעיר לעיר. ומכרך לכרך. אבל באותה הארץ. מוציאין מעיר לעיר. ומכרך לכרך. אבל לא מעיר לכרך. ולא מכרך לעיר. מוציאין מנוה הרעה. לנוה היפה. אבל לא מנוה היפה. לנוה הרעה. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף לא מנוה רעה. לנוה יפה. מפני שהנוה היפה בודק:

### 13:11

[¶21] Everyone may compel [their spouse] to go up to the land of Israel, but none may compel [their spouse] to leave. Everyone may compel [their spouse] to go up to Jerusalem, but none may compel [their spouse] to leave. The same is true for both men and women and [slaves]. If a man married a woman in the land of Israel and divorced her in the land of Israel, he must pay her [her ketubah] in the currency of the land of Israel. If he married a woman in the land of Israel and divorced her in Cappadocia he must pay her [her ketubah] in the currency of the land of Israel. If he married a woman in Cappadocia and divorced her in the land of Israel, he must a gain pay [her ketubah] in the currency of the land of Israel. Rabban Shimon ben Gamaliel says that he must pay her [her ketubah] in the Cappadocian currency.

> Hebrew: הכל מעלין לארץ ישראל. ואין הכל מוציאין. הכל מעלין לירושלם. ואין הכל מוציאין. אחד האנשים. ואחד הנשים (נוסח אחר ואחד עבדים) נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל. נותן לה ממעות ארץ ישראל. נשא אשה בארץ ישראל. וגירשה בקפוטקיא. נותן לה ממעות ארץ ישראל. נשא אשה בקפוטקיא. וגירשה בארץ ישראל. נותן לה ממעות ארץ ישראל. רבן שמעון בן גמליאל אומר. נותן לה ממעות קפוטקיא. נשא אשה בקפוטקיא. וגירשה בקפוטקיא. נותן לה ממעות קפוטקיא: