---
title: "Mishnah Nazir"
author: "The Rabbinic sages"
translator: "Joshua Kulp"
languages: [en, he]
shelf: "Rabbinic"
url: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/
cite: "The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp, Mishnah Nazir. Scriptura (scriptura.si), https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/"
---

# Mishnah Nazir

*The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp*

The nazirite vow of abstention.

## Contents

1. [Chapter 1](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/1.md)
2. [Chapter 2](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/2.md)
3. [Chapter 3](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/3.md)
4. [Chapter 4](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/4.md)
5. [Chapter 5](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/5.md)
6. [Chapter 6](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/6.md)
7. [Chapter 7](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/7.md)
8. [Chapter 8](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/8.md)
9. [Chapter 9](https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/9.md)

## 1. Chapter 1

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/1/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/1/#p-N

### 1:1

[¶1] All the substitutes for vows have the validity of vows. If one says, “I shall be [one]” he is a nazirite. “I shall be comely”, he is a nazirite. “A nazik”, “a naziah”, “a paziah”, he is a nazirite. [If one says,] “Behold I shall be like this one,” or “Behold I shall curl [my hair]” or “Behold, I shall tend [my hair]” or “Behold, I shall grow my hair long,” he is a nazirite. [If one says] “Behold, I shall [bring] birds [as offerings]” Rabbi Meir says he is a nazirite, but the sages say he is not a nazirite.

> Hebrew: כל כנויי נזירות. כנזירות. האומר אהא. הרי זה נזיר. או אהא נוה. נזיר. נזיק. נזיח. פזיח. הרי זה נזיר. הריני כזה. הריני מסלסל. הריני מכלכל. הרי עלי לשלח פרע. הרי זה נזיר. הרי עלי צפורים. רבי מאיר אומר נזיר. וחכמים אומרים אינו נזיר:

### 1:2

[¶3] [If one says,] “Behold I am a nazir [to abstain] from grape seeds, or from grape skins, or from shaving, or from [contracting] ritual defilement,” he is a nazirite and all the regulations of naziriteship apply to him. [If one says,] “Behold, I shall be like Samson”, “like the son of Manoah”, “like the husband of Delilah, or “like the one who uprooted the doors of Gaza,” or “like the one whose eyes the Philistines put out,” he is a nazirite like Samson. What difference is there between a nazirite like Samson and a life-nazirite? A life-nazirite if his hair becomes burdensome, he may thin it with a razor and then offer three animal sacrifices. If he should he be ritually defiled, he must offer the sacrifice [prescribed] for defilement. The nazirite like Samson if his hair becomes burdensome, he may not thin it. And if he becomes ritually defiled, he does not offer the sacrifice [prescribed] for defilement.

> Hebrew: הריני נזיר מן החרצנים. ומן הזגים. ומן התגלחת. ומן הטומאה הרי זה נזיר. וכל דקדוקי נזירות עליו. הריני כשמשון. כבן מנוח. כבעל דלילה. כמי שעקר דלתות עזה. כמי שנקרו פלשתים את עיניו. הרי זה נזיר שמשון. מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון. נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער. ומביא שלש בהמות. ואם נטמא מביא קרבן טומאה. נזיר שמשון. הכביד שערו אינו מיקל. ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה:

### 1:3

[¶5] A nazirite vow of unspecified duration is for thirty days. If one says, “Behold, I am a nazirite for one long [period”], or “Behold, I am a nazirite for one short [period]”, or even [if he says, “[Behold, I am a nazirite for as long as it takes to go] from here to the end of the earth,” he is a nazirite for thirty days. [If one says,] “Behold, I am a nazirite, plus one day,” or “Behold, I am a nazirite, plus one hour,” or “Behold, I am a nazirite, once and a half,” he becomes a nazirite for two [periods of naziriteship]. [If one says,] “Behold, I am a nazirite for thirty days plus an hour,” he becomes a nazirite for thirty-one days, since there is no naziriteship for hours.

> Hebrew: סתם נזירות שלשים יום. אמר הריני נזיר אחת גדולה. הריני נזיר אחת קטנה. אפילו מכאן ועד סוף העולם. נזיר שלשים יום. הריני נזיר ויום אחד. הריני נזיר ושעה אחת. הריני נזיר אחת ומחצה. הרי זה נזיר שתים. הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת. נזיר שלשים ואחד יום. שאין נוזרים לשעות:

### 1:4

[¶7] [If one says,] “Behold, I am a nazirite as the hairs of my head”, or “As the dust of the earth”, or “As the sands of the sea,” he becomes a life-nazirite, and shaves his head every thirty days. Rabbi says: this one does not shave his head every thirty days. The one who shave his head every thirty days is the one who says, “Behold, upon me are naziriteships as the hair on my head”, or “As the dust of the earth”, or “As the sands of the sea.”

> Hebrew: הריני נזיר כשער ראשי. וכעפר הארץ. וכחול הים. הרי זה נזיר עולם. ומגלח אחת לשלשים יום. רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום. ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום. האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי. וכעפר הארץ. וכחול הים:

### 1:5

[¶9] [If he says,] “Behold, I am a nazirite as the capacity of this house”, or “as the capacity of this basket,” we check him. If he says “I vowed one long period of naziriteship”, he becomes a nazirite for thirty days. But if he says “I vowed without specification”, we regard the basket as though it were full of mustard seed, and he becomes a nazirite for life.

> Hebrew: הריני נזיר מלא הבית. או מלא הקופה. בודקין אותו. אם אמר אחת גדולה נזרתי. נזיר שלשים יום. ואם אמר סתם נזרתי. רואין את הקופה. כאילו היא מלאה חרדל. ונזיר כל ימיו:

### 1:6

[¶11] [If one says,] “Behold, I am a nazirite, as [long as it takes to get] from here to such and such a place,” we estimate the number of days [journey] from here to the place mentioned. If this is less than thirty days, he becomes a nazirite for thirty days; Otherwise he becomes a nazirite for that number of days.

> Hebrew: הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני. אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני. אם פחות משלשים יום. נזיר שלשים יום. ואם לאו נזיר כמנין הימים:

### 1:7

[¶13] [If one says], “Behold I am a nazirite, as the number of days in a solar year” he must count as many naziriteships as there are days in the solar year. Rabbi Judah said: such a case once occurred, and when the man had completed [his naziriteships], he died.

> Hebrew: הריני נזיר כמנין ימות החמה. מונה נזירות כמנין ימות החמה. אמר רבי יהודה מעשה היה. כיון שהשלים מת:

## 2. Chapter 2

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/2/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/2/#p-N

### 2:1

[¶1] [If one says,] “Behold I am a nazirite [and abstain] from dried figs and pressed figs”: Beth Shammai says: he is an [ordinary] nazirite. Beth Hillel says: he is not a nazirite. Rabbi Judah said: even though Beth Shammai did say [that his formula is effective] they meant only one who says, “They are [forbidden] to me, as is a sacrifice.”

> Hebrew: הריני נזיר מן הגרוגרות. ומן הדבילה. בית שמאי אומרים נזיר. ובית הלל אומרים אינו נזיר. אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי. לא אמרו. אלא באומר הרי הן עלי קרבן:

### 2:2

[¶3] If one says, “This cow is saying ‘Behold, I am a nazirite if I get up,” or “This door is saying ‘Behold, I am a nazirite if I open”: Bet Shammai says: he is a nazirite, But Bet Hillel says: he is not a nazirite. Rabbi Judah said: even though Beth Shammai did say [that his formula is effective] they meant only one who says, “This cow is [forbidden] to me, as is a sacrifice if it gets up.”

> Hebrew: אמר אמרה פרה זו הריני נזירה. אם עומדת אני. אמר הדלת הזה הריני נזיר. אם נפתח אני. בית שמאי אומרים נזיר. ובית הלל אומרים אינו נזיר. אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי. לא אמרו. אלא באומר הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא:

### 2:3

[¶5] If they mixed for him a cup of wine, and he said, “Behold, I am a nazirite in regard to it,” he becomes a nazirite. It once happened that a woman was intoxicated and they mixed for her a cup of wine and she said, “Behold, I am a nazirite in regard to it.” The sages ruled that she only meant to forbid it to herself as a sacrifice.

> Hebrew: מזגו לו את הכוס. ואמר הריני נזיר ממנו. הרי זה נזיר. מעשה באשה אחת שהיתה שכורה. ומזגו לה את הכוס. ואמרה הריני נזירה ממנו. אמרו חכמים לא נתכונה. אלא לומר הרי הוא עלי קרבן:

### 2:4

[¶7] [If one says,] “Behold, I am a nazirite, on condition that I can drink wine, or can have contact with the dead”, he becomes a nazirite, and all these things are forbidden him. [If he says,] “I knew that there is such a thing as naziriteship but I did not know that a nazirite is forbidden to drink wine”, he is bound [to his vow]. Rabbi Shimon releases him. [If he says,] “I knew that a nazirite is forbidden to drink wine, but I imagined that the sages would give me permission, since I cannot do without wine”, or “since [my profession] is to bury the dead”, he is released. Rabbi Shimon binds him [to his vow].

> Hebrew: הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין. ומיטמא למתים. הרי זה נזיר ואסור בכולן. יודע אני שיש נזירות. אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין. הרי זה אסור. ור' שמעון מתיר. יודע אני שהנזיר אסור ביין. אבל סבור הייתי שחכמים מתירים לי. מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין. או מפני שאני קובר את המתים. הרי זה מותר. ורבי שמעון אוסר:

### 2:5

[¶9] [If one says,] “Behold, I am a nazirite and I take it upon myself to bring the hair offering of another nazirite”, and his friend heard and said “I too, and I take it upon myself to bring the hair offering of another nazirite”, then, if they are clever they will bring the other’s hair offering; otherwise they must bring hair offerings on behalf of other nazirites.

> Hebrew: הריני נזיר ועלי לגלח נזיר. ושמע חבירו ואמר ואני. ועלי לגלח נזיר. אם היו פקחים מגלחים זה את זה ואם לאו מגלחים נזירים אחרים:

### 2:6

[¶11] [If one says,] “I take it upon myself to bring the hair offering of half of another nazirite,” and his friend heard and said, “I too take it upon myself to bring the hair offering of half of another nazirite,” –, this one brings a full hair offering and this one brings a full hair offering, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: each brings half a hair offering.

> Hebrew: הרי עלי לגלח חצי נזיר. ושמע חבירו ואמר. ואני עלי לגלח חצי נזיר. זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים זה מגלח חצי נזיר. וזה מגלח חצי נזיר:

### 2:7

[¶13] [If one says,] “Behold, I am a nazirite when I shall have a son,” and son is born to him, he becomes a nazirite. If the child is a daughter, or a tumtum, or an hermaphrodite, he does not become a nazirite. If he said, “When I shall have a child,” then even if it is a daughter, or a tumtum, or an hermaphrodite, he becomes a nazirite.

> Hebrew: הריני נזיר לכשיהיה לי בן. ונולד לו בן. הרי זה נזיר נולד לו בת. טומטום. ואנדרוגינוס. אינו נזיר. אם אמר כשאראה כשיהיה לי ולד. אפילו נולד לו בת. טומטום. ואנדרוגינוס. הרי זה נזיר:

### 2:8

[¶15] If his wife miscarries, he does not become a nazirite. Rabbi Shimon says: [in this case] he should say, “If it was a viable child, behold, I am a nazirite from obligation; otherwise behold, I am a voluntary nazirite.” If [his wife] later bears a child, he then becomes a nazirite. Rabbi Shimon says: he should say, “If the first was a viable child, the first [naziriteship] was obligatory, and this one is voluntary; otherwise, the first one was voluntary, and the present one is obligatory.”

> Hebrew: הפילה אשתו. אינו נזיר. ר' שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא. הרי אני נזיר חובה. ואם לאו הרי אני נזיר נדבה. חזרה וילדה. הרי זה נזיר. רבי שמעון אומר יאמר אם הראשון בן קיימא. הראשון חובה. וזו נדבה. ואם לאו. הראשון נדבה. וזו חובה:

### 2:9

[¶17] [If one says,] “Behold, I am a nazirite [now] and a nazirite when I shall have a son”, and begins to count his own [naziriteship] and then a son is born to him, he completes his own [naziriteship] and then counts the one on account of his son. [If one says,] “Behold, I am a nazirite when I shall have a son, and a nazirite [on my own account]”, and begins to count his own [naziriteship] and then a son is born to him, he interrupts his own [naziriteship], counts the one on account of his son, and then complete his own.

> Hebrew: הריני נזיר. ונזיר כשיהיה לי בן. התחיל מונה את שלו. ואחר כך נולד לו בן. משלים את שלו. ואחר כך מונה את של בנו. הריני נזיר כשיהיה לי בן. ונזיר. התחיל מונה את שלו. ואחר כך נולד לו בן מניח את שלו. ומונה את של בנו ואחר כך משלים את שלו:

### 2:10

[¶19] [If one says] “Behold, I am a nazirite when I shall have a son, and I will be a nazirite for one hundred days [on my own account],”: if a son was born to him before the expiration of seventy days, he loses none of this period; but if after seventy days, it voids [anything over the] seventy days, since there can be no shaving for a period of less than thirty days.

> Hebrew: הריני נזיר לכשיהא לי בן. ונזיר מאה יום. נולד לו בן. עד שבעים. לא הפסיד כלום. לאחר שבעים. סותר שבעים. שאין תגלחת פחות משלשים יום:

## 3. Chapter 3

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/3/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/3/#p-N

### 3:1

[¶1] If one says, “Behold, I am a nazirite,” he shaves on the thirty-first day. If he shaved on the thirtieth day, he has fulfilled his obligation. [If, however, he says] “Behold, I am a nazirite for thirty days,” and shaves on the thirtieth day, he has not fulfilled his obligation.

> Hebrew: מי שאמר הריני נזיר. מגלח יום שלשים ואחד. ואם גלח ליום שלשים. יצא. הריני נזיר שלשים יום. אם גלח ליום שלשים. לא יצא:

### 3:2

[¶3] If a man vows two naziriteships, he shaves for the first one on the thirty-first day, and for the second on the sixty-first day. If he shaved for the first on the thirtieth day, he can shave for the second on the sixtieth day. If he shaved on the day before the sixtieth, he has fulfilled his obligation. For this was the testimony that Rabbi Papias testified concerning one who vows two naziriteships, that if he shaved for the first on the thirtieth day, he is to shave for the second on the sixtieth day. And if he shaved on the day before the sixtieth day, he has fulfilled his obligation, the thirtieth day counting towards the required number.

> Hebrew: מי שנזר שתי נזירות. מגלח את הראשונה. יום שלשים ואחד. ואת השניה יום ששים ואחד. ואם גלח את הראשונה יום שלשים מגלח את השניה יום ששים. ואם גלח יום ששים חסר אחד. יצא. וזו עדות העיד רבי פפייס. על מי שנזר שתי נזירות. שאם גלח את הראשונה שלשים יום. מגלח את השניה יום ששים. ואם גלח ליום ששים חסר אחד. יצא. שיום שלשים עולה לו מן המנין:

### 3:3

[¶5] If one says, “Behold, I am a nazirite,” and becomes impure on the thirtieth day, he renders void the whole period. Rabbi Eliezer says: only seven days are void. [If one says,] “Behold, I am a nazirite for thirty days”, and becomes impure on the thirtieth day, then he renders void the whole period.

> Hebrew: מי שאמר הריני נזיר. נטמא יום שלשים. סותר את הכל. רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה. הריני נזיר שלשים יום. נטמא יום שלשים סותר את הכל:

### 3:4

[¶7] [If he says,] “Behold, I am a nazirite for one hundred days,” and becomes impure on the hundredth day, he renders void the whole period. Rabbi Eliezer says: only thirty days are void. If he becomes impure on the hundred and first day, thirty days are void. Rabbi Eliezer says: only seven days are void.

> Hebrew: הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל. רבי אליעזר אומר. אינו סותר אלא שלשים. נטמא יום מאה ואחד. סותר שלשים יום. רבי אליעזר אומר. אינו סותר אלא שבעה:

### 3:5

[¶9] If one takes a nazirite vow while in a graveyard, then even if he remains there for thirty days, these do not count, and he does not have to bring the sacrifice [prescribed] for impurity. If he leaves it and re-enters, [the period] counts, and he must bring the sacrifice [prescribed] for impurity. Rabbi Eliezer says: not [if he re-enters] on the same day, for it says, “But the former days shall be void,” (Numbers 6:12) until there are former days.

> Hebrew: מי שנזר והוא בבית הקברות. אפילו היה שם שלשים יום. אין עולין לו מן המנין. ואינו מביא קרבן טומאה. יצא ונכנס. עולין לו מן המנין. ומביא קרבן טומאה. ר' אליעזר אומר לא בו ביום. שנאמר (במדבר ו, יב) והימים הראשונים יפלו. עד שיהיו לו ימים ראשונים:

### 3:6

[¶11] If one vows a long naziriteship of and completes his naziriteship and afterwards comes to the land [of Israel]: Beth Shammai says that he is a nazirite for thirty days, But Beth Hillel says that his naziriteship begins again. It happened that Queen Helena, when her son went to war, said: “If my son returns in peace from the war, I shall be a nazirite for seven years.” Her son returned from the war, and she was a nazirite for seven years. At the end of the seven years, she went up to the land [of Israel] and Beth Hillel instructed her to be a nazirite for a further seven years. Towards the end of this seven years, she contracted ritual defilement, and so altogether she was a nazirite for twenty-one years. Rabbi Judah said: she was a nazirite only for fourteen years.

> Hebrew: מי שנזר נזירות הרבה. והשלים את נזירתו. ואחר כך בא לארץ. בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום. ובית הלל אומרים נזיר בתחלה. מעשה בהילני המלכה. שהלך בנה למלחמה. ואמרה אם יבא בני מן המלחמה בשלום. אהא נזירה שבע שנים. ובא בנה מן המלחמה. והיתה נזירה שבע שנים. ובסוף שבע שנים עלתה לארץ והורוה בית הלל. שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות ובסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה. אמר רבי יהודה לא היתה נזירה. אלא ארבע עשרה שנה:

### 3:7

[¶13] One who has two sets of witnesses testifying about him: one says that he vowed two [naziriteships] and the other that he vowed five: Beth Shammai says: the evidence is conflicting, and there is no naziriteship at all. But Beth Hillel says: “five” includes “two”, so that he becomes a nazirite for two [naziriteships].

> Hebrew: מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו. אלו מעידים שנזר שתים. ואלו מעידים שנזר חמש. בית שמאי אומרים נחלקה העדות. ואין כאן נזירות. ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים:

## 4. Chapter 4

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/4/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/4/#p-N

### 4:1

[¶1] One who said, “Behold, I am a nazirite”, and his friend overheard and said “I too,” [and another one said] “I too”, all are nazirites. If the first one is released [from his vow], all are released. If the last one is released, he alone is released, and the others remain bound [by their vows]. If he said, “Behold, I am a nazirite”, and his companion overheard and said, “My mouth shall be as his mouth and my hair as his hair”, he becomes a nazirite. [If he said,] “Behold, I am a nazirite,” and his wife overheard and said, “I too,” he can annul her vow, but his own remains binding. [If a woman says,] “Behold, I am a nazirite”, and her husband overhears and adds, “I too,” he cannot annul her vow.

> Hebrew: מי שאמר הריני נזיר. ושמע חבירו ואמר. ואני ואני. כולם נזירין. הותר הראשון הותרו כלן. הותר האחרון. האחרון מותר. וכולם אסורין. אמר הריני נזיר. ושמע חבירו ואמר פי כפיו ושערי כשערו. הרי זה נזיר. הריני נזיר. ושמעה אשתו. ואמרה ואני. מיפר את שלה ושלו קיים. הריני נזירה. ושמע בעלה. ואמר ואני. אינו יכול להפר:

### 4:2

[¶3] [If he says in conversation with his wife,] “Behold, I am a nazirite. What about you?” and she answers “Amen,” he can annul her vow, but his own remains binding. [But if she should say,] “Behold, I am a nazirite, what about you?” and he answers, “Amen,” he cannot annul her vow.

> Hebrew: הריני נזיר. ואת. ואמרה אמן. מיפר את שלה. ושלו קיים. הריני נזירה. ואתה. ואמר אמן. אינו יכול להפר:

### 4:3

[¶5] If a woman takes a nazirite vow and then drinks wine or is defiled by a corpse, she receives forty [lashes]. If her husband annuls [her vow] and she did not know that he annulled it, and she drinks wine or is defiled by a corpse, she does not receive the forty [lashes]. Rabbi Judah says: even though she does not receive the forty [lashes] she should receive lashes for disobedience.

> Hebrew: האשה שנדרה בנזיר. והיתה שותה ביין ומיטמאה למתים. הרי זו סופגת את הארבעים. הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה. והיתה שותה ביין ומיטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים. ר' יהודה אומר אם אינה סופגת את הארבעים תספוג מכת מרדות:

### 4:4

[¶7] A woman takes a nazirite vow and sets aside the requisite animal [for the sacrifice] and then her husband subsequently annuls [her vow]: If the animal belonged to him, it can be put to pasture with the herd; If it belonged to her: the sin-offering is left to die, the burnt-offering is offered as an [ordinary] burnt-offering, and the peace-offering is offered as an [ordinary] peace-offering, and it may be eaten for one day [only], and it does not require loaves of bread. If she has a lump sum of money [set aside for the purchase of these sacrifices] it is to be used for voluntary offerings; If she has specified money: The money for the sin-offering is to be taken to the Dead Sea, the use of it is forbidden, but the laws of sacrilege do not apply; The money for the burnt-offering they bring a burnt-offering, and the laws of sacrilege do apply; The money for the peace-offering they bring a peace-offering, and it may be eaten for one day [only], and it does not require loaves of bread.

> Hebrew: האשה שנדרה בנזיר. והפרישה את בהמתה. ואחר כך הפר לה בעלה. אם שלו היתה בהמתה. תצא ותרעה בעדר. ואם שלה היתה בהמתה. החטאת תמות. ועולה תקרב עולה. והשלמים תקרב שלמים. ונאכלין ליום אחד. ואינן טעונין לחם. היו לה מעות סתומים. יפלו לנדבה. מעות מפורשים. דמי חטאת ילכו לים המלח. לא נהנים ולא מועלים בהן. דמי עולה יביאו עולה. ומועלים בהן. דמי שלמים יביאו שלמים. ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם:

### 4:5

[¶9] If one of the kinds of blood has been sprinkled on her behalf, [the husband] can no longer annul [the vow]. Rabbi Akiba says: even if one of the animals has been slaughtered on her behalf, he can no longer annul [the vow]. When is this true? If she is shaving [after observing the naziriteship] in purity, but if she is shaving after ritual defilement, he can [still] annul [the vow], because he can say, “I do not want a disgraced woman.” Rabbi says that he can annul [her vow] even if she is shaving [after observing the naziriteship] in purity, since he can say: “I do not want a woman who is shaved.

> Hebrew: נזרק עליה אחד מן הדמים. אינו יכול להפר. רבי עקיבא אומר. אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות. אינו יכול להפר. במה דברים אמורים. בתגלחת הטהרה. אבל בתגלחת הטומאה. יפר. שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מנוולת. ר' אומר אף בתגלחת הטהרה יפר. שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מגלחת:

### 4:6

[¶11] A man may impose a nazirite vow on his son, but a woman cannot impose a nazirite vow on her son. How so? [If the boy] shaves himself or is shaved by his relatives, or if he protests or his relatives protest on his behalf, Then if [the father] had set aside an animal [for the sacrifice]: the sin-offering is left to die, the burnt-offering is offered as an [ordinary] burnt-offering, and the peace-offering is offered as an [ordinary] peace-offering, and it may be eaten for one day [only], and it does not require loaves of bread. If he had a lump sum of money [set aside for the purchase of these sacrifices] it is to be used for voluntary offerings; If he had specified money: The money for the sin-offering is to be taken to the Dead Sea, the use of it is forbidden, but the laws of sacrilege do not apply; The money for the burnt-offering they bring a burnt-offering, and the laws of sacrilege do apply; The money for the peace-offering they bring a peace-offering, and it may be eaten for one day [only], and it does not require loaves of bread.

> Hebrew: האיש מדיר את בנו בנזיר. ואין האשה מדרת את בנה בנזיר. כיצד גלח. או שגלחוהו קרוביו. מיחה או שמיחו קרוביו. היתה לו בהמה מופרשת. החטאת תמות. ועולה תקרב עולה. והשלמים יקרבו שלמים. ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם. היו לו מעות סתומין. יפלו לנדבה. מעות מפורשין. דמי חטאת ילכו לים המלח. לא נהנין ולא מועלין. דמי עולה יביאו עולה. ומועלין בהן. דמי שלמים יביאו שלמים. ונאכלין ליום אחד. ואינן טעונין לחם:

### 4:7

[¶13] A man can shave [with offerings set aside for] his father’s naziriteship but a woman cannot shave [with offerings set aside for] her father’s naziriteship. How so? If a man’s father had been a nazirite, and had set apart a lump sum of money for [the sacrifices of] his naziriteship and died and [the son] said, “Behold, I am a nazirite on condition that I may shave with my father’s money.” Rabbi Yose said: this money is to be used for freewill-offerings, this man cannot shave [with offerings set aside for] his father’s naziriteship. Who is the one who can shave [with offerings set aside for] his father’s naziriteship? He who was a nazirite together with his father, and whose father had set apart a lump sum of money for his nazirite [sacrifices] and died. This one can shave [with offerings set aside for] his father’s naziriteship.

> Hebrew: האיש מגלח על נזירות אביו. ואין האשה מגלחת על נזירות אביה. כיצד מי שהיה אביו נזיר. והפריש מעות סתומים על נזירתו. ומת. ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא. אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה. אין זה מגלח על נזירות אביו. איזהו שמגלח על נזירות אביו. מי שהיה הוא ואביו נזירים. והפריש אביו מעות סתומים לנזירתו. ומת. זה הוא שמגלח על נזירות אביו:

## 5. Chapter 5

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/5/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/5/#p-N

### 5:1

[¶1] Beth Shammai says: something consecrated in error is consecrated; But Beth Hillel says: it is not consecrated. How is this so? If someone says, “The black bull that leaves my house first shall be consecrated,” and a white one comes out, Beth Shammai says: it is consecrated, But Beth Hillel says: it is not consecrated.

> Hebrew: בית שמאי אומרים. הקדש טעות הקדש. ובית הלל אומרים אינו הקדש. כיצד אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון. הרי הוא הקדש ויצא לבן. בית שמאי אומרים הקדש. ובית הלל אומרים אינו הקדש:

### 5:2

[¶3] [If he says,] “The gold denar that comes into my hand first shall be consecrated”, and a silver denar came to his hand: Beth Shammai says: it is consecrated, Beth Hillel says: it is not consecrated. [If he says,] “The cask of wine that comes into may hand first shall be consecrated,” and a cask of oil came into his hand: Beth Shammai says: it is consecrated, Beth Hillel says: it is not consecrated.

> Hebrew: דינר זהב שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש. ועלה של כסף. בית שמאי אומרים הקדש. ובית הלל אומרים אינו הקדש. חבית של יין שתעלה בידי ראשונה. הרי היא הקדש. ועלתה של שמן. בית שמאי אומרים הקדש. ובית הלל אומרים אינו הקדש:

### 5:3

[¶5] If a man vowed to be a nazirite and then asked a sage [to be released from his vow] but [the sage] bound him [to his vow] he counts [the naziriteship] from the time that the vow was made. If he asked a sage [to be released from his vow] and he released him, if he had an animal set aside [for a sacrifice], it goes forth to pasture with [the rest of] the herd. Beth Hillel said to Beth Shammai: do you not admit that here where the consecration is in error, [the animal] goes forth to pasture with the herd? Beth Shammai said to them: do you not admit that if a man in error calls the ninth [animal], the tenth, or the tenth the ninth, or the eleventh the tenth, each is consecrated? Beth Hillel said to them: it is not the staff that makes these consecrated. For suppose that by mistake he placed the staff upon the eighth or upon the twelfth, would this have any effect? Rather Scripture which has consecrated the tenth, has also declared consecrated the ninth and the eleventh.

> Hebrew: מי שנדר בנזיר. ונשאל לחכם ואסרו. מונה משעה שנדר. נשאל לחכם והתירו. היתה לו בהמה מופרשת. תצא ותרעה בעדר. אמרו בית הלל לבית שמאי. אי אתם מודים בזה. שהוא הקדש טעות. שתצא ותרעה בעדר. אמרו להם בית שמאי. אי אתם מודים במי שטעה. וקרא לתשיעי עשירי. ולעשירי תשיעי. ולאחד עשר עשירי שהוא מקודש. אמרו להם בית הלל. לא השבט קדשו. ומה אילו טעה והניח את השבט על שמיני. ועל שנים עשר. שמא עשה כלום. אלא כתוב שקדש העשירי. הוא קדש התשיעי. ואת אחד עשר:

### 5:4

[¶7] If one vowed to be a nazirite and went to bring his animal [for the sacrifice] and found that it had been stolen: If he had taken the nazirite vow before his animal was stolen, he is [still] a nazirite. But if he had taken the nazirite vow after his animal was stolen, he is not a nazirite. It was this mistake that Nahum the Mede made. When nazirites arrived [in Jerusalem] from the Diaspora and found the Temple destroyed, Nahum the Mede said to them, “Had you known that the Temple would be destroyed, would you have become nazirites?” They answered, no, and Nahum the Mede released them [from their vow]. When the matter came before the sages they said to him: whoever vowed a nazirite vow before the destruction of the Temple is a nazirite, but if after the destruction of the temple, he is not a nazirite.

> Hebrew: מי שנדר בנזיר. והלך להביא את בהמתו ומצאה שנגנבה. אם עד שלא נגנבה בהמתו נזר. הרי זה נזיר. ואם משנגנבה בהמתו נזר. אינו נזיר. וזו טעות טעה נחום המדי, כשעלו נזירין מן הגולה. ומצאו בית המקדש חרב. אמר להם נחום המדי אלו הייתם יודעים שבית המקדש חרב. הייתם נוזרים. אמרו לו. לא. והתירן נחום המדי. וכשבא הדבר אצל חכמים. אמרו לו. כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש. נזיר. ומשחרב בית המקדש. אינו נזיר:

### 5:5

[¶9] If [people] were walking along the road and [saw] someone coming towards them, and one said, “Behold, I am a nazirite if it is so-and-so,” and the other said, “Behold, I am a nazirite if it is not so-and-so,” [and a third said,] “Behold I am a nazirite if one of you is a nazirite,” [and a fourth said, “Behold I am a nazirite] if neither of you is a nazirite,” [and a fifth said, “Behold I am a nazirite] if both of you are nazirites,” [and a sixth said, “Behold I am a nazirite] if all of you are nazirites”: Beth Shammai says: all of them are nazirites. Beth Hillel says only those whose words were [not] fulfilled are nazirites. Rabbi Tarfon says: not one of them is a nazirite.

> Hebrew: היו מהלכין בדרך. ואחד בא כנגדן. אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני. ואחד אמר הריני נזיר שאין זה פלוני. הריני נזיר שאחד מכם נזיר. שאין אחד מכם נזיר. ששניכם נזירים. שכולכם נזירים. בית שמאי אומרים כולן נזירים. ובית הלל אומרים אינו נזיר. אלא מי שלא נתקיימו דבריו. ורבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר:

### 5:6

[¶11] If [the person approaching] turned around suddenly [without being identified], he is not a nazirite. Rabbi Shimon says: he should say, “If it was as I said, behold I am a nazirite by obligation; and if not, behold I am a voluntary nazirite.”

> Hebrew: הרתיע לאחוריו אינו נזיר. רבי שמעון אומר יאמר אם היה כדברי הריני נזיר חובה. ואם לאו הריני נזיר נדבה:

### 5:7

[¶13] If he saw a koy and said, “Behold, I am a nazirite if this is a wild beast”, [and another] “Behold, I am a nazirite if that is not a wild beast,” [a third said] “Behold, I am a nazirite if that is a domesticated beast,” [and a fourth said,] “Behold, I am a nazirite if that is not a domesticated beast,” [a fifth said,] Behold, I am a nazirite if that is both a wild beast and a domesticated beast,” [and a sixth said,] “Behold, I am a nazirite if that is neither a wild beast nor a domesticated beast” [and a seventh said,] “Behold, I am a nazirite if one of you is a nazirite,” [and an eighth said,] Behold, I am a nazirite if one of you is not a nazirite,” [and a ninth said,] “Behold, I am a nazirite if you are all nazirites”, then all of them are nazirites.

> Hebrew: ראה את הכוי. ואמר הריני נזיר שזה חיה. הריני נזיר שזה אינו חיה. הריני נזיר שזה בהמה. הריני נזיר שאין זה בהמה. הריני נזיר שזה חיה ובהמה. הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה. הריני נזיר שאחד מכם נזיר. הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר. הריני נזיר שכולכם נזירין. הרי כולם נזירים:

## 6. Chapter 6

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/6/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/6/#p-N

### 6:1

[¶1] Three things are forbidden to a nazirite: ritual defilement, shaving, and products of the vine. All products of the vine join together [to add up to a minimum measure], and he is not liable until he eats an olive’s worth of grapes. According to the earlier mishnah, until he drinks a quarter [of a log] of wine. Rabbi Akiba says: even if he soaked his bread in wine and it is enough to make an olive’s worth he is liable.

> Hebrew: שלשה מינין אסורין בנזיר. הטומאה והתגלחת. והיוצא מן הגפן. וכל היוצא מן הגפן. מצטרפין זה עם זה. ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית. משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבא אומר אפילו שרה פתו ביין. ויש בה כדי לצרף כזית חייב:

### 6:2

[¶3] He is liable for wine on its own, for grapes on their own, for grape-skins (hartzanim) on their own and for seeds (zagim) on their own. Rabbi Elazar ben Azariah said: there is no penalty unless he eats two grape-skins and one seed. What are harzanim and what are zagim? Harzanim: those are the outer part, and the zagim are the inner part, according to Rabbi Judah. Rabbi Yose says: that you may not err, [think of] the zug [bell] of an animal, the outer part is called the zug [hood] and the inner part the inbal [clapper].

> Hebrew: וחייב על היין בפני עצמו. ועל הענבים בפני עצמן. ועל החרצנים בפני עצמן. ועל הזגים בפני עצמן. רבי אלעזר בן עזריה אומר. אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגן. אלו הן חרצנים. ואלו הן זגים. החרצנים אלו החיצונים. הזגים אלו הפנימים. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר שלא תטעה. כזוג של בהמה. החיצון זוג. והפנימי עינבל:

### 6:3

[¶5] A nazirite vow of unspecified duration is for thirty days. If [the nazirite] shaved himself or bandits shaved him, it overturns thirty days. A nazirite who shaves himself, whether with scissors or a razor, or who singes [the ends of his hair], even a minimal amount, is liable. A nazirite may shampoo [his hair] and part it [with his fingers] but may not comb it. Rabbi Ishmael says: he is not to cleanse it with dirt because it causes the hair to fall out.

> Hebrew: סתם נזירות שלשים יום גלח או שגלחוהו לסטים סותר שלשים יום. נזיר שגלח בין בזוג בין בתער. או שסיפסף כל שהוא חייב. נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק. ר' ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער:

### 6:4

[¶7] A nazirite who drank wine all day long is liable for only a single penalty. If they said to him, “do not drink,” “do not drink” and he drank, he is liable for a penalty for each time [they warned him]. [A nazirite who was] shaving all day long is liable for only a single penalty. If they said to him, “do not shave,” “do not shave” and he shaved, he is liable for a penalty for each time [they warned him]. [A nazirite who was] defiling himself with the dead all day long is liable for only a single penalty. If they said to him, “do not be defiled,” “do not be defiled” and he was defiled, he is liable for a penalty for each time [they warned him].

> Hebrew: נזיר שהיה שותה יין כל היום. אינו חייב אלא אחת. אמרו לו אל תשתה. אל תשתה. והוא שותה. חייב על כל אחת ואחת. היה מגלח כל היום. אינו חייב אלא אחת. אמרו לו אל תגלח. אל תגלח. והוא מגלח. חייב על כל אחת ואחת. היה מטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת. אמרו לו אל תטמא. אל תטמא. והוא מטמא. חייב על כל אחת ואחת:

### 6:5

[¶9] Three things are forbidden to a nazirite: ritual defilement, shaving and products of the vine. Defilement and shaving have a stringency that products of the vine do not have, in that defilement and shaving annul [the period of naziriteship already observed], whereas [partaking of] products of the vine does not do so. Products of the vine have a stringency that defilement or shaving do not have, in that products of the vine permit of no exception from the general prohibition, whereas defilement and shaving are allowed as exception from the general prohibition in the case where shaving is a religious duty, or where there is a neglected corpse. And defilement has a stringency that shaving does not have, in that defilement annuls the whole [period of naziriteship already served], and [a nazirite who is defiled] is liable for a sacrifice, whereas shaving annuls only thirty days and he is not liable for a sacrifice.

> Hebrew: שלשה מינין אסורין בנזיר. הטומאה. והתגלחת. והיוצא מן הגפן. חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן. שהטומאה והתגלחת סותרין. והיוצא מן הגפן אינו סותר. חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ובתגלחת. שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו. וטומאה ותגלחת הותרו מכללן. בתגלחת מצוה. ובמת מצוה וחומר בטומאה מבתגלחת. שהטומאה סותרת את הכל. וחייבין עליה קרבן. ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים יום. ואין חייבין עליה קרבן:

### 6:6

[¶11] Shaving on account of defilement: How was it done? He would sprinkle [with purification water] on the third and seventh days, shave on the seventh day and bring his sacrifices on the eighth day. If he shaved on the eighth day, he would bring his sacrifices on that same day, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Tarfon said to him: what difference is there between this one and a person with scale disease? He said to him: the purification of this one depends on his days, whereas the purification of one with scale disease depends on his shaving, and he cannot bring a sacrifice unless the sun has set upon him [after his purification].

> Hebrew: תגלחת הטומאה כיצד. היה מזה בשלישי ובשביעי. ומגלח בשביעי. ומביא קרבנותיו בשמיני. ואם גילח בשמיני. מביא קרבנותיו בו ביום. דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' טרפון מה בין זה למצורע. אמר לו זה טהרתו תלויה בימיו. ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו. ואינו מביא קרבן. אלא אם כן היה מעורב שמש:

### 6:7

[¶13] Shaving in a case of purity: How was it done?He would bring three animals, a sin-offering, a burnt-offering, and a well-being offering, slaughter the peace-offering and shave thereafter, the words of Rabbi Judah. Rabbi Elazar says: he shaves after the sin-offering, for in all cases [the sacrifice of] the sin-offering takes precedence. But if he shaved after [the slaughter] of any one of the three he has fulfilled his obligation.

> Hebrew: תגלחת הטהרה כיצד. היה מביא שלש בהמות. חטאת עולה ושלמים. ושוחט את השלמים. ומגלח עליהם. דברי רבי יהודה. ר' אלעזר אומר לא היה מגלח אלא על החטאת. שהחטאת קודמת בכל מקום. ואם גילח על אחד משלשתן יצא:

### 6:8

[¶15] Rabban Shimon ben Gamaliel says: if he brought three animals without specifying [what they were for], the one suitable for a sin offering is sacrificed as a sin offering, for a burnt offering as a burnt offering, and for a well-being offering as a well-being offering. He would then take the hair of his nazirite head and threw it under the cauldron. If he shaved in the province he [also] would throw it under the cauldron. With regard to what was this said? With regard to shaving in ritual purity, whereas in shaving [after] ritual defilement he does not throw it under the cauldron. Rabbi Meir says: all [nazirites] throw it under the cauldron, except for the defiled nazirite [who shaved] in the provinces.

> Hebrew: רבן שמעון בן גמליאל אומר. הביא שלש בהמות ולא פירש. הראויה לחטאת. תקרב חטאת. לעולה. תקרב עולה. לשלמים. תקרב שלמים. היה נוטל שער ראש נזרו. ומשלח תחת הדוד. ואם גילח במדינה היה משלח תחת הדוד. במה דברים אמורים. בתגלחת הטהרה. אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד. רבי מאיר אומר. הכל משלחין תחת הדוד. חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד:

### 6:9

[¶17] He would then boil or completely boil the peace-offering. The priest then took the boiled shoulder of the ram, an unleavened cake from the basket, and an unleavened wafer, placed them on the nazirite’s hands and waved them. After this, the nazirite was allowed to drink wine and defile himself for the dead. Rabbi Shimon says: as soon as one kind of blood had been sprinkled on his behalf the nazirite could drink wine and defile himself for the dead.

> Hebrew: היה מבשל את השלמים או שלקן. הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל. וחלת מצה אחת מן הסל. ורקיק מצה אחת. ונותן על כפי הנזיר ומניפן. ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין. ולהטמא למתים. רבי שמעון אומר. כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין. ולהטמא למתים:

### 6:10

[¶19] If he shaves after one of the sacrifices and the sacrifice is found to be invalid, his shaving is invalid and his sacrifices do not count: If he shaves after the sin-offering, which was not offered for its correct designation and then he brought the other sacrifices under their correct designations, his shaving is invalid and [none of] his sacrifices counts for him. [Similarly], if he shaves after the burnt-offering or the wellbeing offering, which have not been offered for their correct designation, and then he brought the other sacrifices under their correct designation, his shaving is invalid and [none of] his sacrifices counts for him. Rabbi Shimon says: that particular sacrifice does not count, but his other sacrifices do count. If he shaved after all three sacrifices and one of them was found to valid, his shaving is valid and he has [only] to bring the other sacrifices.

> Hebrew: גלח על הזבח. ונמצא פסול. תגלחתו פסולה. וזבחיו לא עלו לו. גלח על החטאת שלא לשמה. ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן. תגלחתו פסולה. וזבחיו לא עלו לו. גלח על העולה. או על השלמים שלא לשמן. ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן. תגלחתו פסולה. וזבחיו לא עלו לו. ר' שמעון אומר. אותו הזבח לא עלה לו. אבל שאר זבחים עלו לו. ואם גלח על שלשתן. ונמצא אחד מהן כשר. תגלחתו כשרה. ויביא שאר הזבחים:

### 6:11

[¶21] If [a nazirite] on whose behalf one kind of blood has been sprinkled becomes unclean, Rabbi Eliezer says: everything is annulled. But the Sages say: he should bring his remaining sacrifices after purification. They said to him: it happened that Miriam the Tadmorite had one kind of blood sprinkled on her behalf, and they came and told her that her daughter was dangerously ill. She went and found her dead and the sages told her to offer her remaining sacrifices after purification.

> Hebrew: מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא. ר' אליעזר אומר. סותר את הכל. וחכמים אומרים. יביא שאר קרבנותיו ויטהר. אמרו לו. מעשה במרים התרמודית שנזרק עליה אחד מן הדמים. ובאו ואמרו לה על בתה שהיתה מסוכנת. והלכה ומצאה שמתה. ואמרו חכמים. תביא שאר קרבנותיה ותטהר:

## 7. Chapter 7

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/7/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/7/#p-N

### 7:1

[¶1] A high priest and a nazirite may not defile themselves with their [dead] relatives, but they may defile themselves with a neglected corpse. If they were walking on the path and found a neglected corpse: Rabbi Eliezer says: the high priest should defile himself but not the nazirite. But the Sages say: the nazirite should defile himself but not the high priest. Rabbi Eliezer said to them: the priest should defile himself, for he does not offer a sacrifice for his defilement, and the nazirite should not defile himself, for he does offer a sacrifice on defilement. They said to him: the nazirite should defile himself, for his holiness is not permanent, and the priest should not defile himself, for his holiness is permanent.

> Hebrew: כהן גדול ונזיר. אינן מיטמאין בקרוביהן. אבל מיטמאין למת מצוה. היו מהלכין בדרך. ומצאו מת מצוה. רבי אליעזר אומר. יטמא כהן גדול ואל יטמא נזיר. וחכמים אומרים יטמא נזיר. ואל יטמא כהן גדול. אמר להם רבי אליעזר יטמא כהן. שאינו מביא קרבן על טומאתו. ואל יטמא נזיר. שהוא מביא קרבן על טומאתו. אמרו לו יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם. ואל יטמא כהן. שקדושתו קדושת עולם:

### 7:2

[¶3] For which types of defilement must the nazirite shave?For [defilement contracted from] a corpse, or an olive’s bulk of [the flesh of] a corpse, or an olive’s bulk of corpse ooze, or a ladleful of corpse-mould; Or the spinal column, or the skull, or any limb [severed] from a corpse, or any limb [severed] from a living body that is still properly covered with flesh, or a half-kav of bones, or a half-log of blood. Whether [the defilement was contracted] from contact with them, from carrying them, or from overshadowing them. For [defilement contracted from] a barley-grain’s bulk of bone, whether by contact or carrying. On account of these, a nazirite must shave and be sprinkled on the third and seventh days, and such [defilement] annuls the previously served period, and he does not begin to count a new [naziriteship] until he has become clean and brought his sacrifices.

> Hebrew: על אלו טומאות הנזיר מגלח. על המת. ועל כזית מן המת. ועל כזית נצל. ועל מלא תרווד רקב. על השדרה. ועל הגולגולת. ועל אבר מן המת. ועל אבר מן החי שיש עליו בשר כראוי. ועל חצי קב עצמות. ועל חצי לוג דם. על מגען. ועל משאן. ועל אהלן. ועל עצם כשעורה. על מגעו. ועל משאו. על אלו הנזיר מגלח. ומזה בשלישי ובשביעי. וסותר את הקודמין. ואינו מתחיל למנות. אלא עד שיטהר. ומביא את קרבנותיו:

### 7:3

[¶5] But for [defilement contracted by] overhanging branches, or protruding stones, or a field that may have once been a cemetery, or land of the Gentiles, or the stone which covers the tomb or the supporting stone of a tomb, or a quarter-log of blood, or a tent, or a quarter-kav of bones, or utensils that have been in contact with a corpse, or on account of the days of counting [after contracting scale disease] or the days during which he is certified unclean [because of scale disease]; For all these the nazirite is not required to shave, but they do sprinkle him on the third and seventh [days], and [the defilement] does not annul the formerly served period, and he begins to resume counting [his naziriteship] immediately [after purification] and there is no sacrifice. In fact they said: the days of [defilement of] a male or female sufferer from gonorrhea and the days that a leper is shut up as a leper count toward his [naziriteship].

> Hebrew: אבל הסככות. והפרעות. ובית הפרס. וארץ העמים. והגולל. והדופק. ורביעית דם. ואהל. ורובע עצמות. וכלים הנוגעים במת. וימי ספרו. וימי גמרו. על אלו אין הנזיר מגלח. ומזה בשלישי ובשביעי. ואינו סותר את הקודמים ומתחיל ומונה מיד. וקרבן אין לו. באמת אמרו ימי הזב והזבה. וימי הסגרו של מצורע. הרי אלו עולין לו:

### 7:4

[¶7] Rabbi Eliezer said in the name of Rabbi Joshua: for every defilement [conveyed] by a corpse on account of which a nazirite must shave, people are liable for entering the sanctuary, and for every defilement [conveyed] by a corpse on account of which a nazirite does not shave, people are not liable for one entering the sanctuary. Rabbi Meir said: such [defilement] should not be less serious than [defilement through] a dead creeping thing. Rabbi Akiba said: I argued in the presence of Rabbi Eliezer: Now if on account of a barley-corn’s bulk of bone which does not defile a man by overshadowing, a nazirite shaves should he touch it or carry it, then surely a quarter-log of blood which defiles a man by overshadowing, should cause a nazirite to shave should he touch it or carry it? He replied: What is this Akiva! We do not make here an ‘all the more so’ (a kal vehomer) argument. When I afterwards went and recounted these words to Rabbi Joshua, he said to me, “You spoke well, but thus they have ruled the halakhah.”

> Hebrew: אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה. חייבין עליה על ביאת מקדש. וכל טומאה מן המת. שאין הנזיר מגלח עליה. אין חייבין עליה על ביאת מקדש. אמר רבי מאיר. לא תהא זו קלה מן השרץ. אמר רבי עקיבא דנתי לפני רבי אליעזר. מה אם עצם כשעורה. שאינו מטמא אדם באהל. הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו. רביעית דם שהוא מטמא אדם באהל. אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה. אמר לי מה זה עקיבא אין דנין כאן מקל וחומר. וכשבאתי והרציתי דברים לפני רבי יהושע. אמר לי יפה אמרת. אלא כן אמרו הלכה:

## 8. Chapter 8

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/8/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/8/#p-N

### 8:1

[¶1] Two nazirites to whom someone says, “I saw one of you defiled, but I do not know which of you it was,” [Both] must shave and [together] bring sacrifices for defilement and sacrifices [for completing a naziriteship] in purity, [and one of them] must say, “If I am unclean, the sacrifices for defilement are mine, and the sacrifices in purity are yours, whereas if I am the one who is clean, the sacrifices in purity are mine and the sacrifices for defilement are yours.” And they must then count thirty [more] days and bring sacrifices in purity and [one of them] must say, “If I am the one who was unclean, the sacrifices for defilement were mine, the sacrifices in purity were yours, and these are my sacrifices in purity, whereas if I was the one who was clean, the sacrifices in purity were mine, the sacrifices for defilement were yours, and these are your sacrifices in purity.” If one of them dies: Rabbi Joshua said that [the other] should request that someone from the marketplace take a nazirite vow together with him, and say: “If I am unclean, you are to be a nazirite immediately, but if I was clean, you are to become a nazirite at the end of thirty days.” They then count thirty days and bring sacrifices for defilement and sacrifices [for completing a naziriteship] in purity and [the first one] says, “If I am the one who was unclean, the sacrifices for defilement are mine and the sacrifices in purity are yours, whereas if I am the one who is clean, the sacrifices in purity are mine and the sacrifices for defilement are [sacrifices offered] in doubt.” They then count [another] thirty days and bring [one set of] the sacrifices in purity and [the first one] says, “If I am the one who was defiled, the sacrifice for defilement [offered previously] was mine and the sacrifice in purity was yours, and this is my sacrifice in purity, whereas if I was the one who was clean, the sacrifice in purity was mine and the sacrifice for defilement [was offered] in doubt and this is your sacrifice in purity.” Ben Zoma said to him: Who will listen to him and take a nazirite vow together with him? Rather he must bring a bird as a sin offering and an animal as a burnt offering and say, “If I was defiled, the sin offering is part of my obligation and the burnt offering is a voluntary offering, whereas if I remained clean, the burnt-offering is part of my obligation and the sin offering is [a sacrifice offered] in doubt.” ‘ He must then count thirty days and bring the sacrifices in purity and say, “If I was defiled, the former burnt offering was a voluntary offering and this is part of my obligation, whereas if I remained clean, the former burnt offering was part of my obligation and this is the voluntary one. And these are the rest of my sacrifices.” Rabbi Joshua said: the result is that he brings his sacrifices half at a time! But the Sages agreed with Ben zoma.

> Hebrew: שני נזירים שאמר להן אחד. ראיתי אחד מכם שנטמא. ואיני יודע איזה מכם. מגלחין. ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה. ואומר אם אני הוא הטמא. קרבן טומאה שלי. וקרבן טהרה שלך. ואם אני הוא הטהור. קרבן טהרה שלי. וקרבן טומאה שלך. וסופרין שלשים יום. ומביאין קרבן טהרה. ואומר. אם אני הוא הטמא. קרבן טומאה שלי. וקרבן טהרה שלך. וזה קרבן טהרתי. ואם אני הוא הטהור. קרבן טהרה שלי. וקרבן טומאה שלך. וזה קרבן טהרתך. מת אחד מהן. אמר רבי יהושע יבקש אחד מן השוק שידור כנגדו בנזיר. ואומר אם טמא הייתי. הרי אתה נזיר מיד. ואם טהור הייתי. הרי אתה נזיר אחר שלשים יום. וסופרין שלשים יום. ומביאין קרבן טומאה. וקרבן טהרה. ואומר אם אני הוא הטמא. קרבן טומאה שלי. וקרבן טהרה שלך. ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי. וקרבן טומאה בספק. וסופרין שלשים יום. ומביאין קרבן טהרה. ואומר אם אני הוא הטמא. קרבן טומאה שלי. וקרבן טהרה שלך. וזה קרבן טהרתי. ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי. וקרבן טומאה בספק. וזהו קרבן טהרתך. אמר לו בן זומא. ומי שומע לו שידור כנגדו בנזיר. אלא מביא חטאת העוף. ועולת בהמה. ואומר אם טמא הייתי. החטאת מחובתי. והעולה נדבה. ואם טהור הייתי. העולה מחובתי. והחטאת בספק. וסופר שלשים יום. ומביא קרבן טהרה. ואומר אם טמא הייתי. העולה הראשונה נדבה. וזו חובה. ואם טהור הייתי. העולה הראשונה חובה וזו נדבה. וזה שאר קרבני. אמר רבי יהושע. נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים. אבל הודו לו חכמים לבן זומא:

### 8:2

[¶3] A nazirite who was in doubt whether he had been defiled and in doubt whether he had been a confirmed leper, may eat consecrated food after sixty days, and drink wine and come into contact with the dead after one hundred and twenty days, since shaving on account of leprosy overrides [the prohibition against] the shaving of the nazirite only when [the leprosy] is certain, but when it is doubtful it does not override it.

> Hebrew: נזיר שהיה טמא בספק. ומוחלט בספק. אוכל בקדשים אחר ששים יום ושותה יין. ומיטמא למתים. אחר מאה ועשרים יום. שתגלחת הנגע דוחה תגלחת הנזיר. בזמן שהוא ודאי. אבל בזמן שהוא ספק. אינו דוחה:

## 9. Chapter 9

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/9/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-nazir/9/#p-N

### 9:1

[¶1] Gentiles are not subject [to the laws] of naziriteship. Women and slaves are subject [to the laws] of naziriteship. The nazirite vow is more stringent in the case of women than in the case of slaves, for a man can compel his slave [to break his vow] but he cannot compel his wife [to do so]. [The nazirite vow] is more stringent in the case of slaves than in the case of women, for he can void the vows of his wife, but he cannot void the vows of his slaves. If he voids his wife’s [vow], it is void for ever, but if he voids his slave’s vow, [if] the slave becomes free he must complete his naziriteship. When [the slave] passes from [his master's] presence: Rabbi Meir says: he may not drink [wine]. Rabbi Yose says: he may drink [wine].

> Hebrew: הגוים אין להן נזירות. נשים ועבדים יש להן נזירות. חומר בנשים מבעבדים. שהוא כופה את עבדו. ואינו כופה את אשתו. חומר בעבדים מבנשים. שהוא מיפר נדרי אשתו ואינו מיפר נדרי עבדו. הפר לאשתו הפר עולמית. הפר לעבדו. יצא לחירות משלים נזירתו. עבר מכנגד פניו. רבי מאיר אומר לא ישתה. ורבי יוסי אומר ישתה:

### 9:2

[¶3] A nazirite shaves and then discovers that he was defiled: If the defilement was certain, it voids [the naziriteship], But if it is a defilement of the depth, it is not rendered void. [If he discovers that he was defiled] before shaving, in either case it voids [the naziriteship]. How is [the law regarding ‘defilement of the depth’]? If he goes down into a cavern to bathe, and a corpse is found floating at the mouth of the cavern, he is [definitely] unclean. If it is found embedded in the floor of the cavern, Then if he went in merely to cool himself off he remains clean, But if he went to purify himself after defilement through contact with the dead he remains unclean, Because the assumption concerning an unclean person is that he is unclean and the assumption concerning a clean person is that he is clean,.

> Hebrew: נזיר שגלח ונודע לו שהוא טמא. אם טומאה ידועה סותר. ואם טומאת התהום אינו סותר. אם עד שלא גלח בין כך ובין כך סותר. כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה טמא. נמצא משוקע בקרקע המערה. ירד להקר טהור. ליטהר מטומאת מת טמא. שחזקת טמא טמא. וחזקת טהור טהור. שרגלים לדבר:

### 9:3

[¶5] If a man finds a corpse for the first time lying in a typical position, he may remove it together with the soil that it occupies. [If he finds] two, he may remove them together with the ground they occupy. If he finds three, then if the distance between the first and the last is from four to eight cubits, this is a graveyard site. He [must] check from that point twenty cubits in all directions. If he finds one twenty cubits away, he must check from it another twenty cubits, for there are grounds [that it is a graveyard]. For if he had found it at the outset he would have removed it and the soil that it occupies.

> Hebrew: המוצא מת בתחלה מושכב כדרכו נוטלו ואת תבוסתו. מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן. מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמנה הרי זו שכונת קברות בודק הימנו ולהלן עשרים אמה. מצא אחד בסוף עשרים אמה. בודק הימנו ולהלן עשרים אמה. שרגלים לדבר. שאילו מתחלה מצאו. נוטלו ואת תבוסתו:

### 9:4

[¶7] Any matter of doubt regarding [leprous affliction] at the outset is clean before a decision is made [to declare it] unclean. Once a decision has been made [to declare it] unclean, any matter of doubt is regarded as unclean. A person suffering from gonorrhea (a is examined regarding seven things, before it has been decided that it is gonorrhea: With regard to food, drink, carrying things, jumping, sickness, something seen, or an impure thought. Once gonorrhea is established, he is no longer examined. [Any flux resulting] from an accident to him, doubtful [flux] and his semen are unclean, for there are grounds for this assumption. If a one strikes his fellow, and they expected him to die and he partially recovered and then grew worse and died [the other] is liable [for murder]. Rabbi Nehemiah exempts him, for there are grounds for this assumption.

> Hebrew: כל ספק נגעים. בתחלה טהור. עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק לטומאה. ספיקו טמא. בשבעה דרכים בודקין את הזב. עד שלא נזקק לזיבה. במאכל ובמשתה. במשא ובקפיצה. ובחולי. ובמראה. ובהרהור. משנזקק זיבה אין בודקין אותו. אונסו. וספיקו ושכבת זרעו. טמאין. שרגלים לדבר. המכה את חבירו ואמדוהו למיתה. והקל ממה שהיה. לאחר מכאן הכביד ומת חייב. רבי נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר:

### 9:5

[¶9] Samuel was a nazirite, according to the words of Rabbi Nehorai, as it says, “And no razor [morah] shall come upon his head” (I Samuel 1:11). It says with reference to Samson, “And [no] razor [morah]” (Judges 13:5) and it says with reference to Samuel, “And [no] razor [morah]”, just as “razor [morah]” in the case of Samson [teaches that he was] a nazirite, so “razor [morah]” in the case of Samuel [teaches that he was] a nazirite. Rabbi Yose says: but does not “morah” refer to [fear] of flesh and blood? Rabbi Nehorai said to him: But does it not also say, “And Samuel said; ‘How can I go? If Saul will hear it he will kill me’” (I Samuel 16:2) [which shows] that he was afraid of flesh and blood?

> Hebrew: נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי. שנאמר (שמואל א' א, יא) ומורה לא יעלה על ראשו. נאמר בשמשון (שופטים יג) ומורה ונאמר בשמואל ומורה. מה מורה האמורה בשמשון נזיר. אף מורה האמורה בשמואל נזיר. אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם. אמר לו רבי נהוראי. והלא כבר נאמר (שמואל א' טז, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני. שכבר היה עליו מורה של בשר ודם: