---
title: "Mishnah Parah"
author: "The Rabbinic sages"
translator: "Joshua Kulp"
languages: [en, he]
shelf: "Rabbinic"
url: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/
cite: "The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp, Mishnah Parah. Scriptura (scriptura.si), https://scriptura.si/works/mishnah-parah/"
---

# Mishnah Parah

*The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp*

The red heifer and the water of purification.

## Contents

1. [Chapter 1](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/1.md)
2. [Chapter 2](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/2.md)
3. [Chapter 3](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/3.md)
4. [Chapter 4](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/4.md)
5. [Chapter 5](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/5.md)
6. [Chapter 6](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/6.md)
7. [Chapter 7](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/7.md)
8. [Chapter 8](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/8.md)
9. [Chapter 9](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/9.md)
10. [Chapter 10](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/10.md)
11. [Chapter 11](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/11.md)
12. [Chapter 12](https://scriptura.si/works/mishnah-parah/12.md)

## 1. Chapter 1

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/1/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/1/#p-N

### 1:1

[¶1] Rabbi Eliezer says: the heifer is no more than one year old and the cow no more than two years old. But the sages ruled: the heifer may be even two years old and the red cow even three or four years old. Rabbi Meir says: even five years old, though she is old. But they did not wait with it so long since it might in the meantime grow some black hairs and [thus] become invalid. Rabbi Joshua said: I only heard of [a cow] that was three years old [shelashit]. They said to him: What does "shelashit" mean? He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: if you say "shelishit" the meaning is ‘the third’ in number to others, but when you say "shelashit" the meaning is one that is three years old. Similarly they said a vineyard that is "revai." They said to him: what does "revai" mean? He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: if you say "revii" the meaning is the fourth in number to others, but when you say "revai" the meaning is one that is four years old. Similarly it was ruled: if a man ate in an afflicted house half a loaf, three of which can be made from a kav, he becomes unclean. They said to him: say rather "eighteen of which are made of a se'ah." He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: when you say, three of which are made of a kav it would not contain hallah, but if you say, eighteen of which are made of a se'ah, it has been reduced by its hallah.

> Hebrew: רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה. ופרה בת שתים. וחכמים אומרים עגלה בת שתים. ופרה בת שלש. או בת ארבע. ר' מאיר אומר אף בת חמש. כשרה הזקנה. אלא שאין ממתינין לה. שמא תשחיר שלא תפסל אמר ר' יהושע לא שמעתי אלא שלשית. אמרו לו מה הלשון שלשית. אמר להם. כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש. אם אומר אתה שלישית. לאחרות במנין. וכשאתה אומר שלשית בת שלש שנים. כיוצא בו אמרו כרם רבעי. אמרו לו מה הלשון רבעי. אמר להם כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש. אם אומר אתה רביעי. לאחרים במנין. וכשאתה אומר רבעי בן ארבע שנים. כיוצא בו אמרו האוכל בבית המנוגע. פרס משלש לקב. אמרו לו אמור משמנה עשרה לסאה. אמר להם כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש. אם אומר אתה משלש לקב. אין בו חלה. וכשאתה אומר משמנה עשרה לסאה. מיעטתו חלתו:

### 1:2

[¶3] Rabbi Yose the Galilean said: bulls must be no more than two years old, for it is said, "And the second bull you shall take for a sin-offering" (Numbers 8:8). But the sages say: they may be even three years old. Rabbi Meir says: even those that are four or five years old are valid, but old animals are not brought out of respect.

> Hebrew: ר' יוסי הגלילי אומר פרים בני שתים. שנאמר (במדבר ח, ח) ופר שני בן בקר תקח לחטאת. וחכמים אומרים אף בני שלש. ר' מאיר אומר. אף בני ארבע ובני חמש כשרים. אלא שאין מביאים זקנים. מפני הכבוד:

### 1:3

[¶5] Lambs no more than one year old, And rams no more than two years old. And all these years are reckoned from day to day. One that is thirteen months old is not valid, neither as a ram nor as a lamb. Rabbi Tarfon called it palges. Ben Azzai called it noked. Rabbi Ishmael called it parakhrigma. If a man offered it he must bring for it the libation of a ram, but it is not counted as his offering. One that is thirteen months old behold it is a ram.

> Hebrew: כבשים בני שנה ואילים בני שתים. וכולם מיום ליום בן שלשה עשר חדש. אינו כשר לא לאיל ולא לכבש. ר' טרפון קורהו פלגס. בן עזאי קורהו נוקד. ר' ישמעאל קורהו פרכדיגמא. הקריבו מביא עליו נסכי איל ולא עלה לו מזבחו. בן שלשה עשר חדש ויום אחד. הרי זה איל:

### 1:4

[¶7] The sin-offerings of the congregation and their burnt-offerings, the sin-offering of an individual, the guilt-offering of a nazirite and the guilt-offering of a metzora are valid from the thirtieth day onwards, and also on the thirtieth day. If they were offered on the eighth day they are valid. Vow-offerings and freewill-offerings, firstlings and the tithe of cattle and the pesach are valid from the eighth day onwards, and also on the eighth day.

> Hebrew: חטאות הצבור ועולותיהן. חטאת היחיד ואשם נזיר ואשם מצורע כשרין מיום שלשים והלאה. ואף ביום שלשים. ואם הקריבום ביום שמיני כשרים. נדרים ונדבות. הבכור והמעשר והפסח כשרים מיום השמיני והלאה, ואף ביום השמיני:

## 2. Chapter 2

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/2/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/2/#p-N

### 2:1

[¶1] Rabbi Eliezer says: a [red] cow for the hatat that is pregnant is valid, But the sages say: it is invalid. Rabbi Eliezer says: it may not be bought from non-Jews, But the sages say: it is valid. And not only this, but all sacrifices of the congregation or the individual may be brought from the land of Israel and from outside the land, from new produce and from the old; Except the omer and the two loaves, which may be brought only from new produce and from within the land.

> Hebrew: רבי אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת כשרה וחכמים פוסלין. ר' אליעזר אומר אינה נלקחת מן העכו"ם. וחכמים מכשירים. ולא זו בלבד אלא כל קרבנות הצבור והיחיד. באין מהארץ ומחוצה לארץ. מן החדש ומן הישן. חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ:

### 2:2

[¶3] If the horns or the hoofs of the [red] cow are black they are chopped off. The eye ball, the teeth and the tongue cause do not invalidate the [red] cow. One that is dwarf-like is valid. If there was on it an extra digit and it was cut off: Rabbi Judah says that it is invalid. Rabbi Shimon says: wherever, if removed, no red hair grows in its place is it invalid.

> Hebrew: פרה שקרניה וטלפיה שחורים. יגוד. גלגל העין והשינים והלשון אינם פוסלים בפרה והננסת כשרה. היתה בה יבלת וחתכה רבי יהודה פוסל. ר' שמעון אומר כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שער אדום פסולה:

### 2:3

[¶5] One that is born from the side, the hire of a harlot or the price of a dog is invalid. Rabbi Eliezer says that it is valid, as it says, "You shall not bring the hire of a harlot or the price of a dog into the house of the Lord your God," (Deuteronomy 23:19) and this was not brought into the house. All blemishes that cause consecrated animals to be invalid cause also the [red] cow to be invalid. If one had ridden on it, leaned on it, hung on its tail, crossed a river by its help, doubled up its leading rope, or put one's cloak on it, it is invalid. But if one had only tied it up by its leading rope or made for it a sandal to prevent it from slipping or spread one's cloak on it because of flies, it is valid. This is the general rule: wherever anything is done for its own sake, it remains valid; but if for the sake of another, it becomes invalid.

> Hebrew: יוצא דופן ואתנן ומחיר פסולה. רבי אליעזר מכשיר. שנאמר (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך. ואין זו באה לבית. כל המומים הפוסלים במוקדשים פוסלים בפרה. רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה עבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה. נתן טליתו עליה פסולה. אבל קשרה במוסרה. עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק. פרס טליתו עליה מפני הזבובים כשרה. זה הכלל כל שהוא לצורכה כשרה. לצורך אחר פסולה:

### 2:4

[¶7] If a bird rested on it, it remains valid. If a male beast mounted it, it becomes invalid. Rabbi Judah says: if the male was made to mount, it becomes invalid; but if it did so of itself, it remains valid.

> Hebrew: שכן עליה עוף כשרה. עלה עליה זכר פסולה. רבי יהודה אומר אם העלהו פסולה. ואם מעצמו כשרה:

### 2:5

[¶9] If it had two black or white hairs growing within one follicle, it is invalid. Rabbi Judah said: within one kos; if they grew within two kosot that were adjacent to one another, it is invalid. Rabbi Akiva says: even if there were four or five but they were dispersed, they may be plucked out. Rabbi Eliezer says: even as many as fifty. Rabbi Joshua ben Batera says: even if it had but one on its head and one on its tail, it is invalid. If it had two hairs with their roots black and their tips red or with their roots red and their tips black, everything goes according to what is visible, the words of Rabbi Meir. But the sages say: by the root.

> Hebrew: היו בה שתי שערות שחורות. או לבנות. בתוך גומא אחת. פסולה. רבי יהודה אומר אפילו בתוך כוס אחד. היו בתוך שני כוסות. והן מוכיחות זו את זו פסולה. ר' עקיבא אומר. אפילו ארבע אפילו חמש. והן מפוזרות. יתלוש. רבי אליעזר אומר אפילו חמשים. רבי יהושע בן בתירא אומר. אפילו אחת בראשה ואחת בזנבה. פסולה. היו בה שתי שערות. עיקרן משחיר. וראשן מאדים. עיקרן מאדים, וראשן משחיר. הכל הולך אחר הנראה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. אחר העיקר:

## 3. Chapter 3

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/3/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/3/#p-N

### 3:1

[¶1] Seven days before the burning of the [red] cow they would separate the priest who was to burn the cow from his house to a chamber that was facing the north-eastern corner of the birah, and which was called the Stone Chamber. They would sprinkle upon him throughout the seven days with [a mixture of] all the sin-offerings that were there. Rabbi Yose said: they sprinkled upon him only on the third and the seventh days. Rabbi Hanina the vice-chief of the priests said: on the priest that was to burn the cow they sprinkled all the seven days, but on the one that was to perform the service on Yom Kippur they sprinkled on the third and the seventh days only.

> Hebrew: שבעת ימים קודם לשרפת הפרה. מפרישין כהן השורף את הפרה. מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה. ובית אבן היתה נקראת. ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם. ר' יוסי אומר לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד. ר' חנינא סגן הכהנים אומר על הכהן השורף את הפרה מזין כל שבעת הימים ועל של יום הכפורים לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד:

### 3:2

[¶3] Courtyards were built in Jerusalem over rock, and beneath them there was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And they used to bring there pregnant women, and there they gave birth to their children and there they raised them. And they brought oxen, upon whose backs were placed doors, and the children sat upon them with stone cups in their hands. When they reached the Shiloah spring they got down and filled the cups with water and then they ascended and sat again on the doors. Rabbi Yose said: each child used to let down his cup and fill it from his place.

> Hebrew: חצרות היו בירושלים בנויות על גבי סלע ותחתיהם חלול מפני קבר התהום ומביאים נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם את בניהן ומביאים שוורים ועל גביהן דלתות ותנוקות יושבין על גביהן וכוסות של אבן בידם. הגיעו לשלוח. ירדו ומלאום ועלו וישבו על גביהן. ר' יוסי אומר ממקומו היה משלשל וממלא:

### 3:3

[¶5] They arrived at the Temple Mount and got down. Beneath the Temple Mount and the courts was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And at the entrance of the courtyard there was the jar of the ashes of the sin-offerings. They would bring a male from among the sheep and tie a rope between its horns, and a stick or a bushy twig was tied at the other end of the rope, and this was thrown into the jar. They then struck the male [sheep] was so that it started backwards. And [a child] took the ashes and put it [enough] so that it could be seen upon the water. Rabbi Yose said: do not give the Sadducees an opportunity to rule! Rather, [a child] himself took it and mixed it.

> Hebrew: באו להר הבית וירדו. הר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום. ובפתח העזרה היה מתוקן קלל של חטאת. ומביאין זכר של רחלים. וקושרים חבל בין קרניו. וקושרים מקל ומסבך בראשו של חבל וזורקו לתוך הקלל ומכה את הזכר ונרתע לאחוריו. ונוטל ומקדש כדי שיראה על פני המים. רבי יוסי אומר אל תתנו מקום לצדוקים לרדות אלא הוא נוטל ומקדש:

### 3:4

[¶7] One may not bring a sin-offering by virtue of [the purifications made for] another sin-offering, nor one child by virtue of [the preparations made for] another. The children had to sprinkle on each other, the words of Rabbi Yose the Galilean. Rabbi Akiva says: they did not need to sprinkle.

> Hebrew: לא היו עושין לא חטאת על גבי חטאת ולא תינוק על גבי חברו וצריכין היו התנוקות להזות דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר לא היו צריכין להזות:

### 3:5

[¶9] If they did not find the residue of the ashes of the seven [red cows] they performed the sprinkling with those of six, of five, of four, of three, of two or of one. And who prepared these? Moses prepared the first, Ezra prepared the second, and five were prepared from the time of Ezra, the words of Rabbi Meir. But the sages say: seven from the time of Ezra. And who prepared them? Shimon the Just and Yohanan the high priest prepared two each; Elihoenai the son of Ha-Kof and Hanamel the Egyptian and Ishmael the son of Piabi prepared one each.

> Hebrew: לא מצאו משבע עושין משש. מחמש. מארבע. משלש. משנים. ומאחת. ומי עשאם. הראשונה עשה משה. והשניה עשה עזרא. וחמש מעזרא ואילך. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים שבע מעזרא ואילך. ומי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים אליהו עיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאני עשו אחת אחת:

### 3:6

[¶11] They made a ramp from the Temple Mount to the Mount of Olives, being constructed of arches above arches, each arch placed directly above each foundation [of the arch below] as a protection against a grave in the depths, whereby the priest who was to burn the cow, the cow itself and all who aided in its preparation went forth to the Mount of olives.

> Hebrew: וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה. כיפין על גבי כיפין. וכיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום. שבו כהן השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה:

### 3:7

[¶13] If the cow refused to go out, they may not take out with it a black one lest people say, "They slaughtered a black cow" nor another red [cow] lest people say, "They slaughtered two." Rabbi Yose says: it was not for this reason but because it is said "And he shall bring her out" by herself. The elders of Israel used to go first by foot to the Mount of Olives, where there was a place of immersion. The priest that was to burn the cow was (deliberately) made unclean on account of the Sadducees so that they should not be able to say, "It can be done only by those on whom the sun has set."

> Hebrew: לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה. שלא יאמרו שחורה שחטו. ולא אדומה. שלא יאמרו שתים שחטו. רבי יוסי אומר לא משום זה. אלא משום שנאמר והוציא אותה לבדה. וזקני ישראל היו מקדימים ברגליהם להר המשחה. ובית טבילה היה שם. ומטמאים היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים שלא יהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית:

### 3:8

[¶15] They laid their hands upon him and said, "My Lord the high priest, perform immersion once." He went down and immersed himself and came up and dried himself. Different kinds of wood were set in order there: cedar wood, pine, spruce and the wood of smooth fig trees. They made it in the shape of a tower and opened air holes in it; and its foreside was turned towards the west.

> Hebrew: סמכו ידיהם עליו ואומרים לו אישי כהן גדול טבול אחת. ירד וטבל ועלה ונסתפג. ועצים היו מסודרים שם עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה ועושין אותה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות וחזיתה מערבה:

### 3:9

[¶17] They bound it with a rope of reed and placed it on the pile with its head towards the south and its face towards the west. The priest stood in the east with his face towards the west. He slaughtered with his right hand and received the blood with his left. Rabbi Judah said: he received the blood with his right hand and put it in his left hand. He sprinkled with his right. Seven times he dipped his finger in the blood and sprinkled it towards the Holy of Holies, dipping once again for each sprinkling. When he finished the sprinkling he wiped his hand on the body of the cow, came down and kindled the fire with wood chips. Rabbi Akiva said: with dry branches of palm-trees.

> Hebrew: כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה ראשה בדרום ופניה למערב. הכהן עומד במזרח ופניו למערב. שחט בימינו וקבל בשמאלו. רבי יהודה אומר בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו ומזה בימינו טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים על כל הזיה טבילה. גמר מלהזות קינח את ידו בגופה של פרה. ירד והצית את האש באליתות. ר' עקיבא אומר בחריות:

### 3:10

[¶19] It burst and he stood outside its pit and he took the cedar wood, hyssop and scarlet wool. He said to them, "Is this cedarwood? Is this cedarwood?" "Is this hyssop? Is this hyssop?" "Is this scarlet wool? Is this scarlet wool?" Three times he repeated each question and they answered him "Yes, yes" three times to each question.

> Hebrew: נבקעה ועמד חוץ מגתה. נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת. אמר להן עץ ארז זה עץ ארז זה. אזוב זה אזוב זה. שני תולעת זה. שני תולעת זה. שלש פעמים על כל דבר ודבר. והם אומרים לו הין והין שלש פעמים על כל דבר ודבר:

### 3:11

[¶21] He then wrapped them together with the remains of the strip of wool and cast them into the fire. When it was burnt up they would beat it with sticks and then sift it with sieves. Rabbi Ishmael says: this was done with stone hammers and stone sieves. If there was a black coal on which there were some ashes they would crush it but if there were no [ashes] they would leave it. A bone was crushed in either case. It was then divided into three parts: one part was deposited on the hel, one on the Mount of Olives, and one was divided among the priestly watches.

> Hebrew: כרכן בשירי הלשון והשליך לתוך שרפתה. נשרפה. חובטין אותה במקלות. וכוברין אותה בכברות. ר' ישמעאל אומר במקבות של אבן. ובכברות של אבן היתה נעשית. שחור שיש בו אפר כותשין אותו ושאין בו מניחין אותו. העצם בין כך ובין כך היה נכתש. וחולקים אותו לשלש חלקים. אחד ניתן בחיל. ואחד ניתן בהר המשחה. ואחד היה מתחלק לכל המשמרות:

## 4. Chapter 4

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/4/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/4/#p-N

### 4:1

[¶1] If a hatat cow was slaughtered not for its own name, or if its blood was received or sprinkled not for its own name, or if this was done for its own name and for some other name, or for some other name and for its name, it is invalid. Rabbi Eliezer rules it valid. If [the service] was performed by one whose hands or feet were unwashed, it is invalid. Rabbi Eliezer rules that it is valid. If it was performed by one who was not the high priest, it is invalid. Rabbi Judah rules that it is valid. If it was performed by one who was not wearing all the prescribed garments, it is invalid. And in white garments it was to be prepared.

> Hebrew: פרת חטאת. ששחטה שלא לשמה קבל והזה שלא לשמה או לשמה ושלא לשמה או שלא לשמה ולשמה פסול ר' אליעזר מכשיר. ושלא רחוץ ידים ורגלים פסולה. ר' אליעזר מכשיר ושלא בכהן גדול פסולה. ר' יהודה מכשיר ומחוסר בגדים פסולה. ובכלי לבן היתה נעשית:

### 4:2

[¶3] If it was burnt outside its pit, or in two pits, or if two cows were burnt in the same pit, it is invalid. If [the blood] was sprinkled but not in the direction of the entrance of the Holy of Holies, it is invalid. If he made the seventh sprinkling out of the sixth and then sprinkled again a seventh time, it is invalid. If he sprinkled an eighth time out of the seventh and then sprinkled again an eighth time, it is valid.

> Hebrew: שרפה חוץ מגתה. או בשתי גתות או ששרף שתים בגת אחת פסולה הזה ולא כיון כנגד הפתח פסולה. הזה מששית שביעית. חזר והזה שביעית. פסולה. משביעית שמינית וחזר והזה שמינית כשרה:

### 4:3

[¶5] If he burned it without wood, or with any kind of wood, and even if only with straw or stubble, it is valid. If he flayed it and cut up, it is valid. If he slaughtered it with the intention of eating its flesh or drinking its blood, it is valid. Rabbi Eliezer rules: no intention can invalidate the red cow.

> Hebrew: שרפה שלא בעצים או בכל עצים אפילו בקש או בגבבה כשרה. הפשיטה ונתחה. כשרה. שחטה על מנת לאכול מבשרה ולשתות מדמה. כשרה. ר' אליעזר אומר אין מחשבה פוסלת בפרה:

### 4:4

[¶7] All who are occupied with the preparation of the [red] cow from the beginning until the end, defile their clothing, and they also render it invalid by [doing other] work. If some invalidity occurred while it was being slaughtered, it does not defile clothing. If it occurred while the blood was being sprinkled, for all who were occupied with it before the invalidity occurred, it defiles their clothing, but for those who were occupied with it after it had become invalid it does not defile their clothing unclean. Thus it follows that the stringency turns into a leniency. It is always subject to the rules of trespassing. Wood may be added to the fire. The service must be performed by day and by a priest. Work renders it invalid. [All of this is only] until it becomes ashes And work causes the water to be invalid until the ashes are put into it.

> Hebrew: כל העסוקין בפרה. מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים. ופוסלים אותה במלאכה. אירע בה פסול בשחיטתה. אינה מטמאה בגדים. אירע בה בהזייתה כל העוסק בה לפני פסולה מטמאה בגדים לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים. נמצאה חומרה קולה לעולם מועלין בה ומרבין לה עצים. ומעשיה ביום. ובכהן. המלאכה פוסלת בה עד שתעשה אפר. והמלאכה פוסלת במים. עד שיטילו את האפר:

## 5. Chapter 5

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/5/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/5/#p-N

### 5:1

[¶1] He who brings the earthen vessel for the hatat must immerse, and spend the night by the furnace. Rabbi Judah says: he may also bring it from the house and it is valid, for all are deemed trustworthy in regard to the hatat. In the case of terumah one may open the furnace and take out [the vessel]. Rabbi Shimon says: from the second row. Rabbi Yose says: from the third row.

> Hebrew: המביא כלי חרס לחטאת טובל ולן על הכבשן. ר' יהודה אומר אף מן הבית הוא מביא וכשר שהכל נאמנים על החטאת. ובתרומה פותח את הכבשן ונוטל. ר' שמעון אומר מן הסדר השני. ר' יוסי אומר מן הסדר השלישי:

### 5:2

[¶3] If one immersed a vessel for the hatat in water that is not fit for the mixing he must dry it; If in water that is fit for the mixing he need not dry it. But if [he intended] to collect in it water that was already mixed with the ashes, he must dry it in either case.

> Hebrew: המטביל כלי לחטאת במים שאינם ראוים לקדש צריך לנגב. במים שהם ראוים לקדש אינו צריך לנגב. אם להוסיף לתוכו מים מקודשין. בין כך ובין כך צריך לנגב:

### 5:3

[¶5] If a pumpkin shell was immersed in water that was not fit for the mixing, it is permissible to mix in it the ashes with the water, as long as it had not been defiled. If it has been defiled, one cannot mix in it the ashes with the water. Rabbi Joshua says: if one is allowed to mix in it the ashes and water at the beginning, one should also be allowed to do so at the end; and if one is not allowed to do this at the end one should not be allowed to do it at the beginning. In either case it is not permissible to collect in it water that has already had ashes mixed in.

> Hebrew: קרויה. שהטבילוה במים שאין ראוין לקדש. מקדשין בה עד שתטמא. נטמאה אין מקדשין בה. רבי יהושע אומר אם מקדש הוא בה בתחלה. אף בסוף יקדש בה. אם אינו מקדש בה בסוף. אף לא בתחלה. בין כך ובין כך. לא יוסיף לתוכה מים מקודשים:

### 5:4

[¶7] A reed pipe that was cut [for use as a container] for the hatat: Rabbi Eliezer says: it must be immersed immediately. Rabbi Joshua ruled: he defiles it and then immerses it. All are eligible to prepare the mixture, except a deaf mute, an imbecile and a minor. Rabbi Judah says a minor is eligible, but disqualifies a woman and a hermaphrodite.

> Hebrew: שפופרת שחתכה לחטאת. רבי אליעזר אומר יטביל מיד. רבי יהושע אומר יטמא ויטביל הכל כשרים לקדש. חוץ מחרש שוטה וקטן. ר' יהודה מכשיר בקטן. ופוסל באשה ובאנדרוגינוס:

### 5:5

[¶9] They can make the mixture in all kinds of vessels, even in vessels made of cattle dung, of stone or of earth. The mixture may also be prepared in a boat. It may not be prepared in the walls of vessels, or in the sides of a large jug, or in the stopper of a jar, or in one's cupped hands, for one does not fill up, or mix in, or sprinkle the hatat with anything but a vessel. Only on a vessel does tightly fitting cover afford protection, for only in vessels is protection afforded against uncleanness within an earthen vessel.

> Hebrew: בכל הכלים מקדשים אפילו בכלי גללים. בכלי אבנים. ובכלי אדמה, ובספינה מקדשין בה. אין מקדשין לא בדפנות הכלים. ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית ולא בחפניו מפני שאין ממלאין. ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת אלא בכלי. אין מצילין בצמיד פתיל אלא כלים שאין מצילים מיד כלי חרס אלא כלים:

### 5:6

[¶11] A potters’ egg is fit [as a vessel]. Rabbi Yose rules that it is unfit. A hen's egg: Rabbi Meir and Rabbi Judah rule it is fit [as a vessel]; But the sages rule that it is unfit.

> Hebrew: ביצת היוצרים כשרה. ר' יוסי פוסל. ביצת התרנגולת. ר' מאיר ור' יהודה מכשירין וחכמים פוסלין:

### 5:7

[¶13] It is not permissible to collect the water in a trough set in the stone, nor is it permissible to prepare the mixture in it, nor may the sprinkling be done from it, nor does it require a tightly fitting cover, nor does it render a ritual bath invalid. If it was first a movable vessel and then was subsequently joined to the ground with lime, it is permissible to collect the water in it, to prepare the mixture in it and to sprinkle from it. And it needs a tightly fitting cover and renders a ritual bath invalid. If there was a hole in it below, and he stopped it up with a rag, the water in it is invalid since it is not wholly enclosed by the vessel. If the hole was in the side and it was stopped up with a rag, the water in it is valid since it is wholly enclosed by the vessel. If he made a rim of clay for the vessel and the water had risen to that spot, it is invalid; But if it was solid enough for the vessel to be moved with it, the water is valid.

> Hebrew: השוקת שבסלע. אין ממלאין בה. ואין מקדשין בה. ואין מזין ממנה. ואינה צריכה צמיד פתיל. ואינה פוסלת את המקוה. היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה. ומקדשין בה. ומזין ממנה. וצריכה צמיד פתיל ופוסלת את המקוה. ניקבה מלמטן ופקקה בסמרטוט. המים שבתוכה פוסלין מפני שאינן עגולים כלי. מן הצד ופקקה בסמרטוט. המים שבתוכה כשרים. מפני שהם עגולים כלי. עשו לה עטרה של טיט והלכו המים לשם פוסלין. אם היה בריא כדי שינטל עמה כשרים:

### 5:8

[¶15] If there were two troughs in one stone and the mixture was prepared in one of them, the water in the other is not prepared. If a hole of the size of the spout of a water skin passed from one to the other, or if the water overflowed both, even if only [to a depth of] the thickness of garlic peel, and the mixture was prepared in one of them, the water in the other is also prepared.

> Hebrew: שתי שקתות שבאבן אחת. קדש אחת מהם. המים שבשניה. אינן מקודשין. היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד. או שהיו המים צפין על גביהן אפילו כקליפת השום וקדש את אחת מהן. המים שבשניה מקודשין:

### 5:9

[¶17] If one placed two stones close to one another and made them into a trough, and so also in the case of two kneading troughs, and so also in the case of a trough that was split, the water between them is not deemed to be prepared. If they were joined together with lime or gypsum and they can be moved together, the water between them is deemed to have been prepared.

> Hebrew: שתי אבנים שהקיפן זו לזו. ועשאן שוקת. וכן שתי ערבות וכן השוקת שנחלקה. המים שביניהם אין מקודשין. עשאן בסיד או בגפסים והן יכולות להנטל כאחת המים שביניהם מקודשין:

## 6. Chapter 6

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/6/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/6/#p-N

### 6:1

[¶1] If one was about to mix the ashes with the water and the ashes fell upon his hand or upon the side of the trough and then fell into the trough, the mixture is invalid. If they fell from the tube into the trough, the mixture is invalid. If he took the ashes from the tube and then covered it, or shut a door, the ashes remain valid but the water becomes invalid. If he put it up erect on the ground, the water becomes invalid. If in his hand, the water is valid, since it is impossible [otherwise]

> Hebrew: המקדש ונפל הקדוש על ידו. או על הצד. ואחר כך נפל על השוקת פסול. נפל מן השפופרת לשוקת פסול. נטל משפופרת וכסה או שהגיף את הדלת הקדוש כשר. והמים פסולים. זקפה בארץ פסול. לתוך ידו כשר מפני שאפשר:

### 6:2

[¶3] If the ashes floated on the water: Rabbi Meir and Rabbi Shimon rule: one may take some of them and use them in another preparation; But the sages say: with any ashes that have touched water no other mixture may be prepared from them. If he emptied out the water and some ashes were found at the bottom: Rabbi Meir and Rabbi Shimon rule: one may dry them and then use them for another preparation; But the sages rule: with any ashes that have touched water no other mixture may be prepared.

> Hebrew: היה קדוש צף על פני המים. ר' מאיר ור' שמעון אומרים נוטל ומקדש. וחכמים אומרים כל שנגע במים אין מקדשין בו. זלף את המים. ונמצא קדש מלמטן. רבי מאיר ורבי שמעון אומרים מנגב ומקדש. וחכמים אומרים כל שנגע במים. אין מקדשין בו:

### 6:3

[¶5] One who mixes the water in a trough while a bucket was in it, even though its neck was narrow as can be, the waters in it are prepared. If there was a sponge in the trough, the water in it is invalid. What should he do? He should empty out the water until he gets to the sponge. If one touched the sponge, however much the water that washes over it, the water becomes invalid.

> Hebrew: המקדש בשוקת והטפי בתוכה אף על פי שפיו צר כל שהוא. המים שבתוכו מקודשין. אם היה ספוג המים שבתוכו פסולים. כיצד יעשה יזלף עד שהוא מגיע לספוג. נגע בספוג אף על פי שהמים צפין על גביו כל שהן פסולין:

### 6:4

[¶7] If he placed his hand or his foot or leaves of vegetables in such a manner as to enable the water to run into a jar, the water is invalid. If he used leaves of reeds or leaves of nuts the water is valid. This is the general rule: [water passing over] that which is susceptible to uncleanness is invalid, but [water passing over] that which is not susceptible to uncleanness is valid.

> Hebrew: נתן ידו או רגלו או עלי ירקות. כדי שיעברו המים לחבית פסולים. עלי קנים ועלי אגוז כשרים. זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה פסול. ודבר שאינו מקבל טומאה כשר:

### 6:5

[¶9] One who diverts a spring into a wine vat or into pools, the water is invalid for zavim and metzoraim. And also for the preparation of the hatat water. Because it was not drawn into a vessel.

> Hebrew: המפנה את המעין לתוך הגת או לתוך הגבים פסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת מפני שלא נתמלאו בכלי:

## 7. Chapter 7

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/7/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/7/#p-N

### 7:1

[¶1] If five men filled five jars to prepare with them five mixtures, and then they changed their minds to prepare one mixture from all of them, or if they filled the jars to prepare with them one mixture and then they changed their minds to prepare with them five mixtures, all the water remains valid. If one man filled five jars intending to prepare five [separate] mixtures, [even though] he changed his mind to prepare one mixture from all of them, only the last is valid. If he intended to prepare one mixture from all of them and then he changed his mind to prepare five separate mixtures, only the water in the one that was mixed first is valid. If he said to another man, "Prepare mixtures from these for yourself," only the first is valid; But if he said, "Prepare a mixture from these for me," all are valid.

> Hebrew: חמשה שמלאו חמשה חביות. לקדשן חמשה קדושין ונמלכו לקדשן קדוש אחד. או לקדשן קדוש אחד. ונמלכו לקדשן חמשה קדושין. הרי כולן כשרים. יחיד שמלא חמשה חביות לקדשן חמשה קדושין ונמלך לקדשן קדוש אחד. אין כשר אלא אחרון. לקדשן קדוש אחד. ונמלך לקדשן חמשה קדושין. אין כשר אלא זה שקדש ראשון. אמר לאחד קדש לך את אלו אין כשר אלא ראשון. קדש לי את אלו הרי כולם כשרים:

### 7:2

[¶3] One who filled the water with one hand and did some other work with the other hand, or filled the water for himself and for another man, or filled two jars at the same time, the water of both is invalid, for work causes invalidity whether one acts for oneself or for another person.

> Hebrew: הממלא באחת ידו. ועושה מלאכה באחת ידו. הממלא לו ולאחר. או שמלא לשנים כאחת. שניהן פסולין. שהמלאכה פוסלת במלוי בין לו בין לאחר:

### 7:3

[¶5] One who prepared the mixture with one hand and did some other work with the other hand, the mixture is invalid if he prepared it for himself, but if he prepared it for another man, it is valid. If he prepared a mixture both for himself and for another man, his is invalid and that of the other man is valid. If he prepares mixtures for two men simultaneously, both are valid.

> Hebrew: המקדש באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו. אם לו פסול. ואם לאחר כשר. המקדש לו ולאחר שלו פסול ושל אחר כשר. המקדש לשנים כאחד שניהן כשרין:

### 7:4

[¶7] [If one said to another] "Prepare the mixture for me and I will prepare the one for you," the first is valid. [If he said,] "Fill the water for me and I will fill the water for you," that of the latter is valid. [If he said,] "Prepare the mixture for me and I will draw the water for you," both mixtures are valid. [If he said,] "Fill the water for me and I will prepare the mixture for you’, both mixtures are invalid.

> Hebrew: קדש לי ואקדש לך. הראשון כשר. מלא לי ואמלא לך האחרון כשר. קדש לי ואמלא לך שניהם כשרים. מלא לי ואקדש לך. שניהם פסולים:

### 7:5

[¶9] One who is drawing water for his own use and for the mixture of the hatat, he must draw for himself first and fasten [the bucket] to the carrying pole and then he can draw the water for the hatat. If he drew first the water for the hatat and then he drew the water for himself, it is invalid. He must put his own behind him and that for the hatat before him, and if he put that for the hatat behind him it is invalid. If both were for the hatat, he may put one before him and one behind him and both are valid, since it is impossible to do otherwise.

> Hebrew: הממלא לו ולחטאת. ממלא את שלו תחלה. וקושרו באסל ואחר כך ממלא את של חטאת. ואם מלא של חטאת תחלה. ואחר כך מלא את שלו. פסול. נותן את שלו לאחוריו. ואת של חטאת לפניו. ואם נתן את של חטאת לאחוריו פסול. היו שניהן של חטאת. נותן אחד לפניו ואחד לאחוריו כשר. מפני שאי אפשר:

### 7:6

[¶11] One who carries the rope in his hand, If in his usual manner, the mixture is valid; But if not in his usual manner, it is invalid. The question was sent on to Yavneh on three festivals and on the third festival, it was ruled that the mixture was valid, as a temporary measure.

> Hebrew: המוליך את החבל בידו לדרכו כשר. ושלא לדרכו פסול. זה הלך ליבנה שלשה מועדות. ובמועד שלישי הכשירו לו הוראת שעה:

### 7:7

[¶13] If a man coils the rope around his hand little by little, [the mixture] is valid; But if he coiled it afterwards, it is invalid. Rabbi Yose said: this also had been ruled to be valid as a temporary measure.

> Hebrew: המכנן את החבל על יד על יד כשר ואם כננו באחרונה פסול. אמר ר' יוסי לזה הכשירו הוראת שעה:

### 7:8

[¶15] One who puts the jar away in order that it shall not be broken, or if he inverted it in order to dry it, [If he did one of these things] so that he might draw more water with it, [the water he had already drawn] is valid; But if he intended to carry in it the ashes, it is invalid. One who cleared potsherds from a trough: If in order that it may hold more water, the water is valid; But if he intended that they should not hinder him when he pours out the water, it is invalid.

> Hebrew: המצניע את החבית שלא תשבר. או שכפאה על פיה. על מנת לנגבה למלאות בה. כשר. להוליך בה את הקדוש. פסול. המפנה חרסין מתוך השוקת. בשביל שתחזיק מים הרבה. כשרין. ואם בשביל שלא יהיו מעכבין אותו בשעה שהוא זולף את המים. פסול:

### 7:9

[¶17] One was carrying his water on his shoulder and he ruled in a matter of law, or showed others the way, or killed a snake or a scorpion, or picked up food in order to store it, it [the water] is invalid; But [if he picked up] food to eat, it is valid. [And if he killed] a snake or a scorpion that hindered him, it remains valid. Rabbi Judah said: this is the general rule: If the act was is in the nature of work, the mixture is invalid whether the man stopped or not, If it was not in the nature of work: If he stopped, it is invalid; But if he did not stop it remains valid.

> Hebrew: מי שהיו מימיו על כתפו. והורה הוראה והראה לאחרים את הדרך. והרג נחש ועקרב. ונטל אוכלים להצניעם. פסול. אוכלין לאכלן. כשר. הנחש והעקרב שהיו מעכבים אותו. כשר. אמר ר' יהודה זה הכלל כל דבר שהוא משום מלאכה. בין עמד בין לא עמד. פסול. דבר שאינו משום מלאכה. עמד פסול. ואם לא עמד. כשר:

### 7:10

[¶19] If one gave over his water to someone who was unclean, it is invalid. But if to a clean one it is valid. Rabbi Eliezer says: even if it was entrusted to an unclean man it is valid, provided the owner did no other work in the meantime.

> Hebrew: המוסר מימיו לטמא. פסולין. ולטהור. כשרין. ר' אליעזר אומר אף לטמא כשרין. אם לא עשו הבעלים מלאכה:

### 7:11

[¶21] Two men who were drawing water for the hatat and one assisted the other to raise it or one pulled out a thorn for the other: For one mixture, it is valid; For two mixtures, it is invalid. Rabbi Yose says: even if there are to be two mixtures it is valid if they had made a mutual agreement between them.

> Hebrew: שנים שהיו ממלאין לחטאת והגביהו זה על זה. ונטל זה לזה קוצו. בקדוש אחד כשר. בשני קדושין פסול. ר' יוסי אומר אף בשני קדושין כשר. אם התנו ביניהן:

### 7:12

[¶23] One who broke down a fence [even] with the intention of putting it up again, the water remains valid; But if he put a fence up, the water becomes invalid. If he ate figs intending to store some of them, the water is valid; But if he stored figs it is invalid. If he was eating figs and, leaving some over, threw what was in his hand under the fig tree or among drying figs in order that it shall not be wasted, the water is invalid.

> Hebrew: הפורץ על מנת לגדור כשר. ואם גדר פסול. האוכל על מנת לקצות. כשר. ואם קצה. פסול. היה אוכל והותיר. וזרק מה שבידו לתחת התאנה. או לתוך המוקצה. בשביל שלא יאבד. פסול:

## 8. Chapter 8

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/8/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/8/#p-N

### 8:1

[¶1] Two men were guarding a trough: If one of them became unclean, the water remains valid, since it is in the domain of the other. If the first became clean and the other became unclean the water is still valid since it is in the domain of the first. If both became unclean simultaneously the water becomes invalid. If one of them did some work, the water remains valid since it is in the domain of the second. If the first stopped doing work and the other did some work, the water still remains valid since it is in the domain of the first. If both did some work at the same time the water becomes invalid.

> Hebrew: שנים שהיו שומרים את השוקת. נטמא אחד מהם. כשרים. מפני שהן ברשותו של שני. טהר ונטמא שני כשרים. מפני שהן ברשותו של ראשון. נטמאו שניהן כאחת. פסולין. עשה אחד מהן מלאכה. כשרין. מפני שהן ברשותו של שני. עמד ועשה השני מלאכה. כשרין. מפני שהן ברשותו של ראשון. עשו שניהן כאחד פסולין:

### 8:2

[¶3] One who prepares the mixture of the hatat should not wear his sandals, for were some of the liquid to fall on his sandal it would become unclean and [the sandal] would defile him. Behold he would say [to the sandal], "That which defiled you did not defile me, but you did defile me." If some of the liquid fell on his skin he remains clean. If it fell on his garment it becomes unclean and defiles him. Behold he would say [to the garment], "That which defiled you did not defile me, but you did defile me."

> Hebrew: המקדש מי חטאת. לא ינעול את הסנדל שאם נפלו משקין על הסנדל נטמא. וטמאהו. הרי הוא אומר מטמאיך לא טמאוני. ואתה טמאתני. נפלו משקין על בשרו. טהור. נפלו על כסותו. נטמאת וטמאתו. הרי זה אומר. מטמאיך לא טמאוני. ואתה טמאתני:

### 8:3

[¶5] The one who burns the red cow or bulls and he that leads away the scapegoat, defile garments. The red cow and the bulls and the scapegoat do not themselves defile garments. Behold [the garment] would say [to the person], "That which defiled you did not defile me, but you did defile me.

> Hebrew: השורף פרה ופרים והמשלח את השעיר מטמא בגדים. פרה ופרים ושעיר המשתלח עצמן. אין מטמאין בגדים. הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני:

### 8:4

[¶7] One that eats of the carrion of a clean bird, while it is yet in his throat, causes garments to be unclean; But the carrion itself does not cause garments to be unclean. Behold [the garment] would say [to the person], "That which defiled you did not defile me, but you did defile me.

> Hebrew: האוכל מנבלת העוף הטהור. והיא בבית הבליעה מטמא בגדים. הנבלה עצמה. אינה מטמאה בגדים. הדי זה אומר מטמאיך לא טמאוני. ואתה טמאתני:

### 8:5

[¶9] Any derived uncleanness does not defile vessels, but [it does defile] a liquid. If a liquid became unclean it defiles them. Behold [the vessel] would say [to the liquid], "That which defiled you did not defile me, but you did defile me.

> Hebrew: כל ולד הטומאות אינו מטמא כלים אלא משקה. נטמא משקה טימאן. הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני:

### 8:6

[¶11] An earthenware vessel does not defile another such vessel, but [it does defile] a liquid. And when the liquid becomes unclean it defile the vessel. Behold [the vessel] would say [to the liquid], "That which defiled you did not defile me, but you did defile me."

> Hebrew: אין כלי חרש מטמא חבירו אלא משקה. נטמא משקה. טמאתו. הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני. ואתה טמאתני:

### 8:7

[¶13] Whatever causes terumah to be invalid causes liquid to become unclean in the first grade so that it can convey uncleanness at one remove, and render unfit at one other remove, except for a tevul yom. Behold [the food] would say [to the liquid], "That which defiled you did not defile me, but you did defile me."

> Hebrew: כל הפוסל את התרומה. מטמא את המשקין להיות תחלה. לטמא אחד ולפסול אחד חוץ מטבול יום. הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני:

### 8:8

[¶15] All seas are equivalent to a ritual bath (mikveh), for it is said, "And the gathering (ulemikveh) of the waters He called the seas" (Genesis 1:10), the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: only the Great Sea is equivalent to a ritual bath, for it says "seas" only because there are in it many kinds of seas. Rabbi Yose says: all seas afford cleanness when running, and yet they are unfit for zavim and metzoraim and for the preparation of the hatat waters.

> Hebrew: כל הימים כמקוה. שנאמר (בראשית א, י) ולמקוה המים קרא ימים. דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר הים הגדול כמקוה. לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה. רבי יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת:

### 8:9

[¶17] Spoiled waters are unfit. The following are spoiled waters: those that are salty or lukewarm. Waters that disappoint are unfit. The following are waters that disappoint: those that disappoint even once in a seven year cycle. Those that disappoint only in times of war or in years of drought are fit. Rabbi Judah says: they are unfit.

> Hebrew: המים המוכים פסולים. אלו הן המוכים. המלוחים והפושרים. המים המכזבים פסולין. אלו הם המים המכזבים. המכזבים אחד בשבוע. המכזבים בפולמסיות. ובשני בצרון כשרים. ר' יהודה פוסל:

### 8:10

[¶19] The waters of the Karmiyon and the waters of Pugah are unfit, because they are marsh waters. The waters of the Jordan and the waters of the Yarmuk are unfit, because they are mixed waters. And the following are mixed waters: a fit kind and an unfit kind that were mixed together. If two kinds that are fit were mixed together both remain fit: Rabbi Judah says that they are unfit.

> Hebrew: מי קרמיון. ומי פוגה. פסולים. מפני שהם מי ביצים מי הירדן ומי ירמוך פסולים. מפני שהם מי תערובות. ואלו הן מי תערובות. אחד כשר ואחד פסול שנתערבו. שניהן כשרין ונתערבו. כשרין. ר' יהודה פוסל:

### 8:11

[¶21] Ahab's well and the pool in Banias cave are fit. Water that has changed its color and the change arose from itself, remains fit. A water channel that comes from a distance is fit, as long as it is watched so that no one cuts it off. Rabbi Judah says: the presumption is that it is permitted. If some clay or earth fell into a well, one must wait until it becomes clear, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiba says: he need not wait.

> Hebrew: באר אחאב ומערת פמייס. כשרה. המים שנשתנו. ושנויין מחמת עצמן כשרין. אמת המים הבאה מרחוק. כשרה. ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם. ר' יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת. באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה. ימתין לה עד שתצל. דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר. אינו צריך להמתין:

## 9. Chapter 9

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/9/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/9/#p-N

### 9:1

[¶1] If the smallest amount of water fell into a flask: Rabbi Eliezer says: the sprinkling must be done twice; But the sages say that the mixture is invalid. If dew dropped into it: Rabbi Eliezer says: let it be put out in the sun and the dew will rise. But the sages say that the mixture is invalid. If a liquid or fruit juice fell into it, all the contents must be poured away and it is also necessary to dry the flask. If ink, gum or sulphate of copper, or anything that leaves a mark, fell into it, the contents must be poured away but it is not necessary to dry the flask.

> Hebrew: צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן. ר' אליעזר אומר יזה שתי הזיות. וחכמים פוסלין. ירד לתוכה טל ר' אליעזר אומר יניחנה בחמה והטל עולה. וחכמים פוסלין. נפל לתוכה משקין ומי פירות יערה וצריך לנגב. דיו קומוס וקנקנתום. וכל דבר שהוא רושם יערה. ואינו צריך לנגב:

### 9:2

[¶3] If insects or creeping things fell into it, and they burst apart or the color [of the water] changed, the contents become invalid. A beetle causes invalidity in any case, because it is like a tube. Rabbi Shimon and Rabbi Eliezer ben Jacob ruled: a maggot or a weevil of the grain causes no invalidity, because they contain no moisture.

> Hebrew: נפל לתוכה שקצים ורמשים ונתבקעו או שנשתנו מראיהם פסולין. חפושית בין כך ובין כך פוסלת מפני שהיא כשפופרת. ר' שמעון ור' אליעזר בן יעקב אומרים. הדירה. והכנה שבתבואה כשרים מפני שאין בהם לחה:

### 9:3

[¶5] If a domesticated beast or a wild animal drank from it, it becomes invalid. All birds cause invalidity, except the dove since it only sucks up the water. All creeping things do not cause invalidity, except the weasel since it laps up the water. Rabban Gamaliel ruled: the snake also because it vomits. Rabbi Eliezer ruled: the mouse also.

> Hebrew: שתת מהן בהמה או חיה פסולין. כל העופות פוסלין. חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת. כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה. מפני שהיא מלקת. רבן גמליאל אומר אף הנחש. מפני שהיא מקיאה. ר' אליעזר אומר אף העכבר:

### 9:4

[¶7] If one intended to drink the hatat water: Rabbi Eliezer says: it becomes invalid. Rabbi Joshua says: only when one tips the flask. Rabbi Yose said: To what does this apply? To water that had not yet been prepared, But in the case of water that had been prepared: Rabbi Eliezer says: it becomes invalid [only] when one tips the flask; And Rabbi Joshua says: [only] when one drinks. And if it was poured directly into one's throat, it remains valid.

> Hebrew: החושב על מי חטאת לשתות. רבי אליעזר אומר. פסול. רבי יהושע אומר כשיטה. אמר רבי יוסי במה דברים אמורים. במים שאינם מקודשים. אבל במים המקודשין. רבי אליעזר אומר כשיטה. רבי יהושע אומר כשישתה. ואם גרגר כשר:

### 9:5

[¶9] Hatat water that became invalid, it may not be mixed into the mud since it might become a snare for others. Rabbi Judah says: it becomes neutralized. A cow that drank of the hatat water, its flesh becomes unclean for twenty-four hours. Rabbi Judah says: it becomes neutralized in its bowels.

> Hebrew: מי חטאת שנפסלו לא יגבלם בטיט. שלא יעשם תקלה לאחרים רבי יהודה אומר בטלו. פרה ששתת מי חטאת בשרה טמא מעת לעת. רבי יהודה אומר בטלו במעיה:

### 9:6

[¶11] Hatat waters and hatat ashes one may not carry them across a river on a ship, nor may one float them upon the water, nor may one stand on the bank on one side and throw them across to the other side. One may, however, cross over with the water up to his neck. He that is clean for the hatat may [sail] across [a river] carrying in his hands an empty vessel that is clean for the hatat or water that has not yet been prepared.

> Hebrew: מי חטאת ואפר חטאת. לא יעבירם בנהר ובספינה. ולא ישיטם על פני המים ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד זה אבל עובר הוא במים עד צוארו. עובר הוא הטהור לחטאת. ובידיו כלי ריקם הטהור לחטאת. ובמים שאינם מקודשין:

### 9:7

[¶13] If valid ashes were mixed up with wood ashes, we follow the majority with regard to uncleanness, but [the mixture] may not be prepared with it. Rabbi Eliezer says: the mixture may be prepared with all of them.

> Hebrew: אפר כשר שנתערב באפר מקלה הולכין אחר הרוב ליטמא ואין מקדשין בו. ר' אליעזר אומר מקדשין בכלן:

### 9:8

[¶15] Hatat waters that have been invalidated [still] defile one who is clean for terumah [by contact] with his hands or with his body. And one who is clean for the hatat they defile neither [by contact] with his hands nor [by contact] with his body. If they become unclean, they defile one who is clean for terumah [by contact either] with his hands or with his body, And one who is clean for the hatat they defile [by contact] with his hands but not [by contact] with his body.

> Hebrew: מי חטאת שנפסלו. מטמאין את הטהור לתרומה. בידיו ובגופו. ואת הטהור לחטאת. לא בידיו ולא בגופו. נטמאו. מטמאים את הטהור לתרומה בידיו ובגופו. ואת הטהור לחטאת. בידיו. אבל לא בגופו:

### 9:9

[¶17] If valid ashes were put on water that was unfit for the preparation, [the latter] defiles one that is clean for terumah [by contact] with his hands or with his body, But to one who is clean for the hatat it conveys uncleanness neither [by contact] with his hands nor with his body.

> Hebrew: אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינן ראוין לקדש. מטמאין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו. את הטהור לחטאת. לא בידיו ולא בגופו:

## 10. Chapter 10

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/10/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/10/#p-N

### 10:1

[¶1] Any object that is susceptible to midras uncleanness is for the purpose of the hatat waters deemed to have madaf uncleanness, whether it was otherwise unclean or clean. A person too is subject to the same rule. Any object that is susceptible to corpse uncleanness, whether it is otherwise unclean or clean: Rabbi Eliezer says: it does not have madaf uncleanness. Rabbi Joshua says: it has madaf uncleanness; And the sages say: that which was unclean has madaf uncleanness, and that which was clean does not have madaf uncleanness.

> Hebrew: כל הראוי ליטמא מדרס מדף לחטאת. בין טמא בין טהור. ואדם כיוצא בו. כל הראוי ליטמא טמא מת בין טמא בין טהור ר' אליעזר אומר אינו מדף. רבי יהושע אומר מדף. וחכמים אומרים הטמא מדף. והטהור אינו מדף:

### 10:2

[¶3] One who was clean for the hatat waters who touched something that has madaf uncleannes, he becomes unclean. A flask that was designated for the hatat waters that touched something that has madaf uncleanness, it becomes unclean. One who was clean for the hatat waters who touched food or liquids with his hand, he becomes unclean, but if he did it with his foot he remains clean. If he moved them with his hand: Rabbi Joshua says that he becomes unclean, And the sages say that he remains clean.

> Hebrew: הטהור לחטאת שנגע במדף טמא. לגין של חטאת שנגע במדף. טמא. הטהור לחטאת שנגע באוכלים ומשקים. בידו. טמא. וברגלו. טהור. הסיטן בידו. רבי יהושע מטמא. וחכמים מטהרים:

### 10:3

[¶5] A jar of hatat waters that touched a [dead] sheretz, remains clean. If the jar was put on it: Rabbi Eliezer rules that it remains clean, And the sages rule that it becomes unclean. If the jar touched foods or liquids or the Holy Scriptures, it remains clean. If it was put on them: Rabbi Yose rules that it remains clean; And the sages say that it becomes unclean.

> Hebrew: קלל של חטאת. שנגע בשרץ. טהור. נתנו על גביו. רבי אליעזר מטהר. וחכמים מטמאים. נגע באוכלים ומשקין. ובכתבי הקדש. טהור. נתנו על גביהן. ר' יוסי מטהר. וחכמים מטמאים:

### 10:4

[¶7] One who was clean for the hatat waters and then touched an oven: With his hand becomes unclean, With his foot he remains clean. If he stood on an oven and put out his hand beyond the oven with the flask in his hand, And so also in the case of a carrying-yoke which was placed over the oven and from which two jars were suspended one at either end: Rabbi Akiva says that they remain clean; But the sages say that they are unclean.

> Hebrew: הטהור לחטאת שנגע בתנור. בידו. טמא. וברגלו. טהור. היה עומד על גבי תנור. ופשט ידו חוץ לתנור. והלגין בתוכו. וכן האסל שהוא נתון על גבי התנור ובו שני קללות. אחד מכאן ואחד מכאן. ר' עקיבא מטהר. וחכמים מטמאין:

### 10:5

[¶9] If he was standing outside an oven and he stretched out his hand to a window and he took a flask and passed it over the oven: Rabbi Akiva says that it is unclean, And the sages say that it is clean. But he who was clean for the hatat waters may stand over an oven while holding in his hand an empty vessel that is clean for the hatat waters or one filled with water that has not yet been mixed [with the ashes of the red cow].

> Hebrew: היה עומד חוץ לתנור. ופשט ידיו לחלון. ונטל את הלגין. והעבירו על גבי התנור. ר' עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין. אבל עומד הוא הטהור לחטאת. על גבי תנור. ובידו כלי ריקן הטהור לחטאת. ובמים שאין מקודשין:

### 10:6

[¶11] A flask containing hatat waters that touched [a vessel] containing consecrated food or terumah: that containing the hatat waters becomes unclean, but the one containing the consecrated food or the terumah remains clean. If he held the two vessels one in each of his two hands, both become unclean. If they were both wrapped in separate papers, they remain clean. If the vessel of the hatat waters was wrapped in a paper while that of the terumah was held in his hand, both become unclean. If the one containing the terumah was wrapped up in paper while that containing the hatat waters was held in his hand, both remain clean. Rabbi Joshua says: that containing the hatat waters becomes unclean. If both were placed on the ground and he touched them, that of the hatat waters becomes unclean but that of the consecrated food or terumah remains clean. If he shifted it [without touching it]: Rabbi Joshua says that it is unclean, And the sages rule that it is clean.

> Hebrew: לגין של חטאת שנגע בשל קדש ושל תרומה. של חטאת טמא. ושל קדש ושל תרומה. טהורין. שניהן בשתי ידיו. שניהן טמאים. שניהם בשני ניירות. שניהם טהורים. של חטאת בנייר ושל תרומה בידו. שניהן טמאין. של תרומה בנייר ושל חטאת בידו. שניהן טהורין. ר' יהושע אומר של חטאת טמא. היו נתונין על גבי הארץ ונגע בהם. של חטאת. טמא. של קדש ושל תרומה טהורים. הסיטן. רבי יהושע מטמא. וחכמים מטהרין:

## 11. Chapter 11

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/11/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/11/#p-N

### 11:1

[¶1] A flask that one has left uncovered and on returning found it to be covered, is invalid. If one left it covered and on returning found it to be uncovered, it is invalid if a weasel could have drunk from it or, according to the words of Rabban Gamaliel, a snake, or if it was possible for dew to fall into it in the night. The hatat waters are not protected by a tightly fitting cover; But water that had not yet been mixed with the ashes is protected by a tightly fitting cover.

> Hebrew: צלוחית שהניחה מגולה. ובא ומצאה מכוסה. פסולה. הניחה מכוסה. ובא ומצאה מגולה. אם יכולה החולדה לשתות הימנה. או נחש לדברי רבן גמליאל. או שירד בה טל בלילה. פסולה. החטאת אינה נצולה בצמיד פתיל. ומים שאינן מקודשין נצולין בצמיד פתיל:

### 11:2

[¶3] Anything that is doubtfully pure in the case of terumah is regarded as clean in the case of the hatat waters. Anything that is "suspended" where terumah is concerned, the hatat waters are poured out. If clean things were handled on account of it, they must be "suspended." Wooden lattice work is clean in respect of holy food, terumah, and the hatat waters. Rabbi Eliezer says: Loosely connected wood is unclean in respect of hatat waters.

> Hebrew: כל הספק טהור לתרומה טהור לחטאת. כל התלוי לתרומה. נשפך לחטאת. אם עשו על גביו טהרות. תלויות. הרפפות טהורות לקדש ולתרומה ולחטאת. רבי אליעזר אומר הרעדות טמאות לחטאת:

### 11:3

[¶5] Pressed figs of terumah which fell into hatat waters and were taken out and eaten: If the amount is the size of an egg, whether [the figs] were clean or unclean the water becomes unclean, and he who eats the figs is liable for death; If their size is less than the size of an egg, the water remains clean but he who eats them is liable for death. Rabbi Yose says: if they were clean the water remains clean. If one who was clean for the hatat waters puts his head and the greater part of his body into the hatat waters, he becomes unclean.

> Hebrew: דבלה של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת. ונטלה ואכלה. אם יש בה כביצה. בין טמאה בין טהורה. המים טמאין. והאוכלה חייב מיתה. אין בה כביצה המים טהורין והאוכלה חייב מיתה. רבי יוסי אומר בטהורה. המים טהורים. הטהור לחטאת שהכניס ראשו ורובו לתוך מי חטאת. נטמא:

### 11:4

[¶7] All that require immersion in water according to the rulings of the Torah defile consecrated things, terumah, unconsecrated food, and [second] tithe; And he is forbidden to enter the sanctuary. After immersion [but before the sun sets] he defiles holy things and invalidates terumah, the words of Rabbi Meir. But the sages ruled: he invalidates consecrated things and terumah. But he is permitted to unconsecrated food and [second] tithe. And if he entered the sanctuary, whether before or after his immersion, he incurs guilt.

> Hebrew: כל הטעון ביאת מים מדברי תורה מטמא את הקדש ואת התרומה ואת החולין. ואת המעשר. ואסור על ביאת המקדש. לאחר ביאתו מטמא את הקדש. ופוסל את התרומה. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים פוסל בקדש ובתרומה ומותר בחולין ובמעשר ואם בא אל המקדש. בין לפני ביאתו. בין לאחר ביאתו. חייב:

### 11:5

[¶9] All that require immersion in water according to the words of the scribes defile consecrated things and invalidate terumah to be unfit, but they are permitted to unconsecrated food and second tithe, the words of Rabbi Meir. But the sages forbid second tithe. After immersion [but before the sun sets] he is permitted to all these. And if he entered the sanctuary, whether before or after his immersion, he incurs no guilt.

> Hebrew: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים. מטמא את הקדש. ופוסל את התרומה. ומותר בחולין ובמעשר. דברי ר' מאיר. וחכמים אוסרים במעשר. לאחר ביאתו מותר בכולן. ואם בא אל המקדש בין לפני ביאתו ובין לאחר ביאתו. פטור:

### 11:6

[¶11] All that require immersion in water, whether according to the words of the Torah or according to the words of the scribes, defile hatat waters, hatat ashes, and the one who sprinkled the hatat waters, either through contact or through carrying. And [they defile] hyssop that has been rendered susceptible to uncleanness, and water that had not yet been prepared, and an empty vessel that is clean for the hatat through contact and carrying, the words of Rabbi Meir. But the sages say: only by contact but not by carrying.

> Hebrew: כל הטעון ביאת מים בין מדברי תורה בין מדברי סופרים. מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ואת המזה מי חטאת במגע ובמשא. האזוב המוכשר. והמים שאינן מקודשים. וכלי ריקם הטהור לחטאת. במגע ובמשא. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים במגע אבל לא במשא:

### 11:7

[¶13] Any hyssop that has an accompanying name is invalid. "This" hyssop is valid. Ezovyon (lavendula) hyssop, blue hyssop, Roman hyssop or wild hyssop is invalid. That of unclean terumah is invalid. That of clean terumah should not be used for sprinkling, but if one had used it for sprinkling it is valid. The sprinkling must not be done either with the young shoots or with the berries. He is not liable [after the sprinkling had been done] with young shoots for entering the sanctuary. Rabbi Eliezer says: also not if it was done with the berries. The following are regarded as young shoots: the stalks before the buds have ripened.

> Hebrew: כל אזוב שיש לו שם לווי פסול. אזוב זה כשר. אזוב יון. אזוב כוחלית. אזוב רומי. אזוב מדברי פסול. ושל תרומה טמאה פסול. ושל טהורה לא יזה. ואם הזה. כשר. אין מזין לא ביונקות ולא בתמרות. אין חייבין על היונקות על ביאת המקדש. ר' אליעזר אומר אף לא על התמרות. אלו הן היונקות. גבעולין שלא גמלו:

### 11:8

[¶15] The hyssop that was used for sprinkling [the hatat waters] is also fit for cleansing the metzora. If it was gathered for firewood, and liquid fell upon it, it may be dried and it becomes fit. If it was gathered for food, and liquid fell upon it, even though it was dried, it is invalid. If it was gathered for [the sprinkling of the waters of] the hatat, it is subject to the same law as if it were gathered for food, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah, Rabbi Yose and Rabbi Shimon ruled: as if it were gathered for firewood.

> Hebrew: אזוב שהזה בו. כשר לטהר בו את המצורע. לקטו לעצים ונפלו עליו משקין מנגבו והוא כשר. לקטו לאוכלין ונפלו עליו משקין. אף על פי שנגבו פסול. לקטו לחטאת. כמלקט לאוכלין. דברי ר' מאיר. ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון אומרים כמלקט לעצים:

### 11:9

[¶17] The mitzvah of the hyssop: it should have three stalks bearing three buds. Rabbi Judah says: each stalk should have three buds. Hyssop that consists of a growth of three stalks should be cut apart and then bound together. If the stalks were cut apart but were not bound together, or if they were bound together but were not cut apart, or if they were neither cut apart nor bound together, they are nevertheless valid. Rabbi Yose says: the mitzvah of the hyssop is that it should have three stalks, and on them three buds, but its remnants need only have two, while its stumps may be of the smallest size.

> Hebrew: מצות אזוב שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולין. ר' יהודה אומר של שלשה שלשה. אזוב שיש בו שלשה קלחים מפסגו ואוגדו. פסגו ולא אגדו. אגדו ולא פסגו לא פסגו ולא אגדו. כשר. ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה קלחים. ובהם שלשה גבעולים ושיריו שנים. וגרדומיו כל שהוא:

## 12. Chapter 12

Source: https://scriptura.si/works/mishnah-parah/12/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-parah/12/#p-N

### 12:1

[¶1] Hyssop that is too short may be lengthened with a thread and a spindle-reed. He then dips it and brings it up again. He grasps the hyssop itself and sprinkles with it. Rabbi Judah and Rabbi Shimon say: just as the sprinkling must be done with the hyssop itself so to must the dipping be done with the hyssop itself.

> Hebrew: האזוב הקצר. מספקו בחוט ובכוש. וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה. רבי יהודה ור' שמעון אומרים כשם שהזייה באזוב. כך טבילה באזוב:

### 12:2

[¶3] If a person sprinkled and it is doubtful whether the water came from the thread or the spindle-reed or the buds, the sprinkling is invalid. If he sprinkled upon two vessels and it is doubtful whether he sprinkled on both or whether some water from the one dripped on to the other, it is invalid. If a needle was on a piece of earthenware and one sprinkled upon it, and it is doubtful whether he sprinkled on the needle or whether some water dripped on it from the earthenware, his sprinkling is invalid. A flask with a narrow mouth, one may dip in and draw out in the usual way. Rabbi Judah says: this may be done only for the first sprinkling. Hatat waters which were diminished, one may dip only the tips of the buds and sprinkle, provided the hyssop does not absorb [any of the moisture on the sides of the flask]. If one intended to sprinkle in front of him and he sprinkled behind him, or behind him and he sprinkled in front of him, his sprinkling is invalid. If he intended to sprinkle in front of him and he sprinkled to the sides in front of him, his sprinkling is valid. It is permitted to sprinkle upon a person with his knowledge or without his knowledge. It is permitted to sprinkle upon a person and vessels even though there are a hundred of them.

> Hebrew: הזה. ספק מן החוט. ספק מן הכוש. ספק מן הגבעול. הזייתו פסולה. הזה על שני כלים. ספק על שניהם הזה. ספק מחברו מיצה עליו. הזאתו פסולה. מחט שהיא נתונה על החרס והזה עליה. ספק על המחט הזה. ספק מן החרס מיצה עליה. הזייתו פסולה. צלוחית שפיה צר. טובל ומעלה כדרכו. ר' יהודה אומר הזייה ראשונה. מי חטאת שנתמעטו. טובל אפילו ראשי גבעולין. ומזה. בלבד שלא יספג. נתכוין להזות לפניו. והזה לאחריו. לאחריו והזה לפניו. הזייתו פסולה. לפניו. והזה על הצדדין שלפניו הזייתו כשרה. מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו. מזין על האדם ועל הכלים ואפילו הן מאה:

### 12:3

[¶5] If he intended to sprinkle upon a thing that is susceptible to uncleanness and he sprinkled upon something that is not susceptible to uncleanness, if any of the water still remained on the hyssop he should not sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a thing that is not susceptible to uncleanness and he sprinkled on that which is susceptible to uncleanness, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a man and he sprinkled upon a beast, if any of the water remained on the hyssop he should not sprinkle with it again; But [if he intended to sprinkle] upon a beast and he sprinkled upon a man, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. The water that drips off is valid, and therefore it conveys uncleanness as the usual hatat waters.

> Hebrew: נתכוין להזות על דבר שהוא מקבל טומאה. והזה על דבר שאינו מקבל טומאה. אם יש באזוב לא ישנה. על דבר שאינו מקבל טומאה. והזה על דבר שמקבל טומאה. אם יש באזוב ישנה. על האדם והזה על הבהמה. אם יש באזוב לא ישנה. על הבהמה והזה על האדם. אם יש באזוב ישנה. המים המנטפים כשרים. לפיכך הם מטמאין לשם מי חטאת:

### 12:4

[¶7] If one was sprinkling from a window in a public domain and [a man who was thus sprinkled upon] entered the sanctuary, and the water was found to be invalid, he is exempt; But if the sprinkling was done from a private window and [a man who was thus sprinkled upon] entered the sanctuary, and the water was found to be invalid, he is liable. A high priest, however, is exempt, whether the sprinkling upon him was done from a private window or from one in a public domain, for a high priest is never liable for entering the sanctuary. [The people] used to slip before a certain window in a public domain, and [nevertheless] they trod [on that spot] and did not refrain [from entering the sanctuary], because they said that hatat waters whose mitzvah had been performed do not defile.

> Hebrew: המזה מחלון של רבים ונכנס למקדש. ונמצאו המים פסולים פטור. מחלון של יחיד ונכנס למקדש. ונמצאו המים פסולין חייב. אבל כהן גדול בין מחלון של יחיד בין מחלון של רבים. פטור. שאין כהן גדול חייב על ביאת המקדש. מחליקין היו לפני חלון של רבים ודורסין ולא נמנעין. מפני שאמרו מי חטאת שעשו מצותן. אין מטמאין:

### 12:5

[¶9] A clean person may hold in the corner of his garment an unclean axe and sprinkle upon it; And even though there is on it enough water for a sprinkling he remains clean. How much water is necessary for sprinkling? Sufficient for the tops of the buds to be dipped and for the sprinkling to be performed. Rabbi Judah ruled: they are regarded as though they were on a hyssop of brass.

> Hebrew: אוחז הוא הטהור בקרדום הטמא בכנפו. מזה עליו. אף על פי שיש עליו כדי הזייה טהור. כמה יהא במים. ויהיה בהם כדי הזייה כדי שיטביל ראשי גבעולין ויזה. רבי יהודה אומר רואים אותם כאילו הן על אזוב של נחשת:

### 12:6

[¶11] One who sprinkles with unclean hyssop: if [the hyssop] was the amount of an egg the water becomes invalid, and the sprinkling is invalid. If it was less than the amount of an egg, the water remains valid but the sprinkling is invalid. It also defiles other hyssop, and that other hyssop to other, even if they be a hundred.

> Hebrew: המזה באזוב טמא אם יש בו כביצה המים פסולים והזיתו פסולה. אין בו כביצה המים כשרים והזיתו פסולה ומטמא את חבירו וחבירו את חבירו. אפילו הן מאה:

### 12:7

[¶13] If the hands of a man who was clean for the hatat waters became unclean, his body also becomes unclean, and he conveys uncleanness to his fellow, and his fellow to his fellow, even if they be a hundred.

> Hebrew: הטהור לחטאת שנטמאו ידיו. נטמא גופו. ומטמא את חבירו. וחבירו את חבירו. אפילו הן מאה:

### 12:8

[¶15] A flask for hatat waters whose outer part has become unclean, its inner part also becomes unclean, and it conveys uncleanness to another flask, and the other to another, even if they are a hundred. A bell and a clapper are regarded as connected. In the case of a spindle stick used for coarse material, one should not sprinkle on its stick or ring, but if he sprinkled on one, both are regarded as having been sprinkled upon. A spindle stick used for flax they are regarded as connected. If a leather cover of a crib is fastened to its knobs, both are regarded as connected. The base is not regarded as connected either in respect of uncleanness or cleanness. All drilled handles of utensils are regarded as connected. Rabbi Yohanan ben Nuri says: also those that are wedged into holes in the utensils.

> Hebrew: לגין של חטאת שנטמאו אחוריו נטמא תוכו. ומטמא את חבירו. וחבירו את חבירו אפילו הן מאה. הזוג והענבל חבור. כוש של רובן לא יזה לא על הכוש. ולא על הפיקה. ואם הזה מוזה. של פשתן. חבור. עור של עריסה שהוא מחובר לפיקו' חבור. המלבן אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה. כל ידות הכלים הקדוחות חבור. רבי יוחנן בן נורי אומר אף החרוקות:

### 12:9

[¶17] The baskets of a pack-saddle, the bed of a barrow, the iron corner of a bier, the [drinking] horns of travelers, a key chain, the loose stitches of washermen, and a garment stitched together with kilayim are regarded as connected in respect of uncleanness but not in that of sprinkling.

> Hebrew: הסלים שבקנתל. והמטה של טרבל. וקרן של כליבה וקרנין של יוצאי דרכים. ושלשלת המפתחות. ושלל הכובסים. והבגד שהוא תפור בכלאים חבור לטומאה. ואינו חבור להזייה:

### 12:10

[¶19] The lid of a kettle which is joined to a chain: Bet Shammai say: these are regarded as connected in respect of uncleanness but not in respect of sprinkling. Bet Hillel say: if he sprinkled on the kettle, it is the same as if the lid also was sprinkled upon; but if he sprinkled on the lid only it is not the same as if the kettle also was sprinkled upon. All are eligible to sprinkle, except a tumtum, a hermaphrodite, a woman, and a child that is without understanding. A woman may assist [a man] while he sprinkles, and hold the water for him while he dips and sprinkles. If she held his hand, even if only at the time of sprinkling, it is invalid.

> Hebrew: כסוי מיחם שהוא מחובר לשלשלת. בית שמאי אומרים חבור לטומאה. ואינו חבור להזייה. בית הלל אומרים הזה על המיחם הזה הכסוי. הזה על הכסוי לא הזה המיחם. הכל כשרים להזות חוץ מטומטום. ואנדרוגינוס והאשה. ותינוק שאין בו דעת. האשה מסעדתו ומזה. ואוחזת לו במים. והוא טובל ומזה. אם אחזה בידו אפילו בשעת הזייה. פסול:

### 12:11

[¶21] If he dipped the hyssop during the day and he sprinkled during the day, it is valid. If he dipped it during the day and sprinkled at night, or dipped at night and sprinkled on the following day, it is invalid. But he himself may immerse at night and then sprinkle on the following day, for sprinkling is not allowed until the sun is risen. And if any of these was done as early as the rise of dawn it is valid.

> Hebrew: טבל את האזוב ביום והזה ביום. כשר. ביום והזה בלילה. בלילה והזה ביום. פסול. אבל הוא עצמו טובל בלילה. ומזה ביום. שאין מזין עד שתנץ החמה. וכלן שעשו משעלה עמוד השחר. כשר: