--- title: "Mishnah Shabbat" author: "The Rabbinic sages" translator: "Joshua Kulp" languages: [en, he] shelf: "Rabbinic" url: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/ cite: "The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp, Mishnah Shabbat. Scriptura (scriptura.si), https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/" --- # Mishnah Shabbat *The Rabbinic sages, tr. Joshua Kulp* The thirty-nine categories of work forbidden on the Sabbath. ## Contents 1. [Chapter 1](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/1.md) 2. [Chapter 2](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/2.md) 3. [Chapter 3](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/3.md) 4. [Chapter 4](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/4.md) 5. [Chapter 5](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/5.md) 6. [Chapter 6](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/6.md) 7. [Chapter 7](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/7.md) 8. [Chapter 8](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/8.md) 9. [Chapter 9](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/9.md) 10. [Chapter 10](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/10.md) 11. [Chapter 11](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/11.md) 12. [Chapter 12](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/12.md) 13. [Chapter 13](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/13.md) 14. [Chapter 14](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/14.md) 15. [Chapter 15](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/15.md) 16. [Chapter 16](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/16.md) 17. [Chapter 17](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/17.md) 18. [Chapter 18](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/18.md) 19. [Chapter 19](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/19.md) 20. [Chapter 20](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/20.md) 21. [Chapter 21](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/21.md) 22. [Chapter 22](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/22.md) 23. [Chapter 23](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/23.md) 24. [Chapter 24](https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/24.md) ## 1. Chapter 1 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/1/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/1/#p-N ### 1:1 [¶1] The carryings out of Shabbat are two which are four from the inside, and two which are four from the outside. How is this so? The poor man stands outside and the householder stands inside:If the poor man reaches his hand inside and places [something] into the hand of the householder, or if he takes [something] from it and carries it out, the poor man is liable, and the householder is exempt. If the householder reaches his hand outside and places [an object] in the poor man's hand, or takes [something] and carries it in, the master is liable, while the poor man is exempt. If the poor man reaches his hand inside and the master takes [an object] from it, or places [an object] in it and he carries it out, both are exempt; If the householder stretches his hand outside and the poor man takes [an object] from it, or places [an article] in it and he carries it inside, both are exempt. > Hebrew: יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ. כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים. פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור. פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס. בעל הבית חייב והעני פטור. פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהן פטורין. פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין: ### 1:2 [¶3] One may not sit down before a barber near Minhah until he has prayed. One may not enter the baths or a tannery, or [sit down] to eat or [begin] a court case. But if they began, they need not break off. One must break off for the reading of the Shema, but not for prayer. > Hebrew: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין. ואם התחילו אין מפסיקים. מפסיקים לקרות קריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה: ### 1:3 [¶5] A tailor must not go out with his needle near nightfall, lest he forget and go out. Nor a scribe with his quill. And one may not search his garments [for lice or fleas], nor read by the light of a lamp. In truth it was said, the hazzan may see where the children are reading from, but he himself must not read. Similarly, a zav must not eat together with a zavah, because it may lead to sin. > Hebrew: לא יצא החייט במחטו סמוך לחשכה שמא ישכח ויצא ולא הלבלר בקולמוסו ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר. באמת אמרו החזן רואה היכן תינוקות קוראים אבל הוא לא יקרא כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה: ### 1:4 [¶7] And these are of halakhot which they stated in the upper chamber of Hananiah ben Hezekiah ben Gurion, when they went up to visit him. They took a count, and Bet Shammai outnumbered Beth Hillel and on that day they enacted eighteen measures. > Hebrew: ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון כשעלו לבקרו נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום: ### 1:5 [¶9] Beth Shammai says: ink, dyes and vetch may not be soaked [on Friday afternoon] unless they can be fully soaked while it is yet day; And Bet Hillel permits it. > Hebrew: בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו מבעוד יום ובית הלל מתירין: ### 1:6 [¶11] Beth Shammai says: bundles of wet flax may not be placed in an oven unless they can begin to steam while it is still day, nor wool in the dyer’s kettle unless it can [absorb the color] such that [the color] is visible. But Bet Hillel permits it. Bet Shammai says: traps for wild beasts, fowl, and fish may not be spread unless they can be caught while it is still day; But Bet Hillel permits it. > Hebrew: בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום. ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין. ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרים אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירין: ### 1:7 [¶13] Bet Shammai says: one must not sell [something] to a non-Jew, or help him to load [a donkey], or lift up [an article] upon him unless he can reach a near place [before Shabbat]. But Bet Hillel permits it. > Hebrew: בית שמאי אומרים אין מוכרין לעובד כובבים ואין טוענין עמו ואין מגביהין עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב ובית הלל מתירין: ### 1:8 [¶15] Bet Shammai says: hides must not be given to a [non-Jewish] tanner, nor clothing to a non-Jewish launderer, unless they can be done while it is yet day; But in all these [cases] Bet Hillel, permits as long as the sun is still shining. > Hebrew: בית שמאי אומרים אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס עובד כוכבים אלא כדי שיעשו מבעוד יום. ובכולן בית הלל מתירין עם השמש: ### 1:9 [¶17] Rabban Shimon ben Gamaliel said: My father’s house was accustomed to giving white clothing to a non-Jewish launderer three days before Shabbat. And these and these agree that they lay down an olive press beams and wine press rollers. > Hebrew: אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס עובד כוכבים שלשה ימים קודם לשבת. ושוין אלו ואלו שטוענים קורות בית הבד ועגולי הגת: ### 1:10 [¶19] Meat, onion[s], and egg[s] may not be roasted unless they can be [fully] roasted while it is still day. Bread may not be put into an oven just before nightfall, nor a cake upon coals, unless its surface can form a crust while it is still day. Rabbi Eliezer says: there must be time for the bottom to form a crust. > Hebrew: אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. אין נותנין פת לתנור עם חשכה ולא חררה על גבי גחלים. אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום. רבי אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה: ### 1:11 [¶21] The passover sacrifice may be lowered into the oven just before nightfall; And the fire may be lighted in the fireplace of the Chamber of the Hearth. But in the provinces there must be time for the fire to take hold of its greater part. Rabbi Judah says: in the case of charcoal, just a little [is sufficient]. > Hebrew: משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה. ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד. ובגבולין כדי שתאחוז האור ברובן. רבי יהודה אומר בפחמין כל שהוא: ## 2. Chapter 2 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/2/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/2/#p-N ### 2:1 [¶1] With what may they kindle [the Shabbat light] and with what may they not kindle them?They may not kindle with cedar fiber, uncarded flax, a raw silk, willow strands, a desert wick, or seaweed, And not with pitch, wax, castor oil, [terumah] oil [which must be] burnt, tail fat, or tallow. Nahum the Mede says: they may kindle with melted tallow. And the sages say: whether melted or not, they may not kindle with it. > Hebrew: במה מדליקין ובמה אין מדליקין. אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים. ולא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב. נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל. וחכמים אומרים אחד מבושל אחד שאינו מבושל אין מדליקין בו: ### 2:2 [¶3] They may not kindle [the Shabbat light] with [terumah] oil [which must be] burnt on festivals. Rabbi Ishmael says: they may not light with tar, because of the honor of the Shabbat. But the sages permit with all oils: with sesame oil, nut oil, radish oil, fish oil, gourd oil, tar and naphtha. Rabbi Tarfon says: they don’t light with anything but olive oil. > Hebrew: אין מדליקין בשמן שרפה ביום טוב. רבי ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת. וחכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים בשמן פקועות בעטרן ובנפט. רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד: ### 2:3 [¶5] Whatever comes from a tree they may not light [the Shabbat light] except for flax. And whatever comes from a tree cannot be defiled with tent-uncleanness except linen. A wick made of cloth which was twisted but not singed: Rabbi Eliezer says: it is unclean, and one may not light with it; Rabbi Akiva says: it is clean and one may light with it. > Hebrew: כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן. פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה רבי אליעזר אומר טמאה ואין מדליקין בה רבי עקיבא אומר טהורה ומדליקין בה: ### 2:4 [¶7] One may not pierce an egg shell, fill it with oil, and place it over the mouth of a lamp, in order that it should drip, and even if it is of clay. And Rabbi Judah permits it. But if the potter connects it beforehand it is permitted, because it is one utensil. One may not fill a dish of oil, place it at the side of a lamp, and put the wick end in it in order that it should draw. And Rabbi Judah permits it. > Hebrew: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת אפילו היא של חרס ורבי יהודה מתיר. אבל אם חברה היוצר מתחלה מותר מפני שהוא כלי אחד. לא ימלא אדם את הקערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת ורבי יהידה מתיר: ### 2:5 [¶9] One who extinguishes the lamp because he is afraid of non-Jews, robbers, or an evil spirit, or so that a sick person may sleep, he is exempt. If [he does so because] he wants to spare the lamp, the oil, or the wick, he is liable. Rabbi Yose exempts in all cases, except for the wick, because he makes charcoal. > Hebrew: המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני עובדי כוכבים מפני לסטים מפני רוח רעה ואם בשביל (נוסח אחר מפני) החולה שיישן פטור. כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב. ורבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם: ### 2:6 [¶11] For three sins women die in childbirth: because they are not observant of [the laws of] niddah, hallah, and the kindling of the [Shabbat] lights. > Hebrew: על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן. על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר: ### 2:7 [¶13] A person must say three things in his house on the eve of Shabbat just before night: Have you separated tithes? Have you prepared the ‘eruv? Kindle the [Shabbat] lamp. If it is doubtful, whether it is night or not, they do not tithe that which is certainly [untithed], they do not immerse utensils, and they do not kindle the lights. But they can tithe doubtfully tithed produce, and they can set up an eruv, and they can store hot food. > Hebrew: שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר. ספק חשכה ספק אין חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות. אבל מעשרין את הדמאי ומערבין וטומנין את החמין: ## 3. Chapter 3 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/3/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/3/#p-N ### 3:1 [¶1] If a double stove was heated with stubble or straw, they may put a cooked dish on it. If it was heated with peat or wood, one may not place [a dish on it] until he sweeps it out or covers it with ashes. Bet Shammai says: hot water, but not a dish; And Bet Hillel says: both hot water and a dish. Bet Shammai says: one may remove it, but not put it back; But Bet Hillel says: one may even put it back. > Hebrew: כירה שהסיקוה בקש ובגבבא נותנים עליה תבשיל. בגפת ובעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר. בית שמאי אומרים חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים חמין ותבשיל. בית שמאי אומרים נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין: ### 3:2 [¶3] If an oven was heated with stubble or straw, one may not place [a dish] either inside or on top. If a single stove was heated with stubble or straws, it is like a double stove; With peat or wood, it is like an oven. > Hebrew: תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו. כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא הרי זה ככיריים. בגפת ובעצים הרי הוא כתנור: ### 3:3 [¶5] They may not place an egg at the side of a boiler for it to be lightly roasted and one must not break it into a [hot] cloth. And Rabbi Yose permits it. And one may not put it away in hot sand or road dust for it to be roasted. > Hebrew: אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין. ורבי יוסי מתיר. ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה: ### 3:4 [¶7] It once happened that the people of Tiberias conducted a pipe of cold water through an arm of the hot springs. The sages said to them: if this happened on the Shabbat, it is like hot water heated on the Shabbat, and is forbidden both for washing and for drinking; If on a festival, it is like water heated on a festival, which is forbidden for washing but permitted for drinking. A miliarum which is cleared of its ashes--they may drink from it on Shabbat. An antiki even if its ashes have been cleared--they may not drink from it. > Hebrew: מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סלון של צונן לתוך אמה של חמין. אמרו להן חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת אסורין ברחיצה ובשתיה. ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב אסורים ברחיצה ומותרין בשתיה. מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת. אנטיכי אף על פי שגרופה אין שותין ממנה: ### 3:5 [¶9] A kettle which was removed [from the fire]: one may not pour cold water into it so that it should warm up, but one may pour it [water] into or into a cup in order to temper it. The pan or pot which was removed [from the fire] while it is boiling, one must not put spices into it, but one may put [spices] into a dish or a tureen. Rabbi Judah says: he may put [spices] into anything except what contains vinegar or brine. > Hebrew: המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו. אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן. האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין. אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר: ### 3:6 [¶11] They may not place a vessel under a lamp to catch the oil. But if it was placed there before sunset it is permitted. Yet one may not benefit from it because it is not prepared (mukhan). They may handle a new lamp but not an old one. Rabbi Shimon says: all lamps may be handled, except a lamp [actually] burning on Shabbat. A vessel may be placed under a lamp to catch the sparks, but one must not pour water into it, because he extinguishes [them]. > Hebrew: אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. ואם נותנו מבעוד יום מותר. ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. מטלטלין נר חדש אבל לא ישן. ר' שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת. נותנין כלי תחת הנר לקבל נצוצות. ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה: ## 4. Chapter 4 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/4/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/4/#p-N ### 4:1 [¶1] In what things may they cover up [food], and in what things may they not cover it up?They may not cover up [food] in peat, compost, salt, lime, or sand, whether moist or dry; Nor in straw, grape-skins, rags or grasses, when they are moist; but they may cover up [food] in them when they are dry. They may cover up [food] in garments, produce, doves’ wings, carpenters’ sawdust and thoroughly beaten flax. Rabbi Judah forbids [storing] in fine [flax], but permits [it] in coarse [flax]. > Hebrew: במה טומנין ובמה אין טומנין. אין טומנין לא בגפת ולא בזבל לא במלח ולא בסיד ולא בחול בין לחים בין יבשים. לא בתבן ולא בזגים ולא במוכים ולא בעשבים בזמן שהן לחים אבל טומנין בהן כשהן יבשין. טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה. ר' יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה: ### 4:2 [¶3] They may cover up [food] with hides, and they may be handled; [They may cover up food] with wool shearings, but they may not be handled. What then is done? The lid [of the pot] is lifted, and they [the shearings] fall off of their own accord. Rabbi Elazar ben Azariah says: the basket [holding the pot] he turns on its side and [the food] is removed, lest one lift [the lid of the pot] and is unable to replace it. But the Sages say: one may take [out the pot] and replace [it]. If he did not cover it [a pot] while it was yet day, it may not be covered after nightfall. If it was covered but became uncovered, it may be recovered. One may fill a jug with [cold water] and place it under a pillow or blanket [to keep it cool]. > Hebrew: טומנין בשלחין ומטלטלין אותן. בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה נוטל את הכסו והן נופלות. רבי אליעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר וחכמים אומרים נוטל ומחזיר. לא כסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך כסהו ונתגלה מותר לכסותו. ממלאאת הקיתון ונותן לתחת הכר או תחת הכסת: ## 5. Chapter 5 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/5/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/5/#p-N ### 5:1 [¶1] With what may an animal go out [on Shabbat], and with what may it not go out? A camel may go out with a bit, a female camel with its nose-ring, a Libyan donkey with an iron bridle, a horse with its chain, and all chain-wearing animals may go out with their chains and be led by their chains. And they may sprinkle upon them [with purifying waters], and they may be immersed in their place. > Hebrew: במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה. יוצא הגמל באפסר ונאקה בחטם ולובדקיס בפרומביא וסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר ומזין עליהם וטובלין במקומן: ### 5:2 [¶3] A donkey may go out with its saddle-cloth if it is tied to it. Rams may go out with hides tied to them. Ewes may go out with their tails tied up, tied down, or covered. Goats may go out [with their udders] tied up. Rabbi Yose forbids in all these cases, save ewes that are covered. Rabbi Judah says: goats may go out [with their udders] tied in order to dry them up, but not to save their milk. > Hebrew: חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו. זכרים יוצאין לבובין. רחלות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות. העזים יוצאות צרורות. רבי יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלין הכבונות. רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב: ### 5:3 [¶5] And with what may it not go out?A camel may not go out with a pad Or with forelegs bound together or with hind legs bound together; And the same is true for other animals. One should not tie camels together and pull [one of them]. But one may take the cords in his hand and pull [them] providing he does not twist them together. > Hebrew: ובמה אינה יוצאה. לא יצא גמל במטוטלת לא עקוד ולא רגול. וכן שאר כל הבהמות. לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך: ### 5:4 [¶7] A donkey may not go out with a saddle-cloth, when it is not tied to it, or with a bell, even if it is plugged, or with a ladder[-shaped yoke] around its neck, or with a strap around its foot. Fowls may not go out with ribbons, or with straps on their legs. Rams may not go out with a wagon under their tails. Ewes may not go out with a hanun. A calf may not go out with a small yoke. Or a cow with the skin of a hedgehog, or with the strap between its horns. Rabbi Elazar ben Azariah’s cow used to go out with a strap between its horns, not with the approval of the rabbis. > Hebrew: אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו. ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק. ולא בסולם שבצוארו. ולא ברצועה שברגלו. ואין התרנגולין יוצאין בחוטין ולא ברצועות שברגליהם ואין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן. ואין הרחלים יוצאות חנונות. ואין העגל יוצא בגימון. ולא פרה בעור הקופר. ולא ברצועה שבין קרניה. פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים: ## 6. Chapter 6 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/6/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/6/#p-N ### 6:1 [¶1] With what may a woman go out and with what may she not go out?A woman may not go out with wool ribbons, linen ribbons, or straps around her head; Nor may she immerse while wearing them, until she loosens them. [She may not go out] with frontlets or head-bangles if they are not sewn, Or with a hair-net into the public domain, Or with a golden city, or with a necklace or with ear-rings, or with a finger-ring [even if it has] no signet, or with a needle [even if it] is unpierced. But if she goes out with these, she is not liable to a sin-offering. > Hebrew: במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה. לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה. ולא תטבול בהן עד שתרפם. ולא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין. ולא בכבול לרשות הרבים. ולא בעיר של זהב. ולא בקטלא ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם. ולא במחט שאינה נקובה. ואם יצאת אינה חייבת חטאת: ### 6:2 [¶3] A man may not go out with a nail-studded sandal, Nor with a single [sandal] if he has no wound on his foot; Nor with tefillin, Nor with an amulet, if it is not from an expert; Nor with a breastplate, Nor with a helmet; Nor with iron boots. Yet if he goes out with these, he is not liable for a sin-offering. > Hebrew: לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה ולא בתפילין ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה. ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים. ואם יצא אינו חייב חטאת: ### 6:3 [¶5] A woman may not go out with a needle that is pierced, Nor with a ring bearing a signet, Nor with a cochlea brooch, Nor with a spice tie, Nor with a perfume vial; And if she does go out, she is liable to a sin-offering, the words of Rabbi Meir. But the sages say that she is not liable in the case of a spice tie and a perfume vial. > Hebrew: לא תצא אשה במחט הנקובה. ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכוליאר ולא בכובלת ולא בצלוחית של פלייטון ואם יצתה חייבת חטאת דברי רבי מאיר. וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון: ### 6:4 [¶7] A man may not go out with a sword, bow, shield, club, or spear, and if he does go out, he incurs a sin-offering. Rabbi Eliezer says: they are ornaments for him. But the sages say, they are nothing but a disgrace, as it is said, “And they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruning hooks: nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more” (Isaiah 2:4). A garter is clean, and they go out [wearing] it on Shabbat. Knee-bands are unclean, and they may not go out with them on Shabbat. > Hebrew: לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת. רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו. וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי שנאמר (ישעיה ב, ד) וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. בירית טהורה ויוצאין בה בשבת. כבלים טמאין ואין יוצאין בהם בשבת: ### 6:5 [¶9] A woman may go out with ribbons made of hair, whether they are of her own hair or her friend’s, or an animal’s; And with frontlets or head-bangles if they are sewn, And with a hair-net and with a wig into a courtyard; And with wool in her ear, with wool in her sandals, and with wool which she prepared for her menstruation; With a peppercorn, with a lump of salt and anything that is placed in her mouth, providing that she does not put it in her mouth in the first place on Shabbat, And if it falls out, she may not put it back. A false tooth or a gold tooth: Rabbi permits but the sages forbid it. > Hebrew: יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חבירתה בין משל בהמה ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין. בכבול ובפאה נכרית לחצר. במוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנדתה. בפילפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת ואם נפל לא תחזיר. שן תותבת ושן של זהב רבי מתיר וחכמים אוסרים: ### 6:6 [¶11] She may go out with the sela on a callus. Young girls may go out with threads, and even with chips in their ears. Arabian women may go out veiled. Medean women may go out with their cloaks thrown over their shoulders. Indeed, all people [may do likewise] but that the sages spoke of prevailing custom. > Hebrew: יוצאה בסלע שעל הצינית הבנות קטנות יוצאות בחוטין ואפילו בקיסמין שבאזניהם. ערביות יוצאות רעולות ומדיות פרופות וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה: ### 6:7 [¶13] A woman may weight [her cloak] with a stone, nut, or coin, providing that she does not attach the weight in the first place on Shabbat. > Hebrew: פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת: ### 6:8 [¶15] A crippled person [lacking a leg] may go out with his wooden stump, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose forbids it. And if it has a receptacle for pads, it is unclean. His supports are unclean through midras, and one may go out with them on Shabbat, and enter the Temple court while wearing them. His chair and its supports are unclean through midras, and one may not go out with them on Shabbat, and one may not enter the Temple court with them. An artificial arm is clean, but one may not go out with it [on Shabbat]. > Hebrew: הקיטע יוצא בקב שלו דברי ר' מאיר ורבי יוסי אוסר. ואם יש לו בית קיבול כתותים טמא. סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה. כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהם בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה. אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן: ### 6:9 [¶17] Boys may go out with garlands and children of royalty children may go out with bells, and all people [may do likewise], but the sages spoke of the usual practice. > Hebrew: הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה: ### 6:10 [¶19] One may go out with a locust’s egg, a fox’s tooth, and a nail from [the cross of] a crucified convict for purposes of healing, the words of Rabbi Meir’s view. But the sages say: even on weekdays this is forbidden on account of “the ways of the Amorite” [which Israelites are forbidden from adopting]. > Hebrew: יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אף בחול אסור משום דרכי האמורי: ## 7. Chapter 7 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/7/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/7/#p-N ### 7:1 [¶1] A great principle they stated in respect to Shabbat: anyone who forgets the fundamental law of Shabbat and performs many labors on many Shabbatot, is liable for only one sin-offering. One who knows the fundamental law of Shabbat and performs many labors on many Shabbatot is liable for a sin-offering for each and every Shabbat. One who knows that it is Shabbat and performs many labors on many Shabbatot, is liable for every primary labor. One who performs many labors belonging to the same category is obligated for only one sin-offering. > Hebrew: כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת. היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת. היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת: ### 7:2 [¶3] The primary labors are forty less one: sowing, plowing, reaping, binding sheaves, threshing, winnowing, selecting, grinding, sifting, kneading, baking, shearing wool, bleaching, hackling, dyeing, spinning, weaving, the making of two loops, weaving two threads, dividing two threads, tying and untying, sewing two stitches, tearing in order to sew two stitches, capturing a deer, slaughtering, or flaying, or salting it, curing its hide, scraping it [of its hair], cutting it up, writing two letters, erasing in order to write two letters [over the erasure], building, tearing down, extinguishing, kindling, striking with a hammer, [and] carrying out from one domain to another, These are the forty primary labors less one. > Hebrew: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע שני חוטין. הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע על מנת לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו. הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש. המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת: ### 7:3 [¶5] They also stated another general principle: whatever is fit to store and people generally store things like it, and one carries it out on Shabbat, he is liable for a sin-offering on its account. But whatever is not fit to store and people do not [generally] store things like it, and one carries it out on Shabbat, only he that stores it is liable. > Hebrew: ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו חטאת וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו: ### 7:4 [¶7] He who carries out a cow’s mouthful of straw, a camel’s mouthful of bean stalks, a lamb’s mouthful of clover, a goat’s mouthful of grasses, moist leaves of garlic or moist leaves of onion the size of a dried fig, [or] a goat’s mouthful of dry [leaves], [is liable]. And they do not combine with each other, because they are not alike in their standards. He who carries out [human] food the size of a dried fig is liable, And they combine with each other, because they are equal in their standards, except their shells, kernels, stalks, husks and coarse bran. Rabbi Judah said: excluding the shells of lentils, because they are boiled together with them. > Hebrew: המוציא תבן כמלא פי פרה. עצה כמלא פי גמל. עמיר כמלא פי טלה. עשבים כמלא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת יבשים כמלא פי גדי. ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן. המוציא אוכלים כגרוגרת חייב ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשיעוריהן חוץ מקליפיהן וגרעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסנן. רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשים שמתבשלות עמהן: ## 8. Chapter 8 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/8/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/8/#p-N ### 8:1 [¶1] One who carries out: [unmixed] wine, [is liable if it is] enough for the mixing of a cup; milk, as much as is swallowed at a time; honey, as much as is placed on a scab; oil, as much as is required to rub on a small limb; water, enough to rub with it collyrium; and all other liquids, a revi’it; and all waste water, a revi’it. Rabbi Shimon says: all of them are a revi’it, they stated all of these measures only in respect of those who put them away. > Hebrew: המוציא יין כדי מזיגת הכוס. חלב כדי גמיעה. דבש כדי ליתן על הכתית. שמן כדי לסוך אבר קטן. מים כדי לשוף בהם את הקילור. ושאר כל המשקין ברביעית. וכל השופכין ברביעית. רבי שמעון אומר כולן ברביעית ולא אמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן: ### 8:2 [¶3] One who carries out rope, as much as is required for making a handle for a basket; A reed cord: as much as is required for making a hanger for a sifter or a sieve. Rabbi Judah says: as much as is required for taking the measure of a child's shoe. Paper, in order to write a tax-collector’s receipt on it. And one who carries out a tax-collector’s receipt is liable. Erased paper, as much as is required to wrap round a small vial of perfume. > Hebrew: המוציא חבל כדי לעשות אזן לקופה. גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. רבי יהודה אומר כדי ליטול ממנו מדת מנעל לקטן. נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין. והמוציא קשר מוכסין חייב. נייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון: ### 8:3 [¶5] [One who carries] animal hide: as much as is required for making an amulet; Parchment, for writing on it the shortest passage of the tefillin, which is “Sh’ma Yisrael”: Ink, for writing two letters; Eye shadow, for painting one eye. > Hebrew: עור כדי לעשות קמיע. קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין שהיא שמע ישראל. דיו כדי לכתוב שתי אותיות כחול כדי לכחול עין אחת: ### 8:4 [¶7] Paste, for putting on the top of a lime twig. Pitch and sulfur, for making a small hole. Wax, for putting over a small hole. Clay, for making a hole in a gold refiner’s pot. Rabbi Judah says: for making a [tripod’s] leg. Bran, for putting on the mouth of a gold refiner’s pot. Lime, for smearing the smallest of girls. Rabbi Judah says: enough to take off the hair on the temples. Rabbi Nehemiah says: enough to take the hair of the forehead. > Hebrew: דבק כדי ליתן בראש השבשבת. זפת וגפרית כדי לעשות נקב. שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן. חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. ר' יהודה אומר כדי לעשות פטפוט. סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב. סיד כדי לסוד קטנה שבבנות. רבי יהודה אומר כדי לעשות כלכול. רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי: ### 8:5 [¶9] Red earth, as much as is required for a seal on merchandise bags, the words of Rabbi Akiva. But the sages say: as much as is required for the seal on letters. Manure, or thin sand, as much as is required for fertilizing a cabbage stalk, the words of Rabbi Akiva. But the sages say: for fertilizing one leek plant. Thick sand, as much as is required for putting on a full plaster trowel. Reed, as much as is required for making a pen. But if it is thick or crushed, as much as is required for boiling the lightest of eggs beaten up and placed in a stew pot. > Hebrew: אדמה כחותם המרצופים דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים כחותם האיגרות זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב דברי ר' עקיבא. וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא. חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד. קנה כדי לעשות קולמוס. ואם היה עב או מרוסס כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס: ### 8:6 [¶11] Bone, is as much as is required for making a spoon. Rabbi Judah says: enough for making a tooth [of a key] with it; Glass, enough for scraping the end of a shuttle. A pebble or a stone, large enough to throw at a bird; Rabbi Elazar ben Yaakov says: large enough to throw at an animal. > Hebrew: עצם כדי לעשות תרווד. רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף. זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכר. צרור או אבן כדי לזרוק בעוף. רבי אליעזר בר יעקב אומר כדי לזרוק בבהמה: ### 8:7 [¶13] A shard, as much as is needed for placing between one board and another, the words of Rabbi Judah. Rabbi Meir says: enough to scoop out the coals with it. Rabbi Yose says: large enough to contain a revi’it. Rabbi Meir said: even though there is no proof of the matter, there is a hint: “So that no shard is left in its breakage to scoop coals from a brazier” (Isaiah 30:1. Rabbi Yose said to him: proof [of my view] is from there [as well]: “Or to take ladle water from a puddle” (ibid). > Hebrew: חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר כדי לחתות בו את האור. רבי יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית. אמר רבי מאיר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ישעיה ל, יד) ולא ימצא במכתתו חרס לחתות אש מיקוד. אמר לו רבי יוסי משם ראיה (שם) ולחשוף מים מגבא: ## 9. Chapter 9 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/9/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/9/#p-N ### 9:1 [¶1] Rabbi Akiva said: From where do we know that an idol defiles by being carried like a menstruant? Because it is said, “You shall cast them [the idols] away as a menstruous woman. Out! You will say to them” (Isaiah 30:22): just as a menstruant defiles by being carried, so does an idol defile by being carried. > Hebrew: אמר ר' עקיבא מנין לעבודת כוכבים שמטמאה במשא כנדה שנאמר (ישעיה ל, כב) תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא: ### 9:2 [¶3] How do we know that a ship is clean? Because it is said, “The way of a ship is in the midst of the sea” (Proverbs 30:19). How do we know that if a furrow is six handbreadths by six handbreadths, they may sow in it five kinds of seeds, four on the four sides, and one in the middle? Because it is said, “For as the earth brings forth her growth, and as the garden causes its seeds to spring forth” (Isaiah 61:11) not its seed, but its seeds is stated. > Hebrew: מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר (משלי ל, יט) דרך אניה בלב ים. מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבעה בארבע רוחות הערוגה ואחד באמצע שנאמר (ישעיה סא, יא) כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח זרעה לא נאמר אלא זרועיה: ### 9:3 [¶5] How do we know that if one [a woman] discharges semen on the third day she is unclean? Because it is said, “Be ready for the third day” (Exodus 19:15). How do we know that one who has been circumcised may be bathed on the third day [after circumcision] which falls on Shabbat? Because it is said, “And it came to pass on the third day, when they were in pain” (Genesis 34:25). How do we know that a crimson-colored strap is tied to the head of the goat that is sent [to Azazel]? Because it is said, “If your sins be as scarlet, they shall be as white as snow” (Isaiah 1:18). > Hebrew: מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר (שמות יט, טו) היו נכונים לשלשת ימים. מנין שמרחיצין את המילה ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר (בראשית לד, כה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר (ישעיה א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו: ### 9:4 [¶7] How do we know that anointing is the same as drinking on Yom Kippur? Though there is no proof of this, yet there is a suggestion of it, for it is said, “And it came into his inward parts like water, and like oil into his bones” (Psalms 109:18). > Hebrew: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים. אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (תהלים קט, יח) ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו: ### 9:5 [¶9] If one carries out wood, as much as is required for boiling a light egg; Spices, as much as is required for seasoning a light egg, and they combine with each other. Nutshells, pomegranate peel, woad and madder, as much as is required for dyeing a small piece of cloth the size of a hairnet. Urine, baking soda, lye, cimolian earth, and lion’s leaf, as much as is required for washing a small piece of cloth the size of a hairnet. Rabbi Judah says: as much as is required for removing the stain. > Hebrew: המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה. תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה. קליפי אגוזים קליפי רמונים אסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן בסבכה. מי רגלים נתר ובורית קמוניא ואשלג כדי לכבס בהן בגד קטן בסבכה. רבי יהודה אומר כדי להעביר על הכתם: ### 9:6 [¶11] [If one carries out] pepper, in whatever quantity. Olive-refuse, in whatever quantity. Various kinds of spices and various kinds of metal, in whatever quantity. [Pieces] of the stones of the altar or the earth from the altar, worn-out pieces of scrolls or their worn-out covers, in whatever quantity, because they are stored away in order to hide them. Rabbi Judah says: also he who carries out the service vessels of idols, in whatever quantity, [is liable], for it is said, “Let nothing that has been doomed stick to your hand” (Deuteronomy 13:18). > Hebrew: פלפלת כל שהוא ועטרן כל שהוא. מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן. מאבני המזבח ומעפר המזבח מקק ספרים ומקק מטפחותיהם כל שהוא שמצניעין אותן לגונזן. רבי יהודה אומר אף המוציא ממשמשי עכודת כוככים כל שהוא שנאמר (דברים יג, יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם: ### 9:7 [¶13] If one carries out a peddler’s basket, even though it contains many types of things, he is liable for only one sin-offering. Garden seeds, less than the size of a dried fig; Rabbi Judah ben Batera ruled: five. Cucumber seed, two. Gourd seed, two. Egyptian bean seed, two. A live clean locust, whatever its size. Dead, the size of a dried fig. The bird of the vineyards, whether live or dead, whatever its size, because they store it for a medicine. Rabbi Judah says: even one who carries out a live unclean locust, whatever its size, [is liable], because they store it away for a child to play with. > Hebrew: המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת. זרעוני גינה פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר חמשה. זרע קשואין שנים. זרע דלועין שנים. זרע פול המצרי שנים. חגב חי טהור כל שהוא מת כגרוגרת. ציפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו: ## 10. Chapter 10 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/10/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/10/#p-N ### 10:1 [¶1] If one stores something for planting, for a sample, or for medicine, and [then] carries it out on Shabbat, he is liable no matter the size. But all others are not liable except for its standard measure. If he carries it back again, he is liable only for its standard measure. > Hebrew: המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב בכל שהוא וכל אדם אין חייב עליו אלא כשיעורו. חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. ### 10:2 [¶3] If one carries out food and places it on the threshold, whether he [himself] subsequently carries it out [into the street] or another does so, he is not liable, because the [whole] act was not performed at once. [If one carries out] a basket which is full of produce and places it on the outer threshold, though most of the produce is outside of the threshold, he is not liable unless he carries out the whole basket. > Hebrew: המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת. קופה שהיא מליאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה אף על פי שרוב הפירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה: ### 10:3 [¶5] If one carries something out, whether with his right or with his left hand, in his lap or on his shoulder, he is liable, because this the way of the carrying of the children of Kohat (Numbers 7:9). In a backhanded manner, with his foot, in his mouth, with his elbow, in his ear, in his hair, in his belt with its opening downwards, between his belt and his shirt, in the hem of his shirt, in his shoes or sandals, he is not liable, because he has not carried [it] out as people [generally] carry out. > Hebrew: המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתיפו חייב שכן משא בני קהת. כלאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו ובפונדתו ופיה למטה בין פונדתו לחלוקו ובשפת חלוקו במנעלו בסנדלו פטור. שלא הוציא כדרך המוציאין: ### 10:4 [¶7] If one intends to carry out [an object] in front of him, but it comes around behind him, he is not liable. Behind him, but it comes around in front of him, he is liable. In truth they said: a woman who wraps herself with an apron whether in front of her or behind her, is liable, because it is normal for it to reverse itself. Rabbi Judah said: also those who receive notes. > Hebrew: המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. לאחריו ובא לו לפניו חייב. באמת אמרו האשה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה חייבת. שכן ראוי להיות חוזר. רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין: ### 10:5 [¶9] If one carries out a loaf into the public domain, he is liable. If two carry it out, both are exempt. If one could not carry it out and two carry it out, they are liable; But Rabbi Shimon exempts [them]. If one carries out less than the standard quantity of food in a utensil, he is not liable for the utensil, because the utensil is secondary to the [food]. [If one carries out] a living person on a bed, he is not liable even in respect of the bed, because the bed is secondary to him. A corpse in a bed, he is liable. And similarly [if one carries out] the size of an olive of a corpse, the size of an olive of a nevelah, or the size of a lentil of a [dead] creeping thing, he is liable. But Rabbi Shimon exempts him. > Hebrew: המוציא ככר לרשות הרבים חייב. הוציאוהו שנים פטורין. לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבים ורבי שמעון פוטר. המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לו. את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו. את המת במטה חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב ורבי שמעון פוטר: ### 10:6 [¶11] If one pares his nails with each other or with his teeth, likewise [if one plucks] his hair, likewise his mustache, likewise his beard; And likewise if [a woman] braids [her hair], likewise if she paints [her eyelids] likewise if she puts rouge on [her face]: Rabbi Eliezer makes them liable, But the rabbis forbid [these actions] because of “shevuth.” If one picks [something] from a perforated pot, he is liable. If it is unperforated, he is exempt. Rabbi Shimon exempts in both cases. > Hebrew: הנוטל צפרניו זו בזו או בשניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרין משום שבות התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור ורבי שמעון פוטר בזה ובזה: ## 11. Chapter 11 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/11/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/11/#p-N ### 11:1 [¶1] If one throws from the private domain into the public domain [or] from the public domain into the private domain, he is liable. From one private domain to another private domain, and the public domain lies between: Rabbi Akiva makes him liable, But the sages exempt him. > Hebrew: הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים מרשות הרבים לרשות היחיד חייב מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרין: ### 11:2 [¶3] How so? If there are two balconies facing each other in the public domain, he who reaches over or throws [an article] from one to the other is exempt. If both are on the same row, he who reaches over is liable, while he who throws is exempt, for thus was the service of the Levites. Two wagons, this one behind this one in the public domain, [and] they reached over the boards from one to another, but they did not throw. [As for] the borders of a cistern, and a rock, which are ten [handbreadths] high and four in breath, if one removes [something] from them or places [something] upon them, his is liable; If less than this, he is exempt. > Hebrew: כיצד שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור. היו שתיהן בדיוטא אחת המושיט חייב והזורק פטור. שכך היתה עבודת הלוים. שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין. חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מכן פטור: ### 11:3 [¶5] One who throws [something] four cubits on to a wall: if [the wall] is above ten handbreadths, it is as if he throws it into the air; if below, it is as if it he throws it on to the ground. And one who throws [something] four cubits on the ground is liable. If one threw [something] within four cubits and it rolled beyond four cubits, he is exempt; [If one threw something] beyond four cubits and it rolled within four cubits, he is liable. > Hebrew: הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר. למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ. הזורק בארץ ארבע אמות חייב. זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור. חוץ לארבע אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב: ### 11:4 [¶7] If one throws in the sea four cubits, he is exempt. If there is a pool of water and a public road crosses it, and one throws [an object] four cubits in it, he is liable. And how deep is a pool of water? Less than ten handbreadths. [For] if there is a pool of water and a public road crosses it, and one throws [an object] four cubits in it, he is liable. > Hebrew: הזורק בים ארבע אמות פטור. אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ארבע אמות חייב. וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה טפחים. רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב: ### 11:5 [¶9] If one throws [something] from the sea to dry land, or from dry land to the sea, from the sea to a ship or from a ship to the sea or from one ship to another, he is exempt. If ships are tied together, one may carry from one to another. If they are not tied together, even though they lie close [to each other], one may not carry from one to another. > Hebrew: הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחברתה פטור. ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו. אם אינן קשורות אף על פי שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו: ### 11:6 [¶11] If one throws [something] and remembers [that it is Shabbat] after it leaves his hand, and another catches it, or a dog catches it or it is burnt, he is not liable. If one throws [something] in order to inflict a wound whether to a person or a beast, and he remembers [that it is Shabbat] before the wound is inflicted he is not liable. This is the general principle: all who are liable to sin-offerings are liable only if the beginning and the end [of the forbidden action] are unwitting. If their beginning is unwitting while their end is intentional, if their beginning is intentional while their end is unwitting, they are not liable, unless their beginning and end are intentional. > Hebrew: הזורק ונזכר לאחר שיצתה מידו קלטה אחר קלטה כלב או שנשרפה פטור. זרק לעשות חבורה בין באדם ובין בבהמה ונזכר עד שלא נעשה חבורה פטור. זה הכלל כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה. תחלתן שגגה וסופן זדון תחלתן זדון וסופן שגגה פטורין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה: ## 12. Chapter 12 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/12/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/12/#p-N ### 12:1 [¶1] One who builds: how much must he build to be liable? He who builds any amount, and he who chisels, and he who strikes with a hammer or with an axe, and he who bores [a hole] of any size, is liable. This is the general principle: whoever does work and his work endures on Shabbat, he is liable. Rabban Shimon ben Gamaliel says: even one who strikes with a hammer on the anvil at the completion of his work is liable, because he is as one who improves his work. > Hebrew: הבונה כמה יבנה ויהא חייב הבונה כל שהוא והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד הקודח כל שהוא חייב. זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה: ### 12:2 [¶3] He who plows any amount, or who weeds, or who prunes [trees], or who cuts off young shoots, no matter the amount, is liable. He who gathers wood: if in order to effect an improvement, [he is liable] for any amount; if for lighting a fire, as much as is required for boiling a light egg. He who collects grasses: if to effect an improvement, [he is liable] for any amount; if for an animal, as much as fits in a kid’s mouth. > Hebrew: החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב. המלקט עצים אם לתקן כל שהן אם להיסק כדי לבשל ביצה קלה. המלקט עשבים אם לתקן כל שהוא אם לבהמה כמלא פי הגדי: ### 12:3 [¶5] He who writes two letters, whether with his right hand or with his left hand, whether the same letter or two different letters or in two pigments, in any language, is liable. Rabbi Jose said: they made one liable for writing two letters only because [he makes] a mark, since this is how they would write on each board of the tabernacle, to know which its companion was. Rabbi Judah said: we find a short name [forming part] of a long name: “Shem” as part of “Shimon” or “Shmuel”, “Noah” as part of “Nahor”, “Dan” as part of “Daniel”, “Gad” as part of “Gaddiel”. > Hebrew: הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משני שמות בין משני סממניות בכל לשון חייב. אמר רבי יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכך היו כותבין על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו. אמר רבי מצינו שם קטן משם גדול שם משמעון ושמואל נח מנחור דן מדניאל גד מגדיאל: ### 12:4 [¶7] He who writes two letters in one state of unawareness is liable. He who writes with ink, arsenic, red chalk, gum, sulphate of copper or with anything that leaves a mark, on the angle of two walls, or on the two leaves of a ledger, and they [the two letters] are read together, is liable. He who writes on his flesh, he is liable. He who scratches a mark on his flesh: Rabbi Eliezer declares him liable to a sin-offering; But the sages exempt him. > Hebrew: הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב. כתב בדיו בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא רושם על שני כותלי זויות ועל שני לוחי פנקס והן נהגין זה עם זה חייב. הכותב על בשרו חייב. המסרט על בשרו רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר: ### 12:5 [¶9] If he wrote with liquids, or with fruit juice, on the dust of the road, or on writer’s powder, or with anything that cannot endure, he is exempt. [If he wrote] with the back of his hand, with his foot, with his mouth, or with his elbow; If he wrote one letter near [other] writing, If he wrote on top of other writing; If he intended to write a cheth but wrote two zayyinin; [If he wrote] one [letter] on the ground and another on a beam; If he wrote on two walls of the house, or on two leaves of a ledger which are not read together, he is exempt. If he wrote one letter as an abbreviation: Rabbi Joshua ben Bathyra declares him liable, But the sages exempt him. > Hebrew: כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים פטור. לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפיקו כתב אות אחת סמוך לכתב וכתב על גבי כתב נתכוין לכתוב חי"ת וכתב שני זיינין אחד בארץ ואחד בקורה. כתב על שני כותלי הבית על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור. כתב אות אחת נוטריקון רבי יהושע בן בתירא מחייב וחכמים פוטרין: ### 12:6 [¶11] He who writes two letters in two states of unawareness, one in the morning and one in the evening: Rabban Gamaliel declares him liable; But the sages exempt him. > Hebrew: הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרין: ## 13. Chapter 13 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/13/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/13/#p-N ### 13:1 [¶1] Rabbi Eliezer says: he who weaves three threads at the beginning or one [thread] added to woven stuff is liable; But the sages say: whether at the beginning or at the end, the standard [for liability] is two threads. > Hebrew: רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ואחת על האריג חייב. וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף שיעורו שני חוטין: ### 13:2 [¶3] He who makes two loops, on either the cross-pieces [nirim] or one the slips [keros], or in a sifter, sieve, or basket, is liable. And he who sews two stitches, and he who tears in order to sew two stitches [is liable]. > Hebrew: העושה שתי בתי נירין בנירין בקירוס בנפה בכברה ובסל חייב. והתופר שתי תפירות והקורע על מנת לתפור שתי תפירות: ### 13:3 [¶5] He who tears in his anger or [in mourning] for his dead, and all who damage are exempt. But he who damages in order to repair, his measure [for liability] is as for repairing. > Hebrew: הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן: ### 13:4 [¶7] The minimum measure for bleaching, hackling, dyeing or spinning is a full double sit. And he who weaves two threads together, the minimum meausure is a full sit. > Hebrew: שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה כמלא רוחב הסיט כפול והאורג שני חוטין שיעורו כמלא הסיט: ### 13:5 [¶9] Rabbi Judah says: he who hunts a bird into a tower trap, or a deer into a house, is liable; But the sages say: [he who hunts] a bird into a tower trap, and a deer into a house, courtyard or corral. Rabban Shimon ben Gamaliel says: not all corrals are the same. This is the general principle: if it lacks further work of hunting, he is exempt. If it does not lack further work of hunting, he is liable. > Hebrew: ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לבית ולחצר ולביברין. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל מחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב: ### 13:6 [¶11] If a deer enters a house and one person shuts [the door] before it, he is liable. If two shut it, they are exempt. If one could not shut it, and both shut it, they are liable. Rabbi Shimon exempts them. > Hebrew: צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורין. לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין ורבי שמעון פוטר: ### 13:7 [¶13] If one sat down in the doorway but did not fill it, and a second sat down and filled it, the second is liable. If the first sat down in the doorway and fills it, and a second came and sat down at his side, even if the first [then] rises and goes away, the first is liable and the second is exempt. To what is this similar? To one who shuts his house to guard it, and a deer is found to be guarded in it. > Hebrew: ישב האחד על הפתח ולא מלאהו ישב השני ומלאהו השני חייב. ישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב בצדו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור. הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו: ## 14. Chapter 14 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/14/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/14/#p-N ### 14:1 [¶1] The eight creeping things which are mentioned in the Torah: he who hunts them or wounds them [on Shabbat] is liable; But [as for] other abominations and creeping things, he who wounds them is exempt. He who hunts them for need is liable; Not for need, he is exempt. A beast or a chicken in one’s own domain, he who hunts them is exempt. He who wounds them is liable. > Hebrew: שמונה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהן חייב ושאר שקצים ורמשים החובל בהן פטור. הצדן לצורך חייב שלא לצורך פטור. חיה ועוף שברשותו הצדן פטור והחובל בהן חייב: ### 14:2 [¶3] They do not prepare [pickling] brine on Shabbat, but he may prepare salt water and dip his bread into it or put it into a cooked dish. Rabbi Yose said: but that is brine, whether [one prepares] much or little? Rather what is the salt water that is permitted? Oil is first put into the water or into the salt. > Hebrew: אין עושין הילמי בשבת אבל עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל. אמר רבי יוסי והלא הוא הילמי בין מרובה ובין מועט. ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן בתחלה לתוך המים או לתוך המלח: ### 14:3 [¶5] They do not eat Greek hyssop on Shabbat, because it is not the food of healthy people. But he may eat yo’ezer and drink abuv ro’eh. A man may eat any kind of food as medicine, and drink any liquid, except water of palm trees and a potion of roots, because they are for jaundice. But he may drink water of palm trees for his thirst and rub himself with oil of roots for a non-medical purpose. > Hebrew: אין אוכלין איזוב יון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברועה. כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה חוץ ממי דקלים וכוס עיקרים מפני שהן לירוקה. אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו וסך שמן עיקרין שלא לרפואה: ### 14:4 [¶7] He who feels pain in his teeth may not sip vinegar through them, but he may dip [his bread in vinegar] in the usual manner, and if he is cured, he is cured. He who feels pain in his hips may not rub them with wine or vinegar, but he may anoint them with oil but not rose oil. The children of royalty may anoint their wounds with rose oil, since it is their practice to anoint themselves thus on weekdays. Rabbi Shimon said: all Israel are royal children. > Hebrew: החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא. החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן ורד. בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן שכן דרכם לסוך בחול. רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם: ## 15. Chapter 15 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/15/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/15/#p-N ### 15:1 [¶1] These are the knots for which a person is liable? Camel-drivers’ knots and sailors’ knots. And just as one is guilty for tying them, so one is guilty for untying them. Rabbi Meir says: any knot which one can untie with one hand they are not liable for it. > Hebrew: אלו קשרים שחייבין עליהן. קשר הגמלין וקשר הספנין. וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן. רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו: ### 15:2 [¶3] You have some knots for which one is not liable like [one is] for camel-drivers’ knots and sailors’ knots. A woman may tie up the opening of her chemise, the strings of her hair-net and of her belt, the laces of her shoes or sandals, leather-bottles of wine and oil, and a meat dish. Rabbi Elazar ben Ya’akov says: one may tie [a rope] in front of an animal, that it should not go out. One may tie a bucket [over a well] with a belt but not with a rope; Rabbi Judah permits it. Rabbi Judah stated a general rule: any knot that is not permanent one is not liable for it. > Hebrew: יש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה וחוטי סבכה ושל פסיקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדרה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו: ### 15:3 [¶5] One may fold clothing even four or five times, and spread the sheets on the beds on the Shabbat evening for [use on] Shabbat, but not on Shabbat for [use on] the day after Shabbat. Rabbi Yishmael says: one may fold clothing and spread the sheets on the beds on Yom Kippur for [use on] Shabbat, and the fat pieces of the Shabbat offering may be offered on Yom Kippur. Rabbi Akiva says: those of Shabbat may not be offered on Yom Kippur, nor may those of Yom Kippur be offered on Shabbat. > Hebrew: מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים. ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת. ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים. ר' עקיבא אומר לא של שבת קריבין ביום הכפורים ולא של יום הכפורים קריבין בשבת: ## 16. Chapter 16 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/16/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/16/#p-N ### 16:1 [¶1] All sacred writings may be saved from a fire, whether we read from them or not [on Shabbat]. And even if they are written in any language, they must be stored. And why do we not read them? Because of the neglect of the study house. One may save the container of a scroll together with the scroll, and the container of tefillin together with the tefillin, even if it [also] contains money. And to where may one rescue them? Into a closed alley. Ben Batera says: even into an open one. > Hebrew: כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן ואף על פי שכתובים בכל לשון טעונים גניזה. ומפני מה אין קורין בהם מפני ביטול בית המדרש. מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין ואף על פי שיש בתוכן מעות. ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש. בן בתירא אומר אף למפולש: ### 16:2 [¶3] Food for three meals may be saved, that which is fit for a person, for a person, that which is fit for a beast, for a beast. How is this so? If a fire breaks out on the eve of Shabbat, food for three meals may be saved. If in the morning, food for two meals may be saved. If at [the time of] minhah, food for one meal. Rabbi Yose says: at all times we may save food for three meals. > Hebrew: מצילין מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות. בשחרית מצילין מזון שתי סעודות. במנחה מזון סעודה אחת. ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות: ### 16:3 [¶5] One may save a basket full of loaves, even if it contains [enough for] a hundred meals, and a round cake of pressed figs, and a barrel of wine. And he [the owner] may say to others, “Come and save for yourselves.” And if they are clever, they make an account with him after Shabbat. To where may they be saved? Into a courtyard which has an eruv. Ben Batera says: even into a courtyard which does not have an eruv. > Hebrew: מצילין סל מלא ככרות ואף על פי שיש בו מאה סעודות ועיגול של דבילה וחבית של יין ואומר לאחרי' בואו והצילו לכם ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת. להיכן מצילין אותן לחצר המעורבת בן בתירא אומר אף לשאינה מעורבת: ### 16:4 [¶7] And to there he may carry out all his utensils; And he may wear all that he can wear and wrap himself in all that he can wrap himself. Rabbi Yose says: [only] eighteen pieces of clothing. Then he may go back in and put on [more clothes] and carry them out. And he may say to others, “Come and save with me.” > Hebrew: ולשם מוציא כל כלי תשמישו ולובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף. רבי יוסי אומר שמנה עשר כלים וחוזר ולובש ומוציא ואומר לאחרים בואו והצילו עמי: ### 16:5 [¶9] Rabbi Shimon ben Nannas says: one may spread a goat skin over a box, chest, or trunk which has caught fire, because he singes. And one may make a barrier with all vessels, whether full [of water] or empty, that the fire should not travel onward. Rabbi Yose forbids in the case of new earthen vessels filled with water, because since they cannot stand the heat, they will burst and extinguish the fire. > Hebrew: רבי שמעון בן ננס אומר פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן את האור מפני שהוא מחרך. ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרש חדשים מלאין מים לפי שאין יכולין לקבל את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה: ### 16:6 [¶11] If a non-Jew comes to extinguish, they do not say to him, “extinguish it” or “do not extinguish,” because his resting is not their obligation. But if a minor comes to extinguish, they must not listen to him, because his resting is their obligation. > Hebrew: עובד כובבים שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עליהן. אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן: ### 16:7 [¶13] One may turn a dish over a lamp so that the beams should not catch [fire], and over an infant’s excrement, and over a scorpion so that it should not bite. Rabbi Judah said: an incident came before Rabban Yohanan ben Zakkai in Arabia and he said, “I fear that he may be liable for a sin-offering.” > Hebrew: כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה. ועל צואה של קטן ועל עקרב שלא תישך. אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת: ### 16:8 [¶15] If a Gentile lights a lamp, an Israelite may make use of its light. But if [he does it] for the sake of the Israelite, it is forbidden. If he draws water to give his own animal to drink, an Israelite may water his [animal] after him. But if [he draws it] for the Israelite’s sake, it is forbidden. If a Gentile makes a plank to descend [off a ship by] it, an Israelite may descend after him; But if on the Israelite’s account, it is forbidden. It once happened that Rabban Gamaliel and the elders were traveling in a ship, when a Gentile made a plank for getting off, and Rabban Gamaliel, and the elders descended by it. > Hebrew: עובד כוכבים שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל ואם בשביל ישראל אסור. מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור. עשה עובד כוכבים כבש לירד בו יורד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור. מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ועשה עובד כוכבים כבש לירד בו וירדו בו רבן גמליאל וזקנים: ## 17. Chapter 17 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/17/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/17/#p-N ### 17:1 [¶1] All utensils may be carried on Shabbat and their doors with them, even if they became detached on Shabbat, for they are not like the doors of a house, which are not set aside for use. > Hebrew: כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו בשבת שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן: ### 17:2 [¶3] A man may take a hammer to split nuts, an axe to cut a cake of pressed figs, a saw for sawing cheese, a rake to scoop up dried figs, a winnowing shovel and a pitchfork to place [food] upon it for a child, a reed or a shuttle to stick [food], a small needle to remove a thorn, and a sack [needle] to open a door. > Hebrew: נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזים וקורדום לחתוך את הדבלה. מגירה לגרור בה את הגבינה. מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות. את הרחת ואת המזלג לתת עליו לקטן. את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו. מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל סקאים לפתוח בו את הדלת: ### 17:3 [¶5] A reed for olives, if it has a knot on its top, is susceptible to impurity; if not, it is not susceptible to impurity. In both cases it may be handled on Shabbat. > Hebrew: קנה של זיתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה ואם לאו אין מקבל טומאה בין כך ובין כך ניטל בשבת: ### 17:4 [¶7] Rabbi Yose says: all vessels may be carried, except a large saw and the pin of a plough. All vessels may be carried whether required or not required. Rabbi Nehemiah says: they may be handled only for what is required. > Hebrew: רבי יוסי אומר כל הכלים ניטלין חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה. כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך. רבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך: ### 17:5 [¶9] All vessels which may be carried on Shabbat, their broken pieces may be carried with them, as long as they can perform something in the nature of work. [Thus]: the fragments of a kneading trough [can be used] to cover the mouth of a barrel, [and] the fragments of glass [can be used] to cover the mouth of a flask. Rabbi Judah says: as long as they can perform something in the nature of their own work; [Thus:] the fragments of a kneading trough, to pour into them a thick mixture; and [the fragments] of a glass, to pour into them oil. > Hebrew: כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכה. שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית. שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך. רבי יהודה אומר ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן. שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה. ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן: ### 17:6 [¶11] A stone in a dried-out pumpkin: If one can draw [water] in it and it [the stone] does not fall out, one may draw [water] in it; if not, one may not draw water in it. A vine-branch tied to a pitcher: one may draw [water] with it on Shabbat. > Hebrew: האבן שבקרויה אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה ואם לאו אין ממלאין בה. זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת: ### 17:7 [¶13] A window-shutter: Rabbi Eliezer says: when it is connected and suspended, one may close [the window] with it; if not, one may not close [the window] with it. But the sages say: in both cases one may close [the window] with it. > Hebrew: פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו. וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו: ### 17:8 [¶15] All lids of utensils which have a handle may be carried on Shabbat. Rabbi Yose said: in reference to what is that said? In the case of lids which cover the ground, but lids of vessels may in any case be carried on Shabbat. > Hebrew: כל כסוי כלים שיש להם בית אחיזה ניטלים בשבת. אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בכסוי קרקע אבל בכסוי כלים בין כך ובין כך ניטלים בשבת: ## 18. Chapter 18 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/18/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/18/#p-N ### 18:1 [¶1] One may clear away even four or five baskets of straw or produce to make room for guests or on account of the neglect of the study hall, but not the storehouse. One may clear away pure terumah, doubtfully tithed produce, the first tithe whose terumah has been separated, redeemed second tithe and sanctified things, and dry lupinus, because it is food for goats. But [one may] not [clear away] untithed produce, first tithe whose terumah has not been taken, unredeemed second tithe and sanctified things, luf or mustard. Rabban Shimon b. Gamaliel permits [it] in the case of luf, because it is food for ravens. > Hebrew: מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני ביטול בית המדרש אבל לא את האוצר. מפנין תרומה טהורה ודמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו והתורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעניים אבל לא את הטבל ולא מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו ולא את הלוף ולא החרדל. רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל עורבין: ### 18:2 [¶3] Bundles of straw, bundles of twigs, or bundles of young shoots, if they were prepared as animal food, they may be carried; if not, they may not be carried. One may overturn a basket before young birds, so that they will get up and then get down. A chicken which has run away, they may push her until she re-enters. One may make calves and foals walk in the public domain. And a woman may make her son walk. Rabbi Judah says: when is this so? If he lifts one [foot] and places [another] down; but if he drags them it is forbidden. > Hebrew: חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין אותן כופין את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו. תרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתכנס מדדין עגלין וסייחין ברשות הרבים. אשה מדדה את בנה. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור: ### 18:3 [¶5] One may not deliver an animal [in giving birth] on a festival, but one may assist it. One may deliver a woman [in giving birth] on Shabbat, summon a midwife for her from place to place, desecrate Shabbat on her account, and tie up the umbilical cord. Rabbi Yose says: one may cut it too. And all the requirements of circumcision may be done on Shabbat. > Hebrew: אין מילדין את הבהמה ביום טוב אבל מסעדין. ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום ומחללין עליה את השבת וקושרין את הטבור רבי יוסי אומר אף חותכין. וכל צרכי מילה עושין בשבת: ## 19. Chapter 19 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/19/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/19/#p-N ### 19:1 [¶1] Rabbi Eliezer says: if one did not bring an instrument [with which to circumcise] on the eve of Shabbat, he must bring it on Shabbat uncovered; but in [times of] danger he hides it on the testimony of witnesses. Rabbi Eliezer said further: one may cut wood to make charcoal to make an iron instrument. Rabbi Akiva stated a general principle: any [manner of] work which could be performed on the eve of Shabbat does not supersede Shabbat; but that which could not be performed on the eve of Shabbat does supersede Shabbat. > Hebrew: רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה. ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר כורתין עצים לעשות פחמין ולעשות כלי ברזל. כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת: ### 19:2 [¶3] They may perform all the necessities of circumcision on Shabbat: circumcising, uncovering [the corona], sucking [the wound], and placing a compress and cumin upon [the wound]. If one did not grind [the cumin] on the eve of Shabbat, he may chew [it] with his teeth and apply [it to the wound]. If he did not beat up wine and oil on the eve of Shabbat, he should apply each separately. They may not make a cloak for it in the first place, but he may wrap a rag about it. If this was not prepared from the eve of Shabbat, he may wind it about his finger and bring it, and even from another courtyard. > Hebrew: עושין כל צרכי מילה בשבת מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה איספלנית וכמון. אם לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן. אם לא טרף יין ושמן מערב שבת ינתן זהב עצמו וזה בעצמו. ואין עושין לה חלוק לכתחלה אבל כורך עליה סמרטוט אם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא ואפילו מחצר אחרת: ### 19:3 [¶5] They bathe the infant both before and after the circumcision, and sprinkle [warm water] over him by hand but not with a vessel. R. Elazar ben Azaryah says: they may bathe an infant on the third day [of circumcision] which falls on the Shabbat, as it is said, “And it came to pass on the third day, when they were sore” (Genesis 34:25). For one who about whom it is doubtful, and a hermaphrodite, they may not desecrate Shabbat But Rabbi Judah permits [it] in the case of a hermaphrodite. > Hebrew: מרחיצין את הקטן בין לפני המילה ובין לאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי. ר' אליעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר (בראשית לד, כה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס: ### 19:4 [¶7] If a man has two infants, one to circumcise after Shabbat and the other to circumcise on Shabbat, and he forgets and circumcises the one who should be circumcised after Shabbat on the Shabbat, he is liable. [If he has] one to circumcise on the eve of Shabbat and another to circumcise on Shabbat, and he forgets and circumcises the one who should be circumcised on the eve of Shabbat on Shabbat: Rabbi Eliezer holds [him] liable to a sin-offering, but Rabbi Joshua exempts [him]. > Hebrew: מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב. אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר: ### 19:5 [¶9] An infant is circumcised on the eighth, ninth, tenth, eleventh, and twelfth [days], neither before nor later. How so?In the normal situation, on the eighth. If he is born at twilight, on the ninth; At twilight on the eve of Shabbat, on the tenth. If a festival follows Shabbat, on the eleventh. If the two days of Rosh Hashanah [follow Shabbat], on the twelfth. An infant who is sick is not circumcised until he recovers. > Hebrew: קטן נמול לשמונה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולשנים עשר לא פחות ולא יותר. הא כיצד כדרכו לשמונה נולד לבין השמשות נמול לתשעה. בין השמשות של ערב שבת נמול לעשרה. יום טוב לאחר השבת נמול לאחד עשר. שני ימים טובים של ראש השנה נמול לשנים עשר. קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא: ### 19:6 [¶11] These are the shreds which invalidate circumcision: flesh that covers the greater part of the corona; and he may not eat terumah. And if he is chubby, he must repair it for appearance sake. If one circumcises but does not uncover the circumcision, it is as though he has not circumcised. > Hebrew: אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה ואם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין. מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל: ## 20. Chapter 20 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/20/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/20/#p-N ### 20:1 [¶1] R. Eliezer says: one may suspend a strainer on festivals, and pour [wine] through a suspended [strainer] on Shabbat. But the sages say: one may not suspend a strainer on festivals, nor pour [wine] through a suspended [strainer] on Shabbat, but one may pour [it] through a suspended [strainer] on festivals. > Hebrew: רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת. וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב: ### 20:2 [¶3] One may pour water over lees in order to clarify them; and one may strain wine through cloths and through a basket made of palm twigs; and one may place an egg in a mustard strainer; and one may make anumlin on Shabbat. Rabbi Judah says: on Shabbat [it may only be made] in a cup; on festivals, in a jug; and on the intermediate days of festivals in a barrel. Rabbi Zadok says: it all depends on the [number of] guests. > Hebrew: נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית ונותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין אנומלין בשבת. רבי יהודה אומר בשבת בכוס ביום טוב בלגין ובמועד בחבית. רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין: ### 20:3 [¶5] One may not soak hiltith in warm water, but he may put it into vinegar. And one may not soak leeks, nor rub them, but he may put them into a sieve or a basket. One may not sift straw through a sieve, nor put it on a high place, for the chaff to drop down, but one may take it up in a sieve and put it into the trough. > Hebrew: אין שורין את החילתית בפושרין אבל נותן לתוך החומץ ואין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה. אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ. אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האבוס: ### 20:4 [¶7] One may rake out [the trough] for a stall ox, and move [the remnants] aside for the sake of a grazing [ox], the words of Rabbi Dosa. But the sages prohibit it. One may take [food] from one animal and place it before another animal on Shabbat. > Hebrew: גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין. נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת: ### 20:5 [¶9] The straw [lying] upon a bed one may not move it with his hand, but he may move it with his body. But if it is animal feed, or a pillow or a sheet was upon it [on the eve of Shabbat], he may move it with his hand. A householder’s clothes press one may undo it, but not force it down. But a launderer’s [press] one may not touch it. Rabbi Judah says: if it was undone before Shabbat, one may unfasten the whole and remove it. > Hebrew: הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אלא מנענעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו. מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין. ושל כובסין לא יגע בו. רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כולו ושומטו: ## 21. Chapter 21 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/21/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/21/#p-N ### 21:1 [¶1] A man may pick up his son while he has a stone in his hand or a basket with a stone in it. And one may carry impure terumah together with pure [terumah] or with non-sacred produce. Rabbi Judah said: one may also remove the mixture [of terumah in non-sacred produce] when one [part is neutralized] in a hundred [parts]. > Hebrew: נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה: ### 21:2 [¶3] If a stone is on the mouth of a cask [of wine], one tilts it to its side and it falls off. If it [the cask] is [standing] among [other] casks, he lifts it up, tilts it on its side, and it falls off. If money is lying on a cushion, one shakes the cushion, and it falls off. If snot is on it, one wipes it off with a rag; If it is on leather, one pours water over it until it disappears. > Hebrew: האבן שעל פי החבית מטה על צדה והיא נופלת. היתה בין החביות מגביה ומטה על צדה והיא נופלת. מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט. היתה של עור נותנין עליה מים עד שתכלה: ### 21:3 [¶5] Bet Shammai says: one may remove bones and nutshells from the table; But Beth Hillel says: one must remove the whole board and shake it off. One may remove from the table crumbs less than the size of an olive and the husks of beans and lentils, because they are food for animals. A sponge, if it has a handle, one may wipe [the board] with it; If not, one may not wipe [the board] with it. The sages say: in either case it may be handled on Shabbat and it is not susceptible to defilement. > Hebrew: בית שמאי אומרים מגביהין מן השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים נוטל את הטבלה כולה ומנערה. מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית. ושער של אפונין ושער של עדשים מפני שהוא מאכל בהמה. ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו. וחכמים אומרים בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה: ## 22. Chapter 22 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/22/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/22/#p-N ### 22:1 [¶1] A cask [of wine] which was broken, one may save from it the requirements for three meals. And he [the owner] may say to others, “come and save for yourselves”, provided that it is not sponged up. One may not squeeze fruit in order to get out their juices, and if they exude of their own accord they are prohibited. Rabbi Judah says: if [the fruit is meant] to be food, that which exudes from it is permitted, but if [is meant to be] juice, that which exudes from it is prohibited. Honeycombs which crushed on the eve of Shabbat and it [the honey] exudes on its own, it is forbidden; But Rabbi Eleazar permits it. > Hebrew: חבית שנשברה מצילין הימנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים באו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג. אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור. חלות דבש שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורים ורבי אליעזר מתיר: ### 22:2 [¶3] Whatever was put into hot water before Shabbat, may be soaked in hot water on Shabbat; But whatever was not put into hot water before Shabbat may [only] be rinsed with hot water on Shabbat, except old salted fish, small salted fish, and Spanish colius, because their rinsing completes their preparation. > Hebrew: כל שבא בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מערב שבת מדיחין אותו בחמין בשבת. חוץ מן המליח הישן ודגים מלוחים קטנים. וקולייס האיספני' שהדחתן זו היא גמר מלאכתן: ### 22:3 [¶5] A man may break open a cask in order to eat dried figs from it, provided that he does not intend to make the cask into a vessel. And one may not perforate the stopper of a cask, the words of Rabbi Judah. But the sages permit it. And one may not pierce it at its side; And if it is already perforated one may not place wax upon it, because he smoothes it out. Rabbi Judah said: a case came before Rabbi Yohanan ben Zakkai in Arav and he said, “I fear [that he may be liable] to a sin-offering.” > Hebrew: שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ואין נוקבים מגופה של חבית דברי רבי יהודה וחכמים מתירין. ולא יקבנה מצדה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח. אמר ר' יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת: ### 22:4 [¶7] One may place a cooked dish in a pit for it to be guarded; And good water into foul water for it to be cooled; or cold water in the sun for it to be heated. One whose clothes fell into water on the road may walk in them without concern. When he reaches the outer courtyard he may spread them out in the sun, but not in sight of the people. > Hebrew: נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצנו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו. מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש. הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם: ### 22:5 [¶9] One who bathes in the water of a pit or in the waters of Tiberias and dries himself even with ten towels, he must not bring them [back] in his hand. But ten men may dry their faces, hands, and feet on one towel and they may bring it [back] in their hands. > Hebrew: הרוחץ במי מערה ובמי טבריא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיאות לא יביאם בידו אבל עשר' בני אדם מסתפגין באלונטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם ומביאין אות' בידן: ### 22:6 [¶11] One may oil and [lightly] massage [the body] but not step on [the body] or scrape [the skin]. One may not go down to a piloma, And one may not drink an epiktvizin [to induce vomiting]; And one may not straighten an infant[‘s limbs]. And one may not set a broken bone. If one's hand or foot is dislocated, he must not agitate it violently in cold water but he may bathe it in the usual way, and if it heals, it heals. > Hebrew: סכין וממשמשין בבני מעים אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין. אין יורדין לקורדימה ואין עושין אפיקטוזין ואין מעצבין את הקטן ואין מחזירין את השבר. מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא: ## 23. Chapter 23 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/23/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/23/#p-N ### 23:1 [¶1] A man may borrow pitchers of wine and pitchers of oil from his neighbor, provided he does not say to him, “lend [them] to me”; And similarly a woman [may borrow] loaves from her neighbor. If he does not trust him he may leave his cloak with him [as a pledge] and squares up with him after Shabbat. Similarly, if the eve of Passover in Jerusalem falls on Shabbat, he may leave his cloak with him [the vendor] and take his paschal lamb and squares up with him after the festival. > Hebrew: שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלוני. וכן האשה מחברתה ככרות. ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת וכן ערב פסח בירושלים שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו ונוטל את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב: ### 23:2 [¶3] A man may count his guests and his appetizers/desserts by word, but not from writing. A man may cast lots with his sons and the members of his household on the table, provided that he does not make a large portion against a small one, because of gambling. And [priests] may cast lots for sacrifices on festivals, but not for the portions. > Hebrew: מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השלחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד קטנה משום קוביא ומטילין חלשים על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות: ### 23:3 [¶5] One may not hire laborers on Shabbat, nor say to his fellow to hire laborers for him. One may not go to the Shabbat border to await nightfall in order to hire laborers or bring in produce; but one may do so in order to watch [his field] and [then] he can bring produce [back] with him. Abba Shaul stated a general principle: whatever I have a right to say [that it be done], I am permitted to go to await nightfall, for it [at the border]. > Hebrew: לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלים. אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו. כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו: ### 23:4 [¶7] One may go to the Shabbat border before nightfall in order to attend to the affairs of a bride or of a corpse to bring him a coffin and shrouds. If a non-Jew brings reed-pipes on Shabbat, one must not bewail an Israelite with them, unless they came from a near place. If he made a coffin for himself or dug a grave for himself, an israelite may be buried in it. But if [he made it] for the sake of an Israelite, [the Israelite] may never be buried in it. > Hebrew: מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין. נכרי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אלא אם כן באו ממקום קרוב. עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית: ### 23:5 [¶9] One may perform all the needs of the dead:One may anoint him with oil and wash him, provided that no limb of his is moved. One may remove the pillow from under him, and [thereby] place him on sand, in order that he should be better preserved. One may tie up the jaw, not in order that it should close but that it should not further [open]. And likewise, if a beam is broken, one may support it with a bench or bed posts, not in order that it [the break] should close up, but that it should go [open] no further. One may not close [the eyes of] a corpse on Shabbat, nor on weekdays when he is about to die, and he who closes the eyes [of a dying person] at the point of death is a murderer. > Hebrew: עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיזו בו אבר. שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין. קושרים את הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף. וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה. לא שתעלה אלא שלא תוסיף. אין מעמצין את המת בשבת ולא בחול עם יציאת נפש והמעמץ עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים: ## 24. Chapter 24 Source: https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/24/ · cite a paragraph as https://scriptura.si/works/mishnah-shabbat/24/#p-N ### 24:1 [¶1] One for whom it becomes dark while on the road, he may give his purse to a non-Jew; And if there is no non-Jew with him, he places it on a donkey. When he reaches the outermost courtyard, he removes the objects which may be handled on Shabbat. As for those which may not be handled on Shabbat, he unties the cords and the sacks fall off automatically. > Hebrew: מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי. ואם אין עמו נכרי מניחו על החמור. הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין בשבת מתיר את החבלים והשקין נופלין מאיליהם: ### 24:2 [¶3] One may untie bundles of hay in front of cattle and one may spread out large sheaves, but not small hardened twigs. One may not chop up unripe grain or carobs before cattle, whether small or large. Rabbi Judah permits it in the case of carobs for small beasts. > Hebrew: מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה ומפספסים את הכיפין אבל לא את הזירין. אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה בין דקה בין גסה. רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה: ### 24:3 [¶5] One may not stuff a camel [with food] nor cram [food into its mouth], but one may put food into its mouth. And one may not force feed calves, but one may put food into their mouth. And one may put food into one’s hands for chickens and one may put water into bran, but not mix it [into a mass]. And one may not put water in front of bees or in front of doves in a dove-cote, but one may put [water] in front of geese, chickens and Rhodesian doves. > Hebrew: אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ואין ממרים את העגלים אבל מלעיטין ומהלקטין. לתרנגולין. ונותנין מים למורסן אבל לא גובלים ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים ולפני יוני הרדיסיות: ### 24:4 [¶7] One may cut up gourds in front of beasts, and a carcass in front of dogs. Rabbi Judah says: if it was not carcass by the eve of Shabbat it is forbidden, because it was not prepared. > Hebrew: מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן: ### 24:5 [¶9] They may annul vows on Shabbat, and they may be asked [to release vows] when these are necessary for Shabbat. One may close up a skylight, and measure a rag and a ritual bath. And it once happened in the days of Rabbi Zadok’s father and the days of Abba Shaul ben Botnit that they closed up the window with a small clay vessel and tied a [clay] pot to a string to ascertain whether there was the opening of a handbreadth or not in the barrel. And from their words we learn that we may close [a skylight] and measure and tie on Shabbat. > Hebrew: מפירין נדרים בשבת ונשאלין לדברים שהן לצורך השבת. פוקקין את המאור ומודדין את המטלית ואת המקוה. ומעשה בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו. ומדבריהן למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת.